ז'וזפין

[siv30]

ז'וזפין

כתר פרסמו ביוגרפיה חדשה על אישתו של נפוליאון ז'וזפין

http://www.keter-books.co.il/page_15289?bsp=15989

אני אוהבת ביוגרפיות היסטוריות וגם רומאנים על דמויות היסטוריות שלא סוטים מהעובדות בצורה משמעותית לדוגמא עכשיו אני קוראת את זיכונותיה של קליאופטרה מאת מרגרט ג'ורג', סופרת מוכשרת מאוד שמפיחה חיים בדמויות ובתקופה.

אוהבים את הז'אנר?
מכירים עוד ספרים בסגנון?
שרשרו המלצות נוספות

 

[ihtiyar]

ז'וזפין

היתה דודנית של מרי מרתה איימה דופראק דה-ריברי מ-מרטיניק.
לא כאן המקום לדון אם אם הסיפור על שבייתן של הדודניות בידי שודדי-ים נכון היסטורית, אבל אחת הפכה לקיסרית ז'וזפין, והשניה נודעה באיפריה העוסמנית כ-Nakşidil, אימו של הסולטן מהמוט ה-2, ושניהם - הסולטן ואימו - שינו מאוד את מהלך ההיסטוריה של האימפריה העוסמנית.

יש ה-מ-ו-ן ביוגרפיות ורומנים על דמויות היסטוריות. למשל:
רוח לא כבולה של צבי הרמן על ג'ורדנו ברונו. הוא כתב גם את זכרונות חניבעל, וספר על המשורר פרנסואה וויון, אבל הם פחות טובים לדעתי.
ז'וזף פושה של סטפן צוויג.
אם בסטפן צויג עסקינן, אז אזכיר את מרי אנטואנט, אראסמוס מרוטרדם ו-מרי סטיוארט שלו.
חיי מיכלאנג'לו של אירווינג סטון.
ליון פויכטוונגר כתב הרב ביוגרפיות טובות (הכי אהבתי את גוֹיָה), כולל ביוגרפיות "בדויות" כמו נירון הכוזב או בוא יבוא היום המספר את חיי יוספוס פלביוס ברומא.
היצירה בשחור של מרגרט יורסנאר, על זנון מפלנדריה, ו-זכרונות אדריאנוס שלה.
אלכסנדר הגדול של ביל יני. (וזה המקום להזכיר את ספריה של מרי רנו).
לאונרדו דה-וינצ'י של צ'רלס ניקול (ומי שזוכר לפני הרבה מאוד שנים, גם שני הכרכים של מרז'קובסקי, שכתב גם את יולינוס הכופר).
ג'ינגיס ח'אן של ג'ק ותרפורד. (באותה הוצאה גם אטילה ההוני של ג'ון מאן, אהבתי פחות).
ספר נפלא, לדעתי, הוא The Secret History של ההיסטוריון הביזנטי Procopius שכתב היסטוריה רשמית של יוסטיניאנוס ותיאודורה, אבל בספר הזה הוא מגלה לנו את האמת על שניהם.
אופקים אדומים של יון מיחאי פאצ'פה הוא סיפור שלא יאומן (אבל אמיתי) על הזוג צ'אושסקו, שנכתב ע"י ראש האירגון החשאי (הסקוריטאטה) של רומניה שערק למערב.
זאת למעשה רשימה קצרצרה, כי יש אינספור ביוגרפיות על מדינאים, ציירים, סופרים, אנשי הגות, מגלי עולם ועוד ועוד...

 

[siv30]

חיי מיכאלאנגלו

שנים מחכה לי על המדף ויש לי איזו רתיעה ממנו אולי כי התרגלתי לקרוא באלקטרוני ונורא קשה לי מנטלית עם ספרים בעותקים קשיחים בעובי הזה.
&nbsp
בעקבות ההודעה שלך גם נזכרתי שקראתי ביוגרפיה על יקתרינה הגדולה. זו באמת היתה ביוגרפיה מאירת עיניים שאהבתי. למעט זו והביוגרפיה של קליאופטרה מאת סטייסי שיף כמעט לא קראתי על דמויות הסטוריות (ומזה אפשר להוציא כמובן וכידוע את אדוארד ה 4, ריצרד ה 3, הנרי ה 7, הנרי ה 8, כל נשותיו של הנרי ה 8 ואליזבת ה 1 ואת צ'רציל). אפילו על היטלר לא קראתי ביוגרפיה מסודרת והספרים של קרשאו איאן ממתינים לי...

