זיהוי הזדקנות המוח והגוף בעזרת מהירות ההליכה בגיל 45

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
כשאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים אנשים שהולכים בקצבים שונים. יש כאלו שהולכים מהר יותר וכאלו שהולכים לאט יותר. האם נוכל לדעת רק לפי מהירות ההליכה שלהם מי מזדקן מהר יותר מבחינת גופו ומוחו? מחקר בינלאומי, שכלל חוקרים בתחום מדעי המוח, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, מדעי ההתנהגות וגריאטריה מאוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה שבארה"ב, מהמכון למחקר קליני בבית החולים האוניברסיטאי בקופנהגן וכן מניו זילנד ומבריטניה, טוען שכן.

במהלך המחקר דירגו החוקרים את מהירות ההליכה של אנשים בגילאים שונים על פי סקאלה בת 19 שלבים. הם גילו שהליכה איטית הראתה נטייה להתערערות בריאות הריאות, השיניים והמערכת החיסונית, לעומת אנשים באותו הגיל שהם מהירי הליכה. הממצאים הללו התגלו...https://madanews.co.il/%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%99-%d7%94%d7%96%d7%93%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%97-%d7%95%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a3-%d7%91%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/
 

uzi2

Active member
אכן הגיוני. ייתכן שהליכה איטית היא סמן להזדקנות, אבל גם ידוע שהליכה מהירה ופעילות נמרצת עוזרת להאטת הזדקנות (כך שלדעתי מדובר במשהו דו-כיווני).

לאחרונה סיימתי לקרוא ספר של David A. Sinclair על מחקרים בתחום האטת ההזדקנות. שם הספר Lifespan, והוא בהחלט מביא הרבה מידע שהיה חדש לי לחלוטין, בתחום המחקרים על האטת ההזדקנות. סינקלייר מאמין שלא רק ניתן לשבור את מחסום ה-120 שנה, אלא שיש להתייחס אל הזקנה לא כעל הצטברות סימפטומים או גזירת גורל, אלא כאל מחלה, ושיש כיום דרך להפוך את הכיוון בחלק מהמנגנונים של ההזדקנות. הטענה שלו, היא שהגוף שומר מידע שמאפשר לשחזר את המידע המקורי בתאים, ושיש תהליכים שמשחזרים את המידע הזה (בהקשר של סירטואינים מסויימים) ושניתן לעזור לתהליכים האלו להיות יעילים. הוא עצמו חוקר מוכר בעולם בתחום, ובמעבדה שלו הצליחו לגרום לעכברים להיות צעירים יותר מבחינה ביולוגית, ולחיות חיים בריאים הרבה יותר שנים. סינקלייר הוא פרופ' לחקר ההזדקנות בבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת הרווארד. הטענה היא שלא רק שניתן להאריך את החיים, אלא גם ניתן להאט את ההזדקנות כך שאנשים יהיו יותר צעירים ביולוגית בכל גיל כרונולוגי נתון.
נכון למועד כתיבת הספר, עדיין לא ניתן להפוך את כיוון תהליכי ההזדקנות בבני אדם, אולם לטענתו יש פעולות שאנו יכולים לעשות ושקרוב לוודאי יתרמו להאטת ההזדקנות. עדיין אין מחקרים מספיק מובהקים (in vivo) כלומר, בבני אדם חיים. יש מחקרים עם תוצאות יותר מובהקות על בעלי חיים, ויש מחקרים עם תוצאות יפות, in vitro (כלומר, על תאים של בני אדם בצלחות פטרי/מבחנות).

כהערת אגב, אני גם זוכר שנתקלתי במחקרים שהראו שאנשים מבוגרים שנמצאים בסביבה של צעירים נוטים ללכת יותר מהר.
 

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
אכן הגיוני. ייתכן שהליכה איטית היא סמן להזדקנות, אבל גם ידוע שהליכה מהירה ופעילות נמרצת עוזרת להאטת הזדקנות (כך שלדעתי מדובר במשהו דו-כיווני).

