זוכרים אותי?

ADIDOSH311

New member
זוכרים אותי?

החלפתי שם משתמש... זו אני שנפרדה לפני 3 שבועות מהחבר וכולנו כאן הסכמנו שהוא התנהג אלי נורא והכל בגלל אמא שלו. בכל אופן הוא צלצל.... והוא רוצה לחזור... אבל יש לו תנאים! שאהיה מודעת שלקשר שלנו אין עתיד משותף כי אמא שלו מתנגדת לכך. אני אגיד לו שאני לא מוכנה לחזור. זו הצעה משפילה ומעולם לא חשתי כה זולה מימי. איני מבינה היכן נעלם הגבר שאהבתי ומי זה העומד מולי. ועם זאת הלב שלי מסרב לוותר ועדין לא הצלחתי להביא את עצמי ולענות לו על הבקשה. כ"כ כואב לי. אני יודעת שמגיע לי הרבה יותר, קשר עם תקווה ולא קשר של נוחות ועם זאת אני מוצאת את עצמי מתפתה להגיד כןומתרצת את המצב ואת התנהגותו ואומרת שאולי הוא ישנה את דעתו בהמשך הדרך. הדמעות כבר סחטו אותי ופשוט נמאס לי מהמצב הזה ומהטלטלות הרגשיות ההגיון זועק לי לברוח ולנתק כל מגע בעוד שהלב רק מחכה לרגע שאשמע את קולו שוב. אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני שונאת את התסכול הזה.
 
ובכן

אל תתפתי להגיד כן. תתנתקי ממנו. עדיף כך? למה לחזור על אותו הסרט? למה לך להיות נתונה לטלטולים נפשיים ןלסחיטה נפשית? תגידי שלום ותמשיכי בחייך. ואל תדברי איתו בטלפון. תתנתקי לגמרי. הכי יעיל. יכאב אבל יעלם במשך השבועות. ככל שתקדימי "להתנקות" מהקשר הזה, כך תהיה מוכנה לקשר חדש. שיהיה לך בהצלחה.
 
שישאר עם אמו ויתחתן עם אתה

כבר כתבתי לך בפעם הקודמת שהוא בחור חלש אופי. חבל על הזמן שתבזבזי אתו. הוא לא הגבר האחרון במדינה. נכון שתעברי תקופה קשה אבל אחרי כל חושך בא אור בסוף כל לילה מפציע שחר ואחריו באה שמש מאירה.
 

ADIDOSH311

New member
זהו

עשיתי זאת... שלחתי לו מייל אתמול בערב, כשתשובתי לבקשתו לחזור היתה "לא" . כאב לי מאוד לכתוב את המילים אבל כתבתי מייל שהיה מפוכח , הצלחתי להביט על המצב שבו היינו מבחוץ, הסברתי לו שמגיע לי הטוב ביותר, מגיעה לי אהבה מלאה ועשירה ולא חצי אהוב שקרוע ביני לבין אמו האדיפלית משהו (כמובן שלא כתבתי כך במדויק) הסברתי לו שאהבתי אותו ואולי אפילו עדיין אבל ההחלטה הזו שאולי מכאיבה לי מאוד כרגע, היא הצעד הנכון לעתיד הרחוק והקרוב שלי. סוף סוף שמתי את עצמי לפניו, הבנתי שרציתי את כל הטוב למענו ופתאום הנה כל הטוב שהענקתי לו בא על חשבון הטוב שלי. אני שלמה עם ההחלטה אבל תסבירו לי... למה כ"כ כואב לי????? הרי לא היה טמון כל סיכוי לעתיד, אימו לנצח היתה מתנכלת לי והוא לעולמים היה שם אותי במקום האחרון בסדרי החשיבות, ועדיין כ"כ מר לי, הוא כ"כ חסר, החיבוק שלו, הנשיקות, הריח, החמימות, למעשה כל האהבה הגדולה שהיתה בהתחלה. אוף... שהסבל הזה יעבור כבר... ושהרדיו יפסיק לנגן כל הזמן את שירי האהבה הללו!!!! הלוואי והייתי יכולה לחבק אותו עוד פעם אחת אחרונה , אבל הוא כבר לא קיים, הוא לפתע אדם זר שאיני מכירה עוד.
 
כל הכבוד ו../images/Emo50.gif

עשית כנראה את מה שהרגשת שאת צריכה לעשות , למרות שהיה לך קשה בצעד הזה . אז בהצלחה בהמשך דרכך , ואני מאחלת לך שתמצאי מישהו שאיתו תרגישי יותר נוח .
 
למעלה