זונה-א'

nerissa

New member
זונה-א'

"קדימה. רדי למטה, שיפחה" חיכיתי בקוצר רוח לטלפון הזה. לא הצלחתי להתרכז בעבודה.. בטח לא עם החצאית הקצרה ובלי תחתונים, כפי שדרש ממני. הייחום נזל ממני עם כל פסיעה, מלחלח את השפתיים התחתונות המגולחות. הגיע הרגע. דחפתי מסטיק לפי וירדתי אל היציאה. הוא חיכה בחניון השומם. במקום להיכנס למושב הנוסע כמצופה ממני, נשמתי עמוקות ופסעתי אל צד הנהג, מקישה באצבע מקופלת על החלון הסגור. הוא פתח במבט שואל את החלון: "קרה משהו? למה את לא נכנסת?" לעסתי את המסטיק ברעש, מנפחת בלון ומרשה לו להתפוצץ ברעש לפני שעניתי:"לא כל כך מהר, מותק. קודם צ'מע ת'מחירים. יש מזומנים, מותק?" אמרתי כשאני עם יד על המותן ונשענת על הרכב בשרלילנות מופגנת. "מותק????????" "מה 'תה לא מותק? 'תה נראה לי אחלה של מותק.." הגבות שלו התרוממו עד לתקרת הקרקפת כשהוא תוקע בי מבט מקפיא "השתגעת לגמרי???" "צ'מע מותק. אם אין מזומנים, אין זיון. חמשים שקל למציצה – אבל אני לא בולעת!" מתחתי לעבר פניו אצבע ארוכת ציפורן. "שיבים וחמישה שקל מקדימה, מאה שקל מאחורה – אבל בשבי'ך אני יעשה אנחה. רק תישים ושמונה שקל. מה אתה אומר, מותק?" עיניו הצטמצמו כשהבין. "כנסי לרכב. אני אחליט כבר מה אני עושה איתך." "כן מא.. מותק." כמעט נפלט לי כן-מאסטר. גלשתי אל הכסא לצדו כשאני מפשקת רגליים ומושכת את החצאית מעלה, חושפת את הכוס המגולחת והלח. "הנה, מותק, מוכנה בשבי'ך.." פוצצתי עוד בלון של מסטיק מול הפרצוף שלו.. רואה שעם כל "מותק" שלי פרצופו מאדים.. הלכתי כאן על הקצה אבל החלטתי להמשיך ביוזמה-האישית שלי. הוא רצה זונה – יקבל זונה! "קודם מזומן. לא נ'סעת לאפמקום בלי מזומן ביד" מבטו ננעץ בי וחיוך החל להתפשט סוף סוף על פניו. אבל.. משהו בחיוך הזה הפחיד. לא הרגיע. הוא שלף שטר של מאה שקלים והושיט לי. חטפתי את השטר ודחפתי אותו אל תוך החזיה. "מה אני מקבל בזה?" "צ'מע מותק. אתה יכול לקבל שני מציצות, אבל.." מבטי בחן אותו "אתה נראה לי קצת זקן בשביל שני מכות בחצי שעה. תבחר מה 'תה רוצה ואני יחזיר לך עודף.." "קדימה, מותק. ניסע" אמרתי נועצת מבט קדימה ************** הוא החנה את המכונית בדרך עפר צדדית סמוך לאזור התעשייה האזורי. השיחים הגבוהים הסתירו את המכונית מהכביש הראשי. "צאי" אמר ואני השארתי את תיקי מאחורי, יוצאת ונעמדת על יד הרכב. "ידיים על המכסה מנוע. תחת החוצה.." עשיתי כמצוותו. מכסה המנוע רתח בשמש הקופחת. היה כל כך חם והרגשתי אגלי זיעה יוצאים לטיול בערוצים וגאיות לאורך גופי. "קדימה, מותק. הזמן קצר. קדימה או מאחורה?" "תשתקי עכשיו, זונה. קיבלת את הכסף – הגוף שלך שלי בסכום הזה." "פסדר פסדר.. לא צריך להתעצבן, מותק" הוא הרים את החצאית, זורק אותה על גבי, חושף את הישבן הלבן לשמש. ועמד שם שקט. מסתכל. התחלתי להרגיש את רעד ההתרגשות ממיס לי את פיקות הברכיים. שתקתי איתו. מחכה. רחש. רוכסן נפתח. בעיטות קלות בנעלו פישקו את רגליי רחב יותר. אצבעותיו טיילו עמוק בכוס שלי, בוחנות את הרטיבות השופעת. "חתיכת שרמוטה רטובה את, מה?" "כן, מאסטר" לחשתי בקול רועד, מהופנטת כמעט על ידי אצבעותיו המגששות. חבטת חגורה עזה ולא צפויה שהקפיצה אותי בזעקה נחתה על לחיי ישבני. הרגשתי את הציור האדום נחרט בעור הלבן. "מותק בשבילך. אין כאן מאסטר עבורך. ברור, זונה רטובה?" ושוב נחתה החגורה "כן ממ..