לאו דוקא שאלה של השקעה
אולי קשור גם לחשיבות שההורה מייחס לנושא הזה, גם בלי להשקיע באופן מכוון. לדוגמא, יש לי חברה שהבן שלה צעיר בחצי שנה מהבת שלי. אצל הבת שלי הדיבור התפתח מאד מאד מוקדם - היא אמרה מילים בגיל 8.5 או 9 חודשים ובגיל שנה וקצת דיברה במשפטים שלמים ורהוטים. לעומת זאת, צבעים היא לא זיהתה (או לא שיימה) עד גיל מאוחר יחסית (לא זוכרת כבר מתי בדיוק, אבל אני זוכרת שהרוב המכריע של בני גילה זיהו צבעים הרבה לפניה). לעומת זאת, בנה של חברתי התחיל לדבר בשלב מאד מאוחר (אחרי גיל שנתיים), אבל כבר בגיל שנה וחצי (ואולי אפילו קודם, אני זוכרת שזה היה בשלב שאני כבר הייתי קצת מתוסכלת מזה שהבת שלי לא מזהה צבעים בשמם) הוא ידע להצביע על גוון מסויים של צבע. אולי זה לא מקרה, שאני אדם מאד מאד ורבלי, ואילו חברתי עוסקת בתחום האמנות... אני לא חושבת שאני השקעתי במיוחד בדיבור ופחות בצבעים והיא להיפך, אבל יכול להיות שסדר העדיפויות הפנימי שלנו נתן את אותותיו גם בזה. שוב, זה לא מדגם מייצג כמובן, אבל זה הניחוש שלי לגבי ההבדל.