זוכרות שספרתי?

[No longer]

זוכרות שספרתי?

אז כבר לא מתחשק לי לספור.

 

[שישמים אחרים]

אני לא מאמינה

ב"לא מתחשק לי". מה עומד מאחורי זה?

 

[No longer]

(אם תחפשו אותי, פרטי המזהים הם התלהבות ויאוש)

אז היאוש גבר הפעם. בכלל, לאחרונה.

 

[שישמים אחרים]

יאוש הוא לגיטימי.

טוב שאת מדברת אותו. כמו שכבר אמרתי לך, אני מאמינה שתוכלי להרגיש ולחשוב גם דברים אחרים מלבדו (וזה ייקח זמן וטיפול ועבודה קשה).

(וכרגיל, את נקראת כמו שירה; כרגיל, אני אוהבת אותך)

 

[Kalphana Vera]

גם לי לא.

אבל איזה ברירה כבר יש?

(לא, להרוס וליפול ולפגוע זאת לא ברירה, זאת בריחה, ואפילו לא אחת מוצלחת)

 

[No longer]

כן, אחת הלא מוצלחות.

אבל לחיות זה מתיש. זה כבר אפילו לא מתסכל.

 

[skiper63]

אבל הפרק לא היה כזה גרוע!

(סתם נו, ניסיתי לגרום לך לחייך קצת)

מה קרה? מה הוציא ממך את הכוחות?

אולי הלילה פשוט תלכי לישון?

 

[No longer]

הצלחת. הצלחת.

(הפרק דווקא היה אחלה. אני אוהבת את אריזונה, ובמגמת הלב השבור הנוכחית שלי לקחתי את ה"פאנטום פיין" למקום הרבה יותר פילוסופי.)
בסופו של דבר זה תמיד נגמר בפשוט לישון. אין יותר מדי ברירות אחרות. ותמיד אפשר לסמוך עלי שאני פחדנית מדי לכל מה שהוא להחליט החלטה יזומה. של 'אני צריכה X' או 'כאן עובר הגבול שלי.'

 

[lital172]

יש רגעים כאלה

שבא לזרוק את הכל לפח. וברגעים כאלה אני מציעה לך לשחרר אחיזה אבל לא לפעול מהר. לנוח מהכל. לשים את הראש. באמת שיום אחרי זה דברים יראו לך אחרת. חברים טובים יחבקו אותך. ואת תראי שאת מסוגלת להמשיך לספור ושיש ב מלאי של כוחות.

אשמח לעוד מילים ממך.

 

[No longer]

מילים זה קשה.

אנסו אותי. זה כואב. זה כל המילים שיש לי כרגע. זה כנראה כל המילים שיהיו לי תמיד. (השתמשתי בלשון עבר?)

 

[פרפר בתוך אגרוף]

לא תמיד אמרת את המילים האלו.

זה שאת אומרת אותן זה דבר גדול.
כואב, הכי כואב בעולם
אבל גדול מאוד.
ואולי זה כאב שיוביל לזה שיום אחד יהיו עוד מילים.

מקווה ומאמינה, בך ובאפשרות.

 

[ג ר נ י ו ם]

אני מבינה. ולא אטיף לטובת ספירה חדשה

אבל כן אגיד שאם את יכולה למנוע מזה, מה שזה לא יהיה, להפוך להרגל, אינ חושבת שזה יהיה נכון יותר.

איך בטיפול מאז שהוא התחדש?

מחבקת

 

[No longer]

טוב. עוזר.

אם כי שוב, מתקשות למצוא זמן בין המבחנים שלי ללו"ז הרגיל, וללו"ז החדש שלה עם התינוקת החדשה, וגם פעם בשבוע לא היה מספיק בזמנו. עכשיו עוד פחות מספיק מפעם, אני לא מחזיקה את עצמי, בכלל.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

אבל זה לא כי מתחשק...

זה כי הספירה עושה משהו, נותנת כח למה שצריך כוחות כדי לעשות אותו.

מקווה שזה לא סימן להרמת ידיים,
איתך.

 

[No longer]

הרמת ידיים רגעית שהייתה צריכה מענה.

(וקיבלה. אז תודה על זה.)