מו.. מותק" הדמעות החלו לבקוע.. החום, החרמנות המוטרפת, החשיפה הזו בחוץ, התחת הבוער שלי.. הכל הסעיר מבפנים וטפטף מעיני אל מכסה המנוע. אצבעותיו הרטובות ליטפו בין הישבנים הבוערים שלי, מלחלחות את כל הפתחים לכניסתו בהם. ואז עזבו האצבעות את גופי ושריריי נמתחו לקראת שובה של החגורה.. בחדירה אחת חזקה, עמוקה, הוא חדר אל הכוס שלי. ידו חובטת על הערוצים שהשאירה בי החגורה עם כל חדירה. גופי נחבט אל הרכב, מנדנד אותו איתנו בקצב הזיון החזק והקשה. הטירוף הענוג החל לבעבע ברחמי, מבקש סדק לפרוץ החוצה.. "שלא תעזי לגמור! זונות כמותך לא גומרות. הן רק חורים רטובים – זה הכל!" ושוב נחתה ידו ברעש על התחת הרגשתי איך ציפורני שורטות את המכסה הלוהט תחת אצבעותיי כשנסגרו כפות ידיי לאגרופים.. מהדקות פנימה עונג כמעט בלתי נשלט. "כן, ממ..מותק. תזיין את הזונה הרטובה הזו.." בקע קול חרוך מגרוני מבעד לערפל הזיון שמעתי רכב מתקרב.. גופי התכווץ מולו נגיחותיו "שמעתי שמגיע רכב, זונה. אל תעזי לזוז!" הרמתי מבט חצי-היסטרי לכביש כשאני רואה מבעד לשיחים רכב שטח כסוף יורד אל דרך האפר, מעלה ענן אבק בדרך אלינו. "מאסטרררר.." לחשתי באימה "שתקי ואל תזוזי, זונה!" חבטה ידו שוב על אחורי הכואבים, גופו לא מאט לרגע את נגיחותיו באגני. קרועה בין העונג והאורגזמה העקשנית שלי.. לבין הרכב שנעצר בחריקה כמה מטרים מאיתנו, מנועו עדיין דולק.. מרגישה מבטים ננעצים בנו – עצמתי עיני בחוזקה. נועלת עצמי פנימה. הבושה והמבוכה מנתקים אותי מהסביבה בבריחה מבוהלת אל מאחורי עפעפיים. "את הזונה שלי.. את הזונה המושתנת שלי.." הוא נהם בדרך לאורגזמה שטלטלה את גופו נשענתי על המכסה בתשישות כשהוא יצא ממני, מותיר שביל דביק במורד ירכיי. מבעד לעפעפיים העצומות הדמעות המשיכו לרדת. מהבושה. מהריגוש. מהמתח של מה-יקרה-עכשיו.. רחש מאחורי כשהמאסטר סידר עצמו שוב. "כמה היא לוקחת?" ראשי נזרק בהפתעה לכיוון הקריאה מהרכב הזר. אדם בסוף שנות הארבעים שלו הסתכל לערבנו משועשע "היא שווה משהו?" "הזונה הקטנה שלי לא רעה. כמה אתה רוצה לשלם בשביל לזיין אותה?" "היא שלך??" "כן. רוצה להשתמש בה? היא זולה. זה בסדר.." חשבתי שאני עוד שניה מרימה את הרכב וקוברת עצמי מתחתיו. איך הוא יכול לעשות לי את זה???? "כמה אתה רוצה?" שאל הזר "חמישים שקל ואתה יכול לזיין אותה מאחור.. בעצם – עשרים שקל גם מספיק לה. יותר מידי חמישים בשבילה.." כאב העלבון והחשש הציפו אותי, מחדשים את זרם הדמעות מעיני. "מאסטר.. בבקשה לא!" לחשתי בבהלה לעברו הוא התקרב אלי ונעצר מילימיטרים מפניי "את הזונה שלי, כלבה קטנה?" "כן מאסטר, אבל.." הסטירה נחתה על פני ועצרה את נשימתי. קברתי מבטי בחול לרגליי, שוקעת מטה. "אתה השפחה שלי?" "כן מאסטר.. אני אהייה כל מה שתרצה.." לחשתי את המנטרה "יפה, כלבה. עכשיו תחזרי למצב הקודם, ידיים על מכסה המנוע, תחת חשוף אלי – ותצפי לקליינט הראשון שלך.." הוא בטוח מכיר אותו. לא יכול להיות שהוא ירשה לזר מוחלט לגעת בי.. לא יכול להיות! לא יכול להיות! שיננתי פנימה.. מחזקת עצמי לעתיד לבוא.
 

