לפני המון שנים, גידלנו ציפורנים בצבעים שונים בגינת בית הורי.
אלה היו כנראה Dianthus caryophyllus, בגוונים של ורוד, אדום, לבן ולפעמים גם בורדו. (היה קיים גם צבע צהבהב, אבל לא בגינתנו).
היה להם ריח עדין ונהדר.
מה שהיה מיוחד גם, שקל היה להשריש יחורים שלהן.
באותן שנים, נהוג היה להביא זרי פרחים למארחים, אבל כיום כבר לא מוכרים כאלה, או כמעט לא: ציפורנים, סייפנים, ורדים, גרברות מהסוג הדקיק, ועוד.
כשהיינו מקבלים ציפורנים, אחרי שהן נבלו, הייתי מצילה כמה ראשי ענפים (ללא פרח) ושותלת אותם באדמה. הם השתרשו די מהר, וכך התעשרה הגינה בציפורנים נוספות ובשלל גוונים.
חבל שהרבה שנים כבר לא רואים כאלה.
העתקתי כמה תמונות של ציפורנים כאלה מהאינטרנט.