לרגע חשבתי שהזעתי (?!)
ותודה ליוסי שהביאני עד הלום, והציל את כבודי האבוד לאחר שתקעו אותי מעלה מעלה בשרשור קודם, אחרי שאמרתי בקול את אשר בטני רחשה ומוחי קדח - בביקורתי על מר URILEV, אז כן הייתי בוטה, לטובת המסר שיעבור מהר יותר, חד יותר, (לפחות במדיום זה, מותר...) כי אין מה לעשות אורי, מסרים, זו בעיה שעוד לא התגברת עליה. לא אנלא שולף מהמותן, אני עוקב אחרי "הגיגיך" זה זמן רב, ומילא היית יודע להקשיב , להפנים, לרשום בצד ולשתוק בהכנעה, כי מה לעשות טובים ממך, מאיתנו, עשו, ראו היו, נגעו ו...עצם ההתנגחות שלך בביקורת, ההדיפה, התשובות האינפנטליות ("תראה מודעה שלך...." אההההה!?!?!?), הופכת את רעיונותייך, הטובים יותר טובים פחות, ל'נפיחות בוקר' שהיית חייב לטפל בהן בפוטושופ, לכאילו שפשוט דורשות את זה, ומכאן ההתיחסות הבוטה... בברכת, כל יום הוא שיעור ומכל מלמדיי השכלתי, ניפרד עד השרשור הבא.