nerissa

New member
זונה-ב'

צעדיו של המאסטר התרחקו ושמעתי מלמולים כמה מטרים ממני. עצמתי עיניים בחוזקה, מקפיאה עצמי מבפנים. מה שיהיה יהיה.. תערובת של ריגוש וחשש.. פתאום מה שניקר בראש היה אם ירשה לי לגמור.. לגמור.. לגמור.. הצעדים קרבו ונעצרו מאחורי. יד ליטפה את התחת האדום ומסומן ההצלפות. "לא רע בכלל.." אמר קול אחר. המאסטר צחקק על ידו והיה נדמה שהיתה מהולה בו גאווה.. משהו נמתח לי בחזה. אני לא אבייש אותו! אני לא אשבר. אני אעשה אותו גאה, הרי אני יודעת עד כמה הסיטואציה החדשה הזו קשה גם לו.. שמעתי פסיעות לצדו האחורי של הרכב. תא המטען נפתח. שלחתי מבט דרך השמשה. המאסטר חיטט ב"תיק ההפתעות" שלנו שולף חבילה סגלגלה. קונדומים. הוא שומר עלי, תודה לאל! "קח. תהנה. אני מעשן כאן בצד.." שוב נבלעתי מאחורי העפעפיים, שריריי מתוחים עד כאב.. הרעשים מאחורי ציירו לי זין נשלף ומולבש בקונדום ואז אחזו ידיים גדולות ופישקו את פלחי התחת.. לא להתכווץ.. לא להתכווץ.. הרגשתי את ראש הזין מתחכך מול הכוס הדולף שלי.. מסכך עצמו.. הוא היה עדין בחדירתו אבל גודלו אילץ אותי לבלוע זעקה. הרבה זמן עבר מאז הרגשתי זין רחב שכזה ננעץ בתוכי. זה היה מביש זה היה כואב זה היה טוב הוא המשיך במסעו לתוך התחת, נעצר כשכולו היה בתוכי. כפות ידיו הגדולות אחזו במותני כשהחל בחדירותיו הקצובות. בניגוד למאסטר, חדירותיו היו ארוכות, איטיות, עמוקות. העונג שוב הציף.. שקעתי בחדירות היסודיות המשכרות נשימתי נדחקת החוצה עם כל חדירה.. שנינו גמרנו יחד. הוא יצא ממני ואני קרסתי על מכסה המנוע הלוהט, ישבני המפוספס, האדום, המזויין והנוטף חשוף לעיניהם. צעדיהם התרחקו ממני ושוב התנהלה שיחה חרישית ובלתי ברורה כמה צעדים ממני. דלת נטרקת. מנוע מופעל. הרכב מתרחק. "קומי זונה. נגבי את עצמך. לא רוצה שתזהמי לי את המושבים.." זרק לעברי חבילת מגבונים ששלף מתא הכפפות ניגבתי עצמי בין הרגליים, וכשאני אוחזת בחופן מגבונים ספוגי זיונים עמדתי דומעת עם ראש מורכן. "כנסי לאוטו.. הקול שלו נשאר קר. ציפיתי כל כך לחיבוק.. להרגעה.. אבל הייתי בסך הכל זונה. זונה קטנה ומושתנת. נכנסתי בשקט לרכב, מתכרבלת בתוך עצמי, אוחזת באגרופי מגבונים ספוגים ניחוח. נסענו בדממה עד שהוריד אותי שוב על יד המשרד. "לכי מכאן.." וזהו. השתנקתי. תפסתי