 

[דיאנה1]

"אני קלאודיוס" ו"קלאודיוס האל ואשתו מסלינה" של רוברט גרייבס

מהספרים האהובים עלי ביותר בז'אנר הזה (בתחרות קשה עם הספר שאת קוראת).
הופתעתי לגלות לאחר מכן בקריאה בויקיפדיה עד כמה הספרים היו נאמנים להיסטוריה.
הספר על ז'וזפין נראה מצויין, רשמתי לעצמי לקרוא אותו.

 

[siv30]

הבנתי שהסידרה

אני קלאודיוס מהממת ושאני חייבת לצפות בה. מעניין אם היא מבוססת על הספר.
בכל אופן אני ממש בקצהו של זכרונות קליאופטרה ואין ספק שהחשק לקרוא ספרים על התקופה נמצא בשיאו LOL

 

[דיאנה1]

היא מבוססת על שני הספרים. אני ראיתי קודם

כל את הסידרה, פעמיים, פעם ראשונה כששודרה ואחר כך בשידורים חוזרים.
את הספר הראשון קראתי בפעם הראשונה מזמן כשהסידרה היתה טריה לי בראש ואני זוכרת שהספר נראה לי יבשושי יחסית לסידרה.
קראתי אותו פעם שניה לא מזמן, שנים רבות אחרי שראיתי את הסידרה ודי שכחתי מה קורה שם. הפעם אהבתי אותו מאד, ומיד המשכתי לספר הבא.
אחר כך ניסיתי שוב לצפות בסידרה, והפעם היא נראתה לי יותר מדי מוחצנת יחסית לספר שנותן לארועים לדבר בעד עצמם, לעומת הסידרה המלאה צעקות, בכיות, קריאות צער וכאב ופירוט מילולי לדברים שנשארים שקטים בספר (גם אם הם מוסברים על ידי המספר, הדמויות לא אומרות אותם באופן מפורש). והפעם העדפתי בהרבה את הספר על הסידרה, ולא המשכתי לראות אותה מעבר לפרק הראשון.
אולי זה עניין של מה עושים קודם, רואים את הסידרה או קוראים את הספר, אולי זה הגיל, עכשיו אני פחות מתחברת לפאתוס הזה. בכל מקרה הסידרה נחשבת משובחת ביותר עם שחקנים מעולים ועם כל החסרונות שהזכרתי היא עדיין הרבה יותר איכותית מעיבודים מודרניים יותר על תולדות רומא כמו "רומא" או "ספרטקוס" שאותם עוד אהבתי הרבה פחות.

 

[siv30]

התחלתי לצפות בה

צפיתי בפרק הראשון, שהוא פרק של שעה וחצי, בשני ובחצי שלישי.
היא מהממת, איזה עיצוב של דמויות. הדמות של ליוויה מגולמת נפלא מבטאת את כל התככנות והתכססנות שהיתה ברומא. אוגוסטוס לדעתי לא משקף את הדמות האמיתית שלו. הוא היה הרבה יותר תכסיסן ומניפולטיבי. הוא בגד בליוויה במשך שנים רבות דבר שבכלל לא בא לידי ביטוי בסידרה.
&nbsp
אני לא מוצאת את העותק של הספר אני אחפש אותו ביום ראשון בין הספרים שטרם פרקתי מהמעבר.

 

[דיאנה1]

גם הספר מציג אותו כסבא חביב עם כוונות טובות

שמגרעתו היחידה היא האמון העיוור בליוויה. לגמרי ההיפך מאיך שהוא מוצג בספר על קליאופטרה.
הספר מתייחס לנושא הבגידות שלו וטוען שלליוויה לא היה אכפת, להיפך, היא אירגנה לו אותן, סקס היה הדבר האחרון שהיא רצתה ממנו, שלטון וכוח זה מה שהיא רצתה וגם קיבלה מהנישואין איתו. אחד הדברים האירוניים בקשר ביניהם היה שהוא היה תומך נלהב בילודה ודחק בכל בני האצולה להתחתן מוקדם ולהתחיל להביא ילדים בשרשרת, ואכן רבים מהם עשו זאת, אך לו ולליוויה לא היו כלל ילדים.
אני שמחה שאת נהנית מהסידרה. אח, ליוויה... שון פיליפס... איזו שחקנית נדירה.

 

[siv30]

גם ההפך מאיך שהוא מוצג בספר אוגוסטוס

מאת גון וויליאמס (אני זוכרת שלא אהבת את הספר אם אני לא טועה).
&nbsp
אכן נדירה, היא ממש גורמת לי לתעב אותה

&nbsp

 

[דיאנה1]

ולגמרי מזדהה עם חוסר הרצון לעזוב את רומא העתיקה,

אחת הסיבות שהמשכתי ל"קליאופטרה" אחרי צמד הספרים על קלאודיוס.