זו רק אני או ש...

זו רק אני או ש...

אני נורא רוצה ילד באמת אבל יש לי כל מיני מחשבות ואני שואלת את עצמי אם זה רק אצלי
אני רוצה להיות בהריון ואני מתה מפחד מהלידה
אני רוצה ילדים אבל רוצה להמשיך להיות ילדה בעצמי
מה יהיה אם אני לא אהיה אמא טובה מספיק ויש עוד 10000 שאלות כאלו. אז אני לבד או לא?
 
זה ממש לא רק את זה מאוד לגיטימי

כל הפחדים האלו זה צעד מאוד ענק להביא ילד לעולם במיוחד כשאתה עוד מרגיש ילד בעצמך, אך אני מאמינה שעם הזמן את תלמדי להכיר גם את הרגשות האמהיים שמקננים עמוק עמוק בתוכך וכשהרגע יגיע את תהיי סופר מוכנה
 

m i c h a l y

New member
אני חושבת ההפך -

מי שאין לה את החששות האלה זה לא נורמלי. טבעי וצפוי שלתפקיד המכריע אליו את נכנסת יש הרבה ציפיות ודרישות. טבעי וצפוי שאת חוששת מפני הציפיות שלך עצמך. טבעי וצפוי שאת מצד אחד רוצה מאוד ומצד שני עדיין מלאת סימני שאלה. ושוב - מוזר ולא הגיוני שרגע לפני הכניסה לתפקיד הזה לא יהיו ספקות וחששות בכלל! אז לא, את ממש לא לבד. יש לך אותי (עם אותם סימני השאלה, ואולי יותר) ועוד כמה עשרות בנות....(אם לא מאות...) אז תרגישי בבית. מיכל.
 

פּוֹנְג

New member
זה ממש ממש לא רק את. ../images/Emo13.gif

אני פוחדת שאני לא אסתדר עם זה שלא אוכל להסתלבט... ומהלידה ומהעדר החופש ומההוצאה הכלכלית ומזה שלא אהיה אמא טובה ומה... לא חסר.
 

Gill Gallad

New member
לא רק את

ילד, רצוי ככל שיהיה, מחייב אותנו לוותר על האגואיזם. פתאום יש יצור שהוא חשוב יותר מאיתנו. התכניות שלנו תמיד יהיו משניות לצרכים שלו... זה מפחיד לאללה! בנוסף, הפחד האישי שלי הוא מהנוכחות הצווחנית החדשה בתוך תא זוגי חם ואוהב מאין כמוהו. כל כך נוח לי בזוגיות הזו שממש מפחיד אותי לחשוב איך הופכים משניים הרמוניים לשלושה? אבל - כמו שכבר נאמר, הפחדים הללו לגיטימיים ובסופו של דבר ההורות היא העניין שאנו נלחמות עבורו בחישוק שיניים. ואני מאמינה שהפחדים הללו - במבט לאחור - יראו לי מאוד זניחים ואפילו משעשעים... והרי עם ילד יש סט חדש של פחדים ודאגות שקשורים רק בו. אז התגברות נעימה על כל הפחדים! ובהצלחה!
 
גילגולה, אפשר לחשוב גם ככה...

להיות הורה זה להיות ילד במידה מסוימת, תחשבי על כל השירים, המשחקים והקולות הדבילים שאנחנו מוציאים מעצמנו כדי לשמח את הקטנים האלה. אי אפשר שלא להיות ילד כשאתה עם הילד שלך. אני, למשל, בתור אחת שהפכה אמא רק בגיל 35 מרגישה מה זה צעירה עם הקטנה שלי, כי חייבים להיות ילדים כדי להיות איתם. חוץ מזה אני מאוד מזדהה עם הפחד מהלידה, זה קרה לי בהיריון הראשון וזה מטריד אותי גם עכשיו כשאני רוצה עוד היריון. אבל, זו עסקת חבילה, אז בסוף זה עובר.
 
ממש לא רק את....

לי כל הזמן יש מחשבות מה יהיה ומה יקרה ואיך ועוד מליון ואחת שאלות... זה נראה לי מאד מאד טבעי - בייחוד בהריון ראשון... ובעצם בהריונות הבאים מתחילות השאלות של איך אני אסתדר עם 2-3-5 ילדים ואיך נקדיש לכולם מספיק תשומת לב וכאלה... תמיד יש שאלות ותהיות. אתמול מרוב מחשבות של מה יהיה ואיך יהיה לא ישנתי כל הלילה
 

Joy107

New member
את ממש לא לבד..

רק שעד עכשיו חשבתי שאלו מחשבות שלי בלבד והרגשתי רע...
גם אני מאוד מפחדת,
- פחות מהלידה כי זה קטע זמני - מפחדת שלא אהיה אמא טובה, שלא אהיה מספיק קשובה, שלא אדע לזהות בעיות, שלא אבחין בין תפל ועיקר. מה שגורם לי להרגיש עוד יותר רע זה שבעלי האהוב כאילו נולד להיות אבא. הבחור צעיר ממני, לא גדל כמוני מפונק, לא קיבל כל מה שרצה, ההורים שלו ממש התנערו ממנו בגיל צעיר, ואולי דווקא בגלל זה הוא הרבה יותר רגוע והרבה פחות חושש. זה אולי נפלא אבל גורם לי להרגיש ילדותית... איזה מזל שאפשר להכנס לפורום ולשפוך..
אני כבר מרגישה טוב יותר
 
איזו הקלה

איזו הקלה לדעת שאני לא לבד. אני רק יודעת דבר אחד למרות כל הפחדים
אני הכי רוצה להיות כבר בהריון
 

gudaiva

New member
גם אני

כל הזמן הייתי בטוחה שברגע שהבנזוג יגיד רוצה, מיד אני בהריון. אבל זה כמובן מתנגש עם לי עם הרצון לילד כשיהיה לי מספיק כסף, כשכבר אקנה דירה, כשארוויח מספיק כסף, כשארגיש בטוחה ויציבה בעבודה, ועוד כהנה וכהנה כש..ים השבוע הייתי אצל הרופא, ודיברנו על ההריון וכו' ופתאום כשכבר הייתי ממש על קו ההתחלה כמו שרציתי, ממש נבהלתי מהמון דברים כמו: ההשמנה הכסף העבודה חוסר בשעות שינה איזו אמא ואבא נהיה ועוד המון דברים. דווקא אני שכ"כ רציתי והייתי בטוחה שאני 150% מוכנה פתאום פוחדת.
 
למעלה