את תיקי, פתחתי את הדלת ודהרתי פנימה אל המשרדים הקרירים, כשאני פונה ישירות אל חדרי השירותים – סומא לכל השאר. בשירותים הבכי הכואב פרץ. צנחתי על ברכי, והקאתי הכל החוצה בדמעות, מקווה שאף אחד לא שומע. בולעת את הקולות ומרשה רק לרטיבות מעיני לספר הכל. הנייד מצלצל "עכשיו צאי חזרה החוצה, שפחה שלי.." הקול הרך חזר והאושר הציף בכזו עוצמה שחשבתי שאני מתעלפת שם על הרצפה. כמעט בריצה יצאתי אליו. הרכב חנה שוב בקצה החניון. רצתי אליו וצנחתי לתוך החיבוק שלו. הוא נישק.. ונישק.. ונישק.. "תודה על.. בית הספר הזה, שפחה שלי. היו רגעים שחשבתי שאני רוצח אותו. שנינו עמדנו בזה.." חייכתי חיוך רטוב ומאושר ומעט מנצח אל תוך החיבוק שלו. הוא שוב נשק לי ובטפיחה על אחוריי, מה שהקפיץ זעקת כאב קטנה.. שלח אותי לדרכי. ****** חיכיתי שהרכב יעזוב את החניון כשנעצר על ידי, פתח את החלון ואמר: "לקחתי ממנו את מספר הטלפון. אולי אני אקרא לו שוב להשתמש בך, זונה קטנה.." "רגעעע.. אתה לא מכיר אותו???" עיני נקרעו לרווחה "בחיים לא פגשתי אותו.." צחק ונסע לדרכו
 

שאייאן

New member
לכי תאספי אותו מהרצפה ממי..

למה הבחור שלך נשבר לאלפ חתיכות ולא סיפר לך על זה. לא חבל. שהכאבת לו אפילו אם לא במודע. .? בעעע . אל תדאגי זה עוד יחזור אלייך מתישהו.
 

nerissa

New member
"הבחור" שלי??? ../images/Emo6.gif

מותק (מפוצצת בלון) שכחת איפה אתה נמצא? זה לא "בחור". זה מאסטר.. ובכל שלב בפנטזיה הבלתי ממומשת הזו אותו מאסטר היה יכול לעשות מה שבראש שלו.. כולל להעיף לי סטירה עוד ב"מותק" הראשון ולהגיד לה להיכנס לרכב ולהפסיק עם השטויות.. אבל כנראה אין לך מושג במאסטרים אלא רק בבחורים.. שזה בסדר גמור - אבל לא ממש רלוונטי לעניינינו. מערכת יחסים בדסמית אינה מושתתת רק על דחיקת גבולות הכנוע . מע' שכזו היא אולי לא שוויונית אבל היא הדדית במלוא מובן המילה. זה אומר: לא רק שבשורה התחתונה שני הצדדים אמורים להינות אלא שני הצדדים דוחקים גבולות אישיים במהלך המסע המשותף הזה
 

שאייאן

New member
תאכלס צודקת. חוצ מהקטע ש

יש לי מושג בבחורים. גם שם אין לי מושג. יש לי מושג עם משהו אחד. והוא מפוצצ מחוויות. אבל זה לא לביוב. זה שלי. קיצר ישר כוח תעשי חיים שכחי מה שאמרתי ולא משנה יאללה בי.
 
