יסמנין, צר לי שאת נפגעת
כל פעם שיכולתי לכתוב משהו על אימוץ בארץ עשיתי זאת. - תיגרה אומצה כאימוץ של גור שונה מאוד מהוריו, וגם הזוג יכול לקבל בארץ רק תינוק בעל צרכים מיוחדים. - פוצ'יקה מאומץ בחו"ל, מאחר ובארץ שני אבות אינם יכולים לאמץ. תינוק צעיר המאומץ מחו"ל כבר מופיע בסיפור בפעמיים. ילד בוגר שאינו מטופל על ידי הוריו כראוי, ונלקח בצו שופט מופיע רק בסיפור על אופליה, וכאן אין מדובר על לקיחת ילד מאימו בגלל התעללות, אלא בגלל חוסר מסוגלות, ובגיל מבוגר יותר, לאחר מספר מסגרות (וחלק זה מחוייב הדגשה רבה יותר בסיפור). כך שנכון שרוב האמהות החד הוריות אינן מאמצות בארץ (כן, אני יודעת), אך הסיפור אינו על אמהות חד הוריות, הוא על אימוץ, ובארץ אמהות חד הוריות יכולות לאמץ ילד בעל צרכים מיוחדים. במקרה זה הצרכים המיוחדים הם גיל הילד. עד כאן לגבי אימוץ ילד גדול. לגבי ההצגת האם החד ההורית כבלתי מתפקדת, שוב צר לי, אך אני חוששת שאנו נכנסות כבר למקום בו את חשה רגישות גבוהה מאוד, שאנשים מהצד אינם חולקים איתך. לרגע איני חושבת שאימו של כושקו אינה מתפקדת. היא לומדת להתחשב בצרכי מישהו נוסף בחייה, יחד עם אותו מישהו. במהלך הלמידה היא מבצעת טעויות, אך היא לומדת, והיא חושבת שכושקו היה שווה כל רגע לימוד. כן, גם זוגות צריכים להתרגל למישהו הנכנס ביניהם, אך אם זוג היה נבחר לאמץ ילד גדול, ולא תינוק, הוא היה נתקל באותן בעיות. אנשים המאמצים ילד צעיר, אך בעל דעות והרגלים משלו, ובעל יכולת מסויימת לטפל בעצמו, שקודם לכן לא טיפלו בילדים, יפלו בקלות למלכודת של סמכות יתר לילד. כפי שכושקו מוצג כבעל חופש לעצור בגן משחקים לבדו, ולא לחזור הביתה מייד, עד שהוא לומד שצריך מייד לחזור, כך גם אימו. כפי שכתבתי, אני חזרתי לבד הביתה כבר בגילאי גן. אני מבינה שלדעתך זה לבד היה אמור להפוך את הורי ללא מתפקדים, והעובדה שבגיל ביה"ס יסודי נסעתי לבדי באוטובוס היא הזנחה פושעת. שוב, צר לי שנפגעת, אך הסיפור הבסיסי, למרות השינויים המחוייבים בו, הוא עדין הסיפור הזה. בסיפור הזה הצד ההורי עושה טעויות, אני מבקשת למצוא טעות שלא תהיה כה פוגעת כשיכחה לחזור הביתה בזמן, אך עדין אני זקוקה לטעות כלשהי.
