הקסם שבפשטות
New member
זו מן תקופה כזו
תקופה של מערבולות רגשיות. תקופה בה אני טועמת את אויר הפסגות, את אויר האלים, ואת הבוץ והרפש של התהומות העמוקים ביותר. ואני יודעת שזו פשוט תקופה כזו. תקופה שאת יודעת שהכל נפלא וטוב בחייך, שאת אומרת תודה לכל שסובב אותך, אבל בכל זאת קשה לך לנשום. בכל זאת כל צעד דורש ממך תעצומות נפש. עד שכבר אין לך כוח. אין לך כוח להתאמץ כל כך הרבה, כל הזמן. זו תקופה כזו. תקופה שקשה לך להתרגש מהיופי שפורח סביבך. שאת לא מצליחה להריח את ניחוחות האוויר שמלטפים אותך. תקופה בה גם היום הכי זורח נראה אפור. אבל בכל זאת היא מצליחה לגרום ללב שלך לרעוד, לגוף להחסיר פעימה. גם בתקופה הזו הקול שלה נשמע כשירה של פיה קסומה, המפזרת אבק של קסמים על עינייך, להעניק לך שינה מתוקה. קול היוצא מבין שפתיים שתמיד נראות לך ורודות ומתוקות, שנושקות לשינה שלך כדי להעניק לך חלום מתוק. היא תמיד. גם בתקופה כזו. אז כשהלכתי בשביל, קטפתי לה פרח, כי הכל פורח בתקופה הזו. אבל הצטערתי על הפרח, כי ידעתי שהוא מחוויר לעומתה. לעומת הריח שלה, והרוך שלה, והעיניים שתמיד נראות לי כה זורחות. וגם בתקופה הזו, שכל דבר שאת רוצה לעשות דורש ממך כל כך הרבה כוחות, שאפילו הנשימה נראית כעשייה מפרכת, אני רוצה לקטוף לה פרח. גם בקופה הזו, בה הקסם שבפרח נגלה לעיניי רק לשניות בודדות, אני יודעת שהוא נמצא, ואני יודעת שאת הקסם הזה אני רוצה להעניק לה. אני אדמיין בשבילה. אדמיין את יופיו של הפרח. אדמיין את ריחו. אדמיין את מגע עלי התפארת שלו על לחייה. אדמיין גם בשבילי. אולי אם אדמיין מספיק, הדמיון יחדור למציאות שלי. אני צריכה את זה בתקופה כזו. זו מן תקופה כזו. תקופה של מערבולות רגשיות. תקופה של אוויר פסגות ושל מחנק תהום. תקופה כזו בה כל אות נכתבת עם הרבה סבל ועם תפילת תודה. הכל קשה בתקופה הזו. הכל גורם לעיניים להבריק מרטיבות הדמעות. וגם בתקופה הזו, המילים שלי, שנכתבו בעמל כה רב, נשלחות אליה. גם בתקופה הזו, המילים שלי מדמיינות אותה וגורמות לבטן שלי להתהפך בתוכי, לדם שלי לגעוש. וגם בתקופה הזו, בה אני חושבת שאפילו הבבואה שלי במראה מסירה את העיניים מדמותי, העיניים שלה תמיד זורחות למעני. ירוקות. מבינות. אוהבות. מזכירות לי שזו מן תקופה כזו. תקופה שתחלוף ותעבור. וגם בתקופה הזו היא עוזרת לי... מסייעת במשימה הקשה ביותר כרגע בתקופה הזו מזכירה לי עוזרת לי לאהוב את עצמי.
תקופה של מערבולות רגשיות. תקופה בה אני טועמת את אויר הפסגות, את אויר האלים, ואת הבוץ והרפש של התהומות העמוקים ביותר. ואני יודעת שזו פשוט תקופה כזו. תקופה שאת יודעת שהכל נפלא וטוב בחייך, שאת אומרת תודה לכל שסובב אותך, אבל בכל זאת קשה לך לנשום. בכל זאת כל צעד דורש ממך תעצומות נפש. עד שכבר אין לך כוח. אין לך כוח להתאמץ כל כך הרבה, כל הזמן. זו תקופה כזו. תקופה שקשה לך להתרגש מהיופי שפורח סביבך. שאת לא מצליחה להריח את ניחוחות האוויר שמלטפים אותך. תקופה בה גם היום הכי זורח נראה אפור. אבל בכל זאת היא מצליחה לגרום ללב שלך לרעוד, לגוף להחסיר פעימה. גם בתקופה הזו הקול שלה נשמע כשירה של פיה קסומה, המפזרת אבק של קסמים על עינייך, להעניק לך שינה מתוקה. קול היוצא מבין שפתיים שתמיד נראות לך ורודות ומתוקות, שנושקות לשינה שלך כדי להעניק לך חלום מתוק. היא תמיד. גם בתקופה כזו. אז כשהלכתי בשביל, קטפתי לה פרח, כי הכל פורח בתקופה הזו. אבל הצטערתי על הפרח, כי ידעתי שהוא מחוויר לעומתה. לעומת הריח שלה, והרוך שלה, והעיניים שתמיד נראות לי כה זורחות. וגם בתקופה הזו, שכל דבר שאת רוצה לעשות דורש ממך כל כך הרבה כוחות, שאפילו הנשימה נראית כעשייה מפרכת, אני רוצה לקטוף לה פרח. גם בקופה הזו, בה הקסם שבפרח נגלה לעיניי רק לשניות בודדות, אני יודעת שהוא נמצא, ואני יודעת שאת הקסם הזה אני רוצה להעניק לה. אני אדמיין בשבילה. אדמיין את יופיו של הפרח. אדמיין את ריחו. אדמיין את מגע עלי התפארת שלו על לחייה. אדמיין גם בשבילי. אולי אם אדמיין מספיק, הדמיון יחדור למציאות שלי. אני צריכה את זה בתקופה כזו. זו מן תקופה כזו. תקופה של מערבולות רגשיות. תקופה של אוויר פסגות ושל מחנק תהום. תקופה כזו בה כל אות נכתבת עם הרבה סבל ועם תפילת תודה. הכל קשה בתקופה הזו. הכל גורם לעיניים להבריק מרטיבות הדמעות. וגם בתקופה הזו, המילים שלי, שנכתבו בעמל כה רב, נשלחות אליה. גם בתקופה הזו, המילים שלי מדמיינות אותה וגורמות לבטן שלי להתהפך בתוכי, לדם שלי לגעוש. וגם בתקופה הזו, בה אני חושבת שאפילו הבבואה שלי במראה מסירה את העיניים מדמותי, העיניים שלה תמיד זורחות למעני. ירוקות. מבינות. אוהבות. מזכירות לי שזו מן תקופה כזו. תקופה שתחלוף ותעבור. וגם בתקופה הזו היא עוזרת לי... מסייעת במשימה הקשה ביותר כרגע בתקופה הזו מזכירה לי עוזרת לי לאהוב את עצמי.