מאניק

לא יודע ניראה לי הוא נסחף קצת לקחת זר שיזיין אותך נישמע רע מאוד אבל אם זאת הפנטזיה שלך אז למה לא
 

princeOFdream

New member
חחח

תרשה לי לגחך מעט. בחור, פה זה BDSM, חלק מהעניין של המשחק זה שהמאסטר עושה מה שבא לא במסגרת הגבולות של השניים והרבה פעמים זה מבוסס על השפלה. כאן לפחות הוא נתן לה להינות עם עוד מישהו מלבדו...
אני בטח שלא הייתי עושה את זה!
 

זאת

New member
"הקאתי הכל החוצה"

נראה לי הפעולה הכי אנושית בסיטואציה שאת מתארת. את אומרת שמערכת יחסים בדסמית דוחקת את הגבולות של שני הצדדים. זה כל כך עדין. נכון שתמיד יש מילת ביטחון, אבל יש משמעות כבדה לשימוש בה, וכנועה, מהיותה כנועה, תחשוב טוב טוב לפני שתעשה בה שימוש, ולא תזרוק אותה לאוויר כל שנייה. ויותר מזה, לפעמים, בהיותנו אנושיים, אנחנו מרגישים שעברנו את הגבול רק אחרי שעברנו אותו, אבל אז אנחנו כבר שם, מעבר לגבול, במקום הלא מוכר, בבלבול, בחוסר אוריינטציה, בחוסר בהירות. לא לגמרי מחוברים לעצמנו. הפוטנציאל לפגיעה אמיתית ומתמשכת שם הוא עצום, לא? ככה, משתפת בהרהורים שעלו בי בעקבות הסיפור שלך.
 