לאחרונה סיימתי לקרוא ספר של David A. Sinclair על מחקרים בתחום האטת ההזדקנות. שם הספר Lifespan, והוא בהחלט מביא הרבה מידע שהיה חדש לי לחלוטין, בתחום המחקרים על האטת ההזדקנות. סינקלייר מאמין שלא רק ניתן לשבור את מחסום ה-120 שנה, אלא שיש להתייחס אל הזקנה לא כעל הצטברות סימפטומים או גזירת גורל, אלא כאל מחלה, ושיש כיום דרך להפוך את הכיוון בחלק מהמנגנונים של ההזדקנות. הטענה שלו, היא שהגוף שומר מידע שמאפשר לשחזר את המידע המקורי בתאים, ושיש תהליכים שמשחזרים את המידע הזה (בהקשר של סירטואינים מסויימים) ושניתן לעזור לתהליכים האלו להיות יעילים. הוא עצמו חוקר מוכר בעולם בתחום, ובמעבדה שלו הצליחו לגרום לעכברים להיות צעירים יותר מבחינה ביולוגית, ולחיות חיים בריאים הרבה יותר שנים. סינקלייר הוא פרופ' לחקר ההזדקנות בבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת הרווארד. הטענה היא שלא רק שניתן להאריך את החיים, אלא גם ניתן להאט את ההזדקנות כך שאנשים יהיו יותר צעירים ביולוגית בכל גיל כרונולוגי נתון.
נכון למועד כתיבת הספר, עדיין לא ניתן להפוך את כיוון תהליכי ההזדקנות בבני אדם, אולם לטענתו יש פעולות שאנו יכולים לעשות ושקרוב לוודאי יתרמו להאטת ההזדקנות. עדיין אין מחקרים מספיק מובהקים (in vivo) כלומר, בבני אדם חיים. יש מחקרים עם תוצאות יותר מובהקות על בעלי חיים, ויש מחקרים עם תוצאות יפות, in vitro (כלומר, על תאים של בני אדם בצלחות פטרי/מבחנות).

כהערת אגב, אני גם זוכר שנתקלתי במחקרים שהראו שאנשים מבוגרים שנמצאים בסביבה של צעירים נוטים ללכת יותר מהר.
מעניין מאוד. אין ספק שהמאה הזו תתרכז בהארכת החיים ובהתמודדות עם הזדקנות אבל נראה לי שזה יבוא עם הרבה בעיות אחרות- חברתיות, רפואיות ועוד...זה אולי קצת יותר ללכת כנגד הטבע (נועדנו לבוא לעולם, להתרבות ולפנות את מקומנו...)
 

uzi2

Active member
מעניין מאוד. אין ספק שהמאה הזו תתרכז בהארכת החיים ובהתמודדות עם הזדקנות אבל נראה לי שזה יבוא עם הרבה בעיות אחרות- חברתיות, רפואיות ועוד...זה אולי קצת יותר ללכת כנגד הטבע (נועדנו לבוא לעולם, להתרבות ולפנות את מקומנו...)
דייויד סינקלייר התייחס בספר שלו גם למשמעויות של הארכת חיים, ובכלל, של הקידמה. שם צריך להיזהר כי הוא מומחה לזיקנה ולכימיה ביולוגית, אבל לא מומחה בעתידנות (אם יש בכלל מישהו שאפשר להגדירו כמומחה בעתידנות). יחד עם זאת, גם שם יש לו (לצד אופטימיות יוצאת דופן, שאני פחות שותף לה) כמה אמירות מאוד חכמות ועמוקות.
בכל מקרה, הוא כותב שאם יש משהו שמעצבן אותו, זה שאנשים אומרים לו שאנחנו לא נועדנו לזה ושזה לא כדרך הטבע. לטענתו (ואני מסכים) בכל כך הרבה דברים כבר התערבנו בטבע, שאנחנו כבר לא אמורים להתרגש מזה. חשוב להדגיש - הוא לא מדבר סתם על הארכת חיים, אלא על האטה בתהליך הזקנה והבעיות הכרוכות בכך. כלומר, שאדם בן 60 ירגיש כבן 30, אדם בן 80 ירגיש כבן 40, ואדם בן 120 ירגיש כאדם בן 60. (המספרים כרגע הם סתם להמחשה, גם הוא אינו יודע מה בדיוק אפשרי ומה גבולותיו).
 
