זונדה ואכילה

[חלונית1]

זונדה ואכילה

האם ידוע לכם איך אפשר להחזיר חולה מקבלת מזון בזונדה לאכילה ושתיה רגילים? יש לציין שהזונדה הושמה בגלל סרבנות אכילה

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifשלום חלונית, תנסי לתת מעדן לאט לאט כל

יום קצת יותר אחר כך תנסי פירות מרוסקים אולי המתוק יתן תאבון אחר כך ירקות מרוסקים עם מעט פירות מעורבב,בתיאבון ובהצלחה

 

[חלונית1]

שאלה נוספת - לגבי טיפול פרטני

איזה אופציות יש לקבלת טיפול אישי חוץ מלהחזיק עובד זר/ישראלי פשוט בבית? הרי אם צריך טיפול רפואי מקצועי כמו לשים אינפוזיה או לעשות בדיקת דם - אין להם הכשרה לזה. במוסדות רגילים - הם צריכים לטפל בכמות גדולה של חולים, וזה גורם להזנחה ברמה האישית. (המצב הנוכחי של אי אכילה נגרם בגלל הזנחה כזאת בבית אבות) ולהעסיק אחות פרטית בטח עולה הון... האם יש למשל מוסד שבו מקבלים טיפול אישי?

 

[ariela המקורי]

חלונית היקרה שלום,זה לא נכון מה שאת כותבת

אכן לכל מחלקה צריך להיות 32 עד35 חולים ואין הזנחה כלל לגבי האוכל,הם מאכילים כל אחד הזקוק להאכלה וזאת אני רואה כל יום, שנית,אם את רוצה טיפול פרטני יש אפשרות להעסיק עובד זר בבית אבות 8 שעות ליד החולה ויש שם כל יום והרבה ששומרים על החולים שם,אבל מכספך כי ביטוח לאומי לא מממן חולה שנימצא במוסד סעודי בשורות טובות

 

[חלונית1]

כנראה שזה תלוי במוסד הספציפי.

כשאבא שלי הגיע לשם - הוא עדיין אכל, ואכל טוב. הוא בסה"כ שהה בבית אבות חודש ושבוע, והגיע למצב הזה. היות והוא סובל מסכרת - שמו לו אינפוזיות של גלוקוז - כדי שהסוכר לא יפול לרצפה. אחרי חודש ושבוע הוא הועבר לבי"ח חלש כמו עלה נידף כרגע הוא עדיין מאושפז, ומאכילים אותו עם זונדה.

 

[אגסיל]

חלונית יקרה,אמא שלי נמצאת בבית אבות

והיא במצב סיעודי לגמרי. יש לה אמנם מטפלת פרטית שמטיילת איתה כמה שעות בשבוע אבל את כל הטיפול בה עושות המטפלות המסורות של בית האבות וזה כולל: רחצה, הלבשה, חיתולים וגם האכלה. כל אחד במחלקה מקבל יחס שווה וטיפול נפלא. ממש אין הזנחה וכולם אוכלים ומטופלים. אני החלטתי שמגיע לאמא מטפלת שתטייל איתה מחוץ למחלקה, אני נמצאת שם כמעט כל יום בבוקר והמטפלת נמצאת אחר הצהריים.

 

[ענתי44]

מקווה שהפעם תגובתי תעלה

נראה לי שבקרוב צריך לפרמט את המחשב. יש אפשרות של טיפול רפואי בבית. במידה ובקופת החולים מחליטים שאמא צריכה טיפול בבית היא מועברת ליחידה לטיפול בבית. לפני כארבע שנים כשאמי היתה במצב חמור היינו בטיפול בית. אמא היתה מטופלת על ידי רופאה שהיתה מגיעה פעם בשבוע ואחות שהיתה מתייצבת 3 פעמים בשבוע ומרכיבה לאמא אינפוזיה. במקרי חירום הזעקתי אותם. כיום כשצריך משהו רופאת המשפחה באה הביתה, האחיות מגיעות אלינו לקחת בדיקות דם או החלפת ופיקוח על הטיפול בפצעי הלחץ. אז תבררי אצלכם בקופה. יש עוד משהו שאני רוצה לומר לך. אי אכילה זה חלק מהמחלה הארורה הזו וכשמגיעים לזה זה קורה גם בבית. יש שלבים של חוסר רצון לאכול ואז אפשר בסבלנות להאכיל ולנסות פטנטים שיגרמו ליקירנו לפתוח פה. כשזה מגיע למצב של חוסר יכולת לאכול וקשיי בליעה אז זה מצב נוראי. אני עם אמא הרבה בבתי חולים והיא גם במרכז יום. ולפני כמה חודשים היתה חודשיים בבית אבות כי אני הייתי חולה. וראיתי רק מסירות של העובדים שמאכילים קשישים בסבלנות ואהבה. מעולם לא ראיתי מצב של הזנחה, בתחום האכילה.

 

[חלונית1]

בהמשך לתגובה למעלה

מדובר באבא. ההידרדרות חלה תוך חודש ושבוע, כי כשהוא נכנס לבית אבות הוא עדיין אכל יש סיבה לחשד שחלק מהמצב נגרם בגלל טיפול שגוי (כדורים לא נכונים וכו') כל הזמן השיניים התותבות אבדו, או שלא שמו לו בפה. בשבוע הראשון השיניים הגיעו למכבסה כי כנראה אחד העובדים לא שם לב שהם בבגד. אפילו המשקפיים הגיעו למכבסה והפכו לפלסטיק מעוך. גם הרבה פעמים נתנו לו לישון רק עם חיתול. אולי היה לעובדים רצון טוב - אבל הביצוע עלוב. יש להם הרבה חולים, וכנראה שאבא שלי צריך טיפול יותר אישי - כי הוא בשלב פחות מתקדם ויותר ערני. לגבי מחלקה לטיפול בית - אברר. תודה! מה שמדאיג זה הסכרת. אם הוא לא אוכל - הוא צריך השגחה צמודה. האם אפשרי להחזיק אותו בבית?

 

[ענתי44]

צריך לפקוח שבע זוגות עיניים

אני תמיד אומרת שאנחנו כמו מרים שהתחבאה מאחורי הסוף על שפת היאור והשגיחה על התיבה ובה משה התינוק. צריך תמיד לבדוק ולדאוג שכל צרכיהם ימולו גם כאשר הם לא תחת טיפולנו. לשמש להם לפה. תקלות, בעיקר בהתחלה יכולות להיות, צריך להעיר, לעמוד על הזכויות של אבא. כשאמי הייתה מאושפזת תקופה בבית חולים גריאטרי עמדתי להם על הוריד, שלא ישכחו לתת לה תוסף מזון כשבקושי אכלה, ולא נתתי לתת לה שום כדור בלי לדבר עם בני המשפחה ובימים שהיתה חזקה יותר התעקשתי שיושיבו אותה מחוץ למיטה. אם תראי שלמרות פניות שלך לא מטפלים כיאות, אז אפשר תמיד להעביר את אבא לבית אבות מתפקד יותר שתבחרי לך בקפידה. זה לא סתם שאומרים שאלצהיימר מחלה של כל המשפחה כי גם כשיש עובדת או בית אבות צריך להשגיח על האינטרסים שלהם ולרוץ כל פעם שקורה משהו.