זוכרים אותי ?.. ../images/Emo9.gif
קיבלתי את המסר של שיר, אז החלטתי להירתם למענו ולהפציץ בהודעות! וואו הרבה זמן לא נכנסתי .... גם די נטשתי את איה בזמן האחרון. לא יפה מצידי. טוב, שיר אמרה לי לספר מה שלומי וכאלה, אז שלומי מצוין
סיימתי כיתה ט', אפשר לומר בהצלחה רבה. התקבלתי למגמות שרציתי (מוזיקה ואומנות), אבל מכיוון שאפשר רק מגמה אחת לצערי, בחרתי במוזיקה כמובן. אני מקווה שאני אהנה שם.. הייתי בחוויה שכולם טוענים שזאת חוויה שזוכרים כל החיים, והיא קורס מד"צים של הנוער העובד והלומד! בוא נלבן את העניינים, אני שונאת את הנוע"ל. מאוד. לא אוהבת איך שהם מתנהלים. אבל, יצאתי לכל הטיולים, הגעתי לפעולות ואהבתי מאוד את המדריכים שלי! חוץ מזאת שעכשיו.. אז למה יצאתי? בשביל לחוות חוויות עם החברים שלי. וזה בהחלט היה שווה את כל הפעמים שהתעצבנתי מההצגות במסדרים ושהמדריכים משתפים עם זה פעולה, ומהעובדה של "למה לעזאזל צריך ג'ימאליה?! אני רעבה תנו לי לאכול!!!" ומהשוקולד והקטשופ המזעזעים של מיטב ועוד ועוד ועוד ... ולמי שלא יודע-מד"צ=מדריך צעיר. לכאורה כל טטניק שרוצה להיות מדריך בנוע"ל צריך לעבור את הקורס הזה. שוב, לכאורה. בתכלס כולם באים בשביל להכיר חבר'ה והחוויה. זה שנמשך 11 ימים בקיץ, ביער כפר החורש. אז בקורס מד"צים היה אדיר!!! אתה נפרד מכל החברים שלך, מחלקיםפ את כולם למחנות ובתוך המחנות לחוגים. את האנשים בחוג אתה לא מכיר, וזה בעצם כל הקטע. 5 שעות שינה בלילה מקסימום. להתעורר עם אותה מוזיקה כל בוקר. להירדם בפעולות היותר מידי ארוכות ישובים על ספסל בלי משענת (כן, לכולם כאב הגב. מאוד. מאוד מאוד). בקיצור, כל מה שמסביב זה לא ממש כיף, אבל הפאנץ' בקורס זה האנשים. תוך כמה ימים אתה מתחבר עם ילדים שלא ראית בחיים, והם הופכים להיות חברים ממש טובים שלך. בקיצור, זאת באמת חוויה מדהימה. ממש נהניתי. עוד יומיים אני אצא לרפסודיה. זה לא מטעם הנוע"ל. מזל! וגם למי שלא יודע, לרפסודיה יוצאים הנעורים של הקיבוץ (ט-יב) לכינרת לשלושה ימים. יומיים בונים רפסודה ומחנה, וביום האחרון חוצים את הכינרת לרוחב! כן, מגניב אין ספק. ובינתיים אני משתעממת בבית. אז זהו, מקווה שלא שיעממתי מישהו שיהיה קיץ מדהים לכולם! אה ונזכרתי - מפגש משהו?...
קיבלתי את המסר של שיר, אז החלטתי להירתם למענו ולהפציץ בהודעות! וואו הרבה זמן לא נכנסתי .... גם די נטשתי את איה בזמן האחרון. לא יפה מצידי. טוב, שיר אמרה לי לספר מה שלומי וכאלה, אז שלומי מצוין
סיימתי כיתה ט', אפשר לומר בהצלחה רבה. התקבלתי למגמות שרציתי (מוזיקה ואומנות), אבל מכיוון שאפשר רק מגמה אחת לצערי, בחרתי במוזיקה כמובן. אני מקווה שאני אהנה שם.. הייתי בחוויה שכולם טוענים שזאת חוויה שזוכרים כל החיים, והיא קורס מד"צים של הנוער העובד והלומד! בוא נלבן את העניינים, אני שונאת את הנוע"ל. מאוד. לא אוהבת איך שהם מתנהלים. אבל, יצאתי לכל הטיולים, הגעתי לפעולות ואהבתי מאוד את המדריכים שלי! חוץ מזאת שעכשיו.. אז למה יצאתי? בשביל לחוות חוויות עם החברים שלי. וזה בהחלט היה שווה את כל הפעמים שהתעצבנתי מההצגות במסדרים ושהמדריכים משתפים עם זה פעולה, ומהעובדה של "למה לעזאזל צריך ג'ימאליה?! אני רעבה תנו לי לאכול!!!" ומהשוקולד והקטשופ המזעזעים של מיטב ועוד ועוד ועוד ... ולמי שלא יודע-מד"צ=מדריך צעיר. לכאורה כל טטניק שרוצה להיות מדריך בנוע"ל צריך לעבור את הקורס הזה. שוב, לכאורה. בתכלס כולם באים בשביל להכיר חבר'ה והחוויה. זה שנמשך 11 ימים בקיץ, ביער כפר החורש. אז בקורס מד"צים היה אדיר!!! אתה נפרד מכל החברים שלך, מחלקיםפ את כולם למחנות ובתוך המחנות לחוגים. את האנשים בחוג אתה לא מכיר, וזה בעצם כל הקטע. 5 שעות שינה בלילה מקסימום. להתעורר עם אותה מוזיקה כל בוקר. להירדם בפעולות היותר מידי ארוכות ישובים על ספסל בלי משענת (כן, לכולם כאב הגב. מאוד. מאוד מאוד). בקיצור, כל מה שמסביב זה לא ממש כיף, אבל הפאנץ' בקורס זה האנשים. תוך כמה ימים אתה מתחבר עם ילדים שלא ראית בחיים, והם הופכים להיות חברים ממש טובים שלך. בקיצור, זאת באמת חוויה מדהימה. ממש נהניתי. עוד יומיים אני אצא לרפסודיה. זה לא מטעם הנוע"ל. מזל! וגם למי שלא יודע, לרפסודיה יוצאים הנעורים של הקיבוץ (ט-יב) לכינרת לשלושה ימים. יומיים בונים רפסודה ומחנה, וביום האחרון חוצים את הכינרת לרוחב! כן, מגניב אין ספק. ובינתיים אני משתעממת בבית. אז זהו, מקווה שלא שיעממתי מישהו שיהיה קיץ מדהים לכולם! אה ונזכרתי - מפגש משהו?...