מודה שלא קראתי את כל המחקר, אבל ממה שכן קראתי, נשמע כמו עוד אחד מהמחקרים ש-"מגלים" קורלציה בין נפח למשקל.
קודם כל, לא ראיתי שהמחקר גילה אפשרות ניבוי של הזדקנות לפי קצב הליכה. לכל היותר, הוא הראה שקצב ההליכה משקף את המצב הבריאותי הנוכחי. ביג דיל. זה לא מובן מאליו? למישהו היה ספק?
הנה אני מספק גילוי נוסף משל עצמי - יש קורלציה של מצב רפואי נוכחי לכמות הכדורים היומית שאדם לוקח. מה המסקנה מזה? האם אפשר לנבא משהו? האם צריכת תרופות משפיעה על המצב הרפואי? מה הערך של המידע הזה?
 

uzi2

Active member
מודה שלא קראתי את כל המחקר, אבל ממה שכן קראתי, נשמע כמו עוד אחד מהמחקרים ש-"מגלים" קורלציה בין נפח למשקל.
קודם כל, לא ראיתי שהמחקר גילה אפשרות ניבוי של הזדקנות לפי קצב הליכה. לכל היותר, הוא הראה שקצב ההליכה משקף את המצב הבריאותי הנוכחי. ביג דיל. זה לא מובן מאליו? למישהו היה ספק?
הנה אני מספק גילוי נוסף משל עצמי - יש קורלציה של מצב רפואי נוכחי לכמות הכדורים היומית שאדם לוקח. מה המסקנה מזה? האם אפשר לנבא משהו? האם צריכת תרופות משפיעה על המצב הרפואי? מה הערך של המידע הזה?
החוקרים לא התיימרו להעיד על סיבתיות, ולא ממש על ניבואים לעתיד, אלא על קיומו של סמן משמעותי. לא היה קשה לנחש שתהיה קורלציה בין מצב בריאותי ובין קצב הליכה, אבל לא כל קורלציה היא מספיק חזקה כדי שנוכל לראות במדד כסמן מספיק טוב.

אם יש קורלציה חזקה מאוד, אז גם אם לא ברורה הסיבתיות, זה אומר שבהעדר מידע אחר, יהיה אפשר לקבוע הזדקנות רק על סמך המידע הזה, מבלי שיהיו הרבה טעויות. בייחוד יש שם קורלציה חזקה בין מהירות הליכה ממוצעת לירידה ביכולות קוגניטיביות לאורך השנים, אבל גם למדדים אחרים.

בפועל, המחקר שלהם מהווה ראיה לקיום קורלציה גבוהה, אך הוא לא מספיק מקיף כדי לקבוע זאת כאמירה כללית (נבדק בתנאים יותר מדי מסוימים).

מדד מעניין אחר שראיתי, הוא גנטי והוא מידת המטילציה של הגורמים האפיגנטיים (מדד Horvath שקרוי גם שעון הורבת'). יש ראיות די חזקות להיותו מדד, ויש תיאוריה שהוא מדד ישיר, כלומר ההזדקנות לא רק נמדדת בעזרת המדד הזה, אלא היא בעצם נמדדת ישירות על ידי המדד הזה. המשפט האחרון הוא תיאוריה שעדיין נבדקת, אבל היא תיאוריה מעניינת שיש לה תמיכה מחקרית.
 

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
החוקרים לא התיימרו להעיד על סיבתיות, ולא ממש על ניבואים לעתיד, אלא על קיומו של סמן משמעותי. לא היה קשה לנחש שתהיה קורלציה בין מצב בריאותי ובין קצב הליכה, אבל לא כל קורלציה היא מספיק חזקה כדי שנוכל לראות במדד כסמן מספיק טוב.

אם יש קורלציה חזקה מאוד, אז גם אם לא ברורה הסיבתיות, זה אומר שבהעדר מידע אחר, יהיה אפשר לקבוע הזדקנות רק על סמך המידע הזה, מבלי שיהיו הרבה טעויות. בייחוד יש שם קורלציה חזקה בין מהירות הליכה ממוצעת לירידה ביכולות קוגניטיביות לאורך השנים, אבל גם למדדים אחרים.

בפועל, המחקר שלהם מהווה ראיה לקיום קורלציה גבוהה, אך הוא לא מספיק מקיף כדי לקבוע זאת כאמירה כללית (נבדק בתנאים יותר מדי מסוימים).