nerissa

New member
בהחלט מסכימה איתך, זאתי

למרות שתמיד אומרים שמילת ביטחון היא אמצעי תקשורת בעצם בין הדומיננט לכנוע, לא מבינים שלמרות ההגיון - יש כנועים ששימוש במילת בטחון עבורם הוא כשלון. כאילו הם גורמים אכזבה לדומיננט.. אני אישית הייתי שם לא אחת הן בסיטואציות של כאב והן בסיטואציות אחרות.. מתחתי דברים מעבר למה שרצוי רק כדי לא לגרום אכזבה לדום. זה לחלוטין לא מומלץ ולא חכם. כשאת נמצאת בתקופת "אילוף" זה הרבה יותר מסוכן. מצד אחד הדומיננט לא הספיק להכיר אותך היטב ואת שפת הגוף שלך גם כשאינך מדברת, ומצד שני את ככנועה מנסה להוכיח עצמך מעל ומעבר.אלו שני נתונים מועדים לפורענות בכל הנוגע למילות ביטחון.. בסיטואציה שתוארה כאן למעלה היוזמה באה דווקא ממנה. גבולות שכאלה (נסיונות עם אביזרים חדשים כגון מחטים, שילוב אנשים אחרים במערכת היחסים בצורה זו או אחרת, פומביות, משחקי שליטה "בשלט רחוק" העלולים לגלוש לחיי היומיום ולהזיק להם כמו לדוגמה במסגרת העבודה) חייבים להיקבע שלא בסשן, בשיחה בגובה העיניים כחוקי יסוד למערכת היחסים. זו דעתי האישית. לא תחת לחץ, לא תחת השפעה כל שהיא - בראש צלול ובהגיון בריא.. ועל שני הצדדים לכבד זאת. במידה וקובעים שבזמן זה או אחר נשחק במשחק של "זונה" למשל, גם שם צריך לפרט: מיקום (יש המשחקים זאת ממש בשטח בין זונות אמיתיות. תל ברוך וכו'. מאוד מסוכן משום שזו סכנת נפשות שם ולא תמיד הדום יכול להבטיח שיקפוץ בזמן להגן על הכנוע/ה), זמן (ביום בטוח יותר מאשר בלילה), שיתוף אחרים (האם את רק משדלת או עומדת בינהן בלבוש פרובוקטיבי או גם ממשיכה הלאה עם "לקוח" שנקבע מראש) - הכל חייב להילקח בחשבון. ולא - הדומים לא יודעים הכל. הכנועים חייבים להביע דעה בנדון והדומים חייבים להיות קשובים ופתוחים לזווית ראייה נוספת. כמובן שההחלטה הסופית בידי הדום ובידי הכנוע - מילת ביטחון. אלו משחקי-אקסטרים העלולים לסכן נפשות. חייבים לקחת את זה בחשבון. משחקי זנות, משחקי חניקה, גאנג באנג, משחקי אונס וכו'. הם מגרים את החושים, מעשירים פנטזיות - אבל חייבים להיעשות בזהירות ותחת הכנה מוקדמת מדוקדקת מצד הדומיננט. לא פשוט.. כמו שאמרת, זאתי, לא תמיד אפשר לסמוך על הכנוע שיעצור בזמן כשזה יותר מידי עבורו או עבורה. פגיעות פיזיות מחלימות. פגיעות נפשיות יכולות ללוות כל החיים ולהרוס חיים. אגב, הפנטזיה שכתבתי היא כל כך ברת מימוש שזה מפחיד. חשוב מאוד לממש עם אדם "זר" מוכר.. בסיטואציה שכתבתי דווקא הכנועה יזמה את המשחק ולא הדום. הדום זרם איתה.. נרמז שם שחציית הגבול הזו היתה הדדית. גם לדום וגם לסאבית לעיתים קרובות קשה לחצות גבול מסויים, בעיקר שישנה אהבה גדולה בין שני הצדדים. לעיתים הדום לא יממש פנטזיה רק מהחשש שזה עלול להיות יותר מידי עבור הכנועה, ומצד שני הכנועה מרגישה שהיא כן מוכנה לכך.. תחשבו על זה שאולי הוא לא הכיר אותו קודם.. אבל אולי הכנועה הכירה את "הזר" קודם ואירגנה זאת מראש
עד כמה אתם באמת פתוחים שהכנועים יזמו סשנים או משחקים שכאלה, דומיננטים? עד כמה הכנועים הם מקוריים מספיק ונועזים מספיק ליזום דבר שכזה? זה נכון שמערכת יחסים בדסמית אינה שוויונית, אבל היא הדדית ולטעמי - כר "משחקים" נוח לשני הצדדים. גם לכנוע צריכה להיות יוזמה אישית לגוון את הקשר ולהעשיר אותו.. כמובן זה יכול לקרות כששני הצדדים מכירים אחד את השני זמן רב ומודעים למגבלות ולגבולות.
 

אסתי69

New member
מישהו הזכיר פה

שליטה נו את יודעת... כן כן בדיוק משם... גבולות........ מהכרות מאוד קצרה ולא ממש לעומק במקרה המתואר פה (שלי עלה בבריאות אבל לא זה הענין) הגבול של מי נחצה פה באמת? ולא, אל תעני לי בכלל
 

Pixy led

New member
לגבי מילת הבטחון... קצת מעצמי.

