זוכרים אותי?!
לא יוצא לי כבר כמעט להיכנס, כי בקושי יש לי זמן לנשום. יום רביעי הבא יש מבחן אחרון, ואז תיקוני ציון ואז מתכונות וכמובן שבגרויות אבל לא על זה באתי לספר לכם. רציתי לספר מה עבר עליי בשבוע האחרון. לעדכן ולשתף. קיבלנו ציונים בהיסטוריה, קיבלתי 74... אני יודעת שזה ציון טוב {יחסית} אבל עדיין לקחתי את זה נורא קשה... יצאתי מהכיתה והתקשרתי לאמא בוכה. דיברתי איתה, היא הרגיעה אותי וגם אבא התקשר ודיבר איתי.. זה עזר, מה הייתי עושה בלעדיהם?! הם אמרו לי כמה שהם גאים בי ושבאמת אין לי מה לבכות בגלל ציון כזה בהיסטוריה ושאני צריכה להסתכל על הקברת דרך שעשיתי וכו', וכו'.. הם ממש עודדו אותי. וגם כל החברים המדהימים שלי! ואז יצאנו לשישבת ונחתי קצת וחידשתי כוחות {הציון קצת התיש אותי}. אתמול קיבלנו מבחנים בספרות ובל"ס.. ספרות- 87 {המורה טעתה בחישוב וזה אמור להיות 97!}. ל"ס- 81 והמורה אמרה שהיא מאוד גאה בי! והיום קיבלנו ציונים בסוציולוגיה {מגמה שאני רוצה להרחיב שנה הבאה}... וקיבלתי 91! והמורה אמרה שהיה לי מבחן מעולה ושהתשובות שלי היו מנוסחות היטב ושהיא ממש גאה בי ורואה איך השתפרתי.. יום חמישי מבחן במתמטיקה- עשיתי לי חלוקה של החומר וסידרתי לעצמי איזה נושא אני לומדת כל יום וכמה תרגילים לפתור ואני עכשיו רק צריכה לדבוק בזה ויהיה טוב. יום שישי בוק ריפורט באנגלית- אני צריכה לסיים לקרוא את הספר ולהתכונן ולקוות לטוב.! ויום רביעי הבא {מבחן אחרון!}- יש מבחן בלשון ובגלל שקיבלתי את המותאם אז יש לי במבחן רק תחביר ושחבור והבעה {שהבעה אני מעולה}.. אה וגם היה שבוע שעבר מבחן באנגלית והלך לי ממש ממש טוב ועכשיו רק מחכה לציון. חשוב לי להגיד שאני מרגישה שחלק מ"האני החדשה" הוא בזכותכם לשמוע את הסיפורים שלכם ולדעת שגמני הייתי בדיוק כמו הילדים שלכם {ואפילו גרועה יותר} ועדיין הצלחתי להגיע לאיפה שאני עכשיו ונקודת המבט שלי השתנתה זה בזכותכם אתם תמיד שם ומקשיבים ותומכים ומעודדים.. אז שוב תודה ולעולם אל תתיאשו מהילדים שלכם! גם אם זה מצריך ללכת עם הראש בקיר ככל שיותר תקשו על הילד הוא רק יסתבך עוד יותר.
אוהבת המון ומבטיחה {לנסות} להיכנס יותר..
לא יוצא לי כבר כמעט להיכנס, כי בקושי יש לי זמן לנשום. יום רביעי הבא יש מבחן אחרון, ואז תיקוני ציון ואז מתכונות וכמובן שבגרויות אבל לא על זה באתי לספר לכם. רציתי לספר מה עבר עליי בשבוע האחרון. לעדכן ולשתף. קיבלנו ציונים בהיסטוריה, קיבלתי 74... אני יודעת שזה ציון טוב {יחסית} אבל עדיין לקחתי את זה נורא קשה... יצאתי מהכיתה והתקשרתי לאמא בוכה. דיברתי איתה, היא הרגיעה אותי וגם אבא התקשר ודיבר איתי.. זה עזר, מה הייתי עושה בלעדיהם?! הם אמרו לי כמה שהם גאים בי ושבאמת אין לי מה לבכות בגלל ציון כזה בהיסטוריה ושאני צריכה להסתכל על הקברת דרך שעשיתי וכו', וכו'.. הם ממש עודדו אותי. וגם כל החברים המדהימים שלי! ואז יצאנו לשישבת ונחתי קצת וחידשתי כוחות {הציון קצת התיש אותי}. אתמול קיבלנו מבחנים בספרות ובל"ס.. ספרות- 87 {המורה טעתה בחישוב וזה אמור להיות 97!}. ל"ס- 81 והמורה אמרה שהיא מאוד גאה בי! והיום קיבלנו ציונים בסוציולוגיה {מגמה שאני רוצה להרחיב שנה הבאה}... וקיבלתי 91! והמורה אמרה שהיה לי מבחן מעולה ושהתשובות שלי היו מנוסחות היטב ושהיא ממש גאה בי ורואה איך השתפרתי.. יום חמישי מבחן במתמטיקה- עשיתי לי חלוקה של החומר וסידרתי לעצמי איזה נושא אני לומדת כל יום וכמה תרגילים לפתור ואני עכשיו רק צריכה לדבוק בזה ויהיה טוב. יום שישי בוק ריפורט באנגלית- אני צריכה לסיים לקרוא את הספר ולהתכונן ולקוות לטוב.! ויום רביעי הבא {מבחן אחרון!}- יש מבחן בלשון ובגלל שקיבלתי את המותאם אז יש לי במבחן רק תחביר ושחבור והבעה {שהבעה אני מעולה}.. אה וגם היה שבוע שעבר מבחן באנגלית והלך לי ממש ממש טוב ועכשיו רק מחכה לציון. חשוב לי להגיד שאני מרגישה שחלק מ"האני החדשה" הוא בזכותכם לשמוע את הסיפורים שלכם ולדעת שגמני הייתי בדיוק כמו הילדים שלכם {ואפילו גרועה יותר} ועדיין הצלחתי להגיע לאיפה שאני עכשיו ונקודת המבט שלי השתנתה זה בזכותכם אתם תמיד שם ומקשיבים ותומכים ומעודדים.. אז שוב תודה ולעולם אל תתיאשו מהילדים שלכם! גם אם זה מצריך ללכת עם הראש בקיר ככל שיותר תקשו על הילד הוא רק יסתבך עוד יותר.