מדד מעניין אחר שראיתי, הוא גנטי והוא מידת המטילציה של הגורמים האפיגנטיים (מדד Horvath שקרוי גם שעון הורבת'). יש ראיות די חזקות להיותו מדד, ויש תיאוריה שהוא מדד ישיר, כלומר ההזדקנות לא רק נמדדת בעזרת המדד הזה, אלא היא בעצם נמדדת ישירות על ידי המדד הזה. המשפט האחרון הוא תיאוריה שעדיין נבדקת, אבל היא תיאוריה מעניינת שיש לה תמיכה מחקרית.
נכון, הם בנו יותר על קורולוציה ואין ספק שפופר היה מתנגד למחקר הזה (וכנראה גם דקארט)
 

uzi2

Active member
נכון, הם בנו יותר על קורולוציה ואין ספק שפופר היה מתנגד למחקר הזה (וכנראה גם דקארט)
מדוע שפופר יתנגד למחקר?

בכל מקרה, אני לא פופר, אבל אני לא רואה שום בעיה מתודית עם מחקר שלא מתיימר לבדוק יותר מאשר קורלציות בתנאים מסוימים.
כל עוד המתודה מפורטת ומדויקת, והמסקנות לא לוקות בחוסר זהירות, ואין שגיאה בחישובים, או עיגולי פינות, אני לא רואה בעיה מתודית. מקסימום - המחקר לא יגיד יותר מדי.
 
בכל מקרה, אני לא פופר, אבל אני לא רואה שום בעיה מתודית עם מחקר שלא מתיימר לבדוק יותר מאשר קורלציות בתנאים מסוימים.
כל עוד המתודה מפורטת ומדויקת, והמסקנות לא לוקות בחוסר זהירות, ואין שגיאה בחישובים, או עיגולי פינות, אני לא רואה בעיה מתודית. מקסימום - המחקר לא יגיד יותר מדי.
אז זהו, שלהבנתי, המחקר כן מתיימר לעשות יותר. והוא כן מתיימר לזהות מה שאינו יכול לזהות. אני כותב זאת רק ע"ס התאור בעיברית (שאמינותו מוטלת בספק) והאבסטרקט. אז נא תקנו אותי אם.
נכון שראוי לדבר על קורלציה בלבד, בין מהירות הליכה למצב רפואי/מנטלי/שכלי נוכחי. אבל המחקר הולך צעד נוסף, ומתיימר לדבר על "קצב הידרדרות" של המדדים הנ"ל. או "נטיה" ובאחד המקומות גם כתוב במפורש על זיהוי "מי מזדקן מהר יותר". כדי לעשות זאת, המחקר צריך לבדוק ערכים היסטוריים ואת השתנותם לאורך זמן, ולבדוק את הקורלציה של קצב ההליכה לקצב ההשתנות. להבנתי, זה לא נעשה.
 

uzi2

Active member
אז זהו, שלהבנתי, המחקר כן מתיימר לעשות יותר. והוא כן מתיימר לזהות מה שאינו יכול לזהות. אני כותב זאת רק ע"ס התאור בעיברית (שאמינותו מוטלת בספק) והאבסטרקט. אז נא תקנו אותי אם.
נכון שראוי לדבר על קורלציה בלבד, בין מהירות הליכה למצב רפואי/מנטלי/שכלי נוכחי. אבל המחקר הולך צעד נוסף, ומתיימר לדבר על "קצב הידרדרות" של המדדים הנ"ל. או "נטיה" ובאחד המקומות גם כתוב במפורש על זיהוי "מי מזדקן מהר יותר". כדי לעשות זאת, המחקר צריך לבדוק ערכים היסטוריים ואת השתנותם לאורך זמן, ולבדוק את הקורלציה של קצב ההליכה לקצב ההשתנות. להבנתי, זה לא נעשה.
הכוונה במחקר היא למי מזדקן בקצב יותר מהיר נכון לגיל 45. לא מי יזדקן יותר בעתיד (לזה המחקר לא מתיימר). תהליך ההזדקנות לא מתחיל עם הזקנה.
מדובר במחקר ארוך זמן, והיו פרמטרים מסוימים שנבדקו לאורך ארבעים ומשהו שנים במחקר (בדיקות שעשו על הנבדקים מדי כמה שנים, מגיל 3 ועד גיל 45), שאיפשרו לראות את תהליכי ההזדקנות לאורך 45 השנים הראשונות ולבחון קורלציה של זה עם קצב ההליכה בגיל 45. החוקרים ציינו שהם מתכוונים להמשיך לעקוב אחרי הנחקרים גם בהמשך חייהם.
 
למעלה