זוכרים?

זוכרים?

לפני שנה התחילה מלחמת לבנון השניה... כמה ימים לפני כן, בעיצומו של חודש 4 שלי, רק יצאתי מהבחילות ועוד הספקתי לחולל במסיבת הפורום שעשינו בבת ים ובערב של שוש על הכינרת... ואת כל הפסטורליות הזו גדעה המלחמה. אני זוכרת שהייתי צריכה ללכת לסריקת מערכות ובדיוק נפלה קטיושה ע"י המרפאה של הרופא... להבדיקה כמובן לא הייתה. בהיותי בהריון גם ככה עם ראש מלא בלבלות הורמונליות לאחר יומיים נסענו לאחי במרכז... עליתי להדסה כדי לעשות את הסריקה ובעיניים דומעות זעקתי לרופא "נו??!!! הוא בסדר?! הוא בסדר?!" הרופא חייך ואמר "הכל בסדר, אבל זו היא"... (http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=786&msgid=82347671&FlagSybase=1) ואת הגלולה המרה של המלחמה המתיקו השיעורים של ריקדי הבטן בהם הייתי - של פיפי, של יעל מואב ודורית, של אפרת ובסהרה סיטי. זה עזר לי מאוד לשמוע על פאסון. ועתה נצא מהאגוצנטריות ונשלח חיבוקים לאבות ולאימהות של השבויים ולאישתו של אהוד גולדווסר. מי יתן והבנים ישובו כבר הבייתה בשלום והכי-זבלה יחזרו לאללה.
 
זוכרת-הייתי עם תינוק אחרי ברית וברחנו לאילת

בני נולד ב3.7 והברית היתה ב10.3 יום לפני המלחמה, ברחתי עימו ועם משפחתי לאילת, הייתי בלי בעל כי בעלי היה בצבא, היה לי מאוד קשה, מפחיד, משפחה וחברים שמעו והרגישו וקיבלו סקדים בבתיהם ואני הייתי חרדה לכל העולם ובעיקר על בני ורק שהמלחמה תיגמר כבר... משפחתי קיבלה סקאד בבניין מגוריהם בק.אתא-
מתח נוראי..
ולראות את הזוועות ואת ההרוגים והחיילים....
קשה
זיכון עם המון דמעות..
יהי זכרם ברוך של כל אלו שנהרגו..
 
../images/Emo12.gifיו יפית

עם ילד קטנטן לברוח מהבית ועוד בלי הבעל... וואו!!! איזו טראומה! כל הכבוד שעמדת בזה! קבלי את הערכתי הרבה!
 
למעלה