אני יכולה להבין את התפישה של מילת בטחון ככשלון - לפעמים גם אני הרגשתי כך. למרות זאת, תמיד הקפדתי להתייחס אליה כאל אמצעי תקשורת בין הדום לביני. לא היו הרבה מקרים שבהם "שלפתי את המילה", בכלל לא... הרי אין הרבה כיף גם במשחק שבו כל הזמן מפחדים ונרתעים מחוויות חדשות, לא? אבל בפעמים שבהן כן השתמשתי במילת הבטחון, לא התחרטתי על כך. אני אמנם כנועה, אבל אני קודם-כל מיכל... אני קודם-כל עצמי... ולפני שאני נכנסת עד הסוף לדמות השפחה, חשוב לי להגן על הבריאות הנפשית שלי ולא לדחוק גבולות שאני עדיין לא מוכנה לפרוץ. למרות שיש את אספקט האכזבה של הדום, אני יודעת שגם הדום הוא בן-אדם - והוא יהיה שמח שהגנתי על עצמי, בסופו של דבר. הוא לא יהיה מאוכזב. יכול להיות שאני עדיין לא מרגישה את אכזבת הדום ואת הכשלון שלי ככנועה בשמוש במילת בטחון, פשוט מפני שאני עדיין לא מנוסה מספיק - סביר להניח החוויות שלי לא היו מספיק עמוקות כדי להטמיע את "דמות השפחה", ולכן ההבדל עדיין ברור לי והשמוש במילת בטחון לא עד-כדי-כך קשה. אבל אני מקווה שלפחות זה יישאר לי גם בחוויות קצוניות יותר... אני לא רוצה לחשוש להשתמש במילה ולעזור לעצמי. וגם לדום, בעצם - כי הרי כמו שאמרת, נריסה... זו מערכת-יחסים הדדית. והאמת היא שנזק נפשי יכול להגרם גם לדום, אם הוא לא מוכן לחוויה כזו או אחרת, ובכל זאת נסחף אליה. זו היתה התפלספות אסוציאטיבית על מילת הבטחון.
בקשר ליוזמה מהצד הכנוע... קשה, אך חיוני.
It's a game for two, you know.
כדאי, באמת, להיות יצירתיים ולא רק למלא פקודות. יום טוב לכולם... סלחו לי.
 

טָלי ה

New member
אמאלה... אני שונאת אותך..

בלי להכיר אותך אני כבר שונאת אותך. ככה עושים לאנשים באמצע יום עבודה? אלוהים את לא נורמלית. הרגת אותי. נקמה בוא תבוא.
 

®Hada

New member
תיכנסי כבר ל../images/Emo73.gif וניסע...

מדהימה הדרך שבה את מביעה את הפחדים/רצונות שלך ומדהימה עוד יותר, את בעצמך...
 
וואוווווווווווווווו מרטיט.. :)

אוהבת את איך שאת כותבת.. ואת מה שזה גורם לי להרגיש אחרי זה :)
 

papion 1

New member
מעולה

את מדהימה !קראתי אלפי סיפורים מאות תיאורים עשרות סשינים אבל התיאורים שלך הועברו בצורה כל כך משכנעת,בכל אופן אלי זה מאד דיבר והאמיני לי אני כמעט ולא כותב תגובות.אשמח אם תצרי קשר!בי [email protected]
 

papion 1

New member
מעולה

את מדהימה !קראתי אלפי סיפורים מאות תיאורים עשרות סשינים אבל התיאורים שלך הועברו בצורה כל כך משכנעת,בכל אופן אלי זה מאד דיבר והאמיני לי אני כמעט ולא כותב תגובות.אשמח אם תצרי קשר!בי [email protected]
 

ILBH

New member
זונה?!?!

זונה את קוראת לעצמך ? את זונה בת זונה בת אלף זונות מיצריות מסריחות! פשוט גועל נפש מה שהלך פה המצב שלך חמור לחלוטין את חייבת אישפוז דחוף במחלקה פיסכיאטרית שיטפלו בך אולי יוציאו אותך מהסרט הרע שאת חייה בו ויהיה לך חיים נורמלים עם שליטה עליהם וקצת כבוד לעצמך ולגוף שלך. ואני מדבר בשיא הרצינות זה כבר עבר בהרבה את גבולות הטעם של יחסי הסאדו מאזו.
 

אסתי69

New member
הנה עוד פרופסור

שמבין בבדסמ חכמולוג זו מהות הבדסמ על כל גווניה צא ולמד לפני שתשפוט!
 

nerissa

New member
ענק! ../images/Emo6.gif שוב - תודה המחמאה

אני פשוט מוקסמת מהאופן בו אנשים מקבלים פנטזיות פשוטו כמשמעו.. היוצרת הכותבת שבי מסמיקה מעונג
 

b e a c h

New member
הסיפור נהדר וגם

אני כל הזמן פותחת הודעות שלך בשביל לקרוא את החתימה. שעושה לי מחנק בגרון ודמעות בעיניים. אז תודה.
 
למעלה