פנטון אדום
New member
זוג "מעורב"
הי לכם,
אני פה כדי להתייעץ במשהו קצת אחר. מקווה שהפתיחות והנושא יתקבלו בעין יפה.
אני לא בעניין של BDSM. מכבדת כל אדם ואת מה שהוא אוהב, אך באופן אישי לא מתחברת לזה.
כן אוהבת סקס קצת "ראף" לפעמים - ריתוק/קשירה של הזרועות, ספאנקינג קל, שריטות, טיפה שיניים. לשני הכיוונים. בגדול זהו.
פגשתי גבר מדהים. ניצתה בינינו אהבה גדולה ונדירה. הוא לא אמר לי בצורה מפורשת שהוא בעניין של BDSM, אבל -
בפעם הראשונה שהיינו יחד הוא ביקש שאשתין עליו. זה היה בלהט העניינים, הייתי בטוחה שהוא מסתלבט עלי, והתחמקתי מזה באלגנטיות.
פעם אחרת, בשיחת חולין על מישהי שלישית הוא אמר לי "בואי נעשה לה סשן סאדו משותף". שוב, חשבתי שזו בדיחה והגבתי בהתאם.
הקשר שלנו עלה על שרטון. כרגע אנחנו לא ביחד למרות האהבה הרבה, אבל חידוש של הקשר עומד על הפרק. לאחרונה גיליתי שהוא חזק בעניין משחקי השליטה. הוא בעיקר אוהב להיות סלייב, מחפש מישהי שתשפיל אותו עד עפר וזקוק לזה מאד. אגב, מחוץ למיטה, הוא בדיוק הפוך, הכי עצמאי וממש לא מוכן שיגידו לו מה לעשות.
אני מתלבטת. האם אדם שזה מה שהוא אוהב, יכול לחיות בלי זה? יכול לוותר על זה? או שזוגיות איתו נידונה לכישלון (כמו גיי שינשא לאישה למשל)?
האם להסתפק במה שאני מתחברת אליו יכול לספק אותו, או שזה אומר חיים עם תחושת "רעב" תמידית?
אני מניחה שאין לזה תשובה חד משמעית, כי כל אדם הוא שונה, אבל גם מניחה שיש פה ריכוז גדול של אנשים שנתקלו בסיטואציות דומות או יכולים לדמיין אותן, ואני מקווה שתוכלו לשתף בניסיון שלכם.
שלכם,
פנטון אדום
הי לכם,
אני פה כדי להתייעץ במשהו קצת אחר. מקווה שהפתיחות והנושא יתקבלו בעין יפה.
אני לא בעניין של BDSM. מכבדת כל אדם ואת מה שהוא אוהב, אך באופן אישי לא מתחברת לזה.
כן אוהבת סקס קצת "ראף" לפעמים - ריתוק/קשירה של הזרועות, ספאנקינג קל, שריטות, טיפה שיניים. לשני הכיוונים. בגדול זהו.
פגשתי גבר מדהים. ניצתה בינינו אהבה גדולה ונדירה. הוא לא אמר לי בצורה מפורשת שהוא בעניין של BDSM, אבל -
בפעם הראשונה שהיינו יחד הוא ביקש שאשתין עליו. זה היה בלהט העניינים, הייתי בטוחה שהוא מסתלבט עלי, והתחמקתי מזה באלגנטיות.
פעם אחרת, בשיחת חולין על מישהי שלישית הוא אמר לי "בואי נעשה לה סשן סאדו משותף". שוב, חשבתי שזו בדיחה והגבתי בהתאם.
הקשר שלנו עלה על שרטון. כרגע אנחנו לא ביחד למרות האהבה הרבה, אבל חידוש של הקשר עומד על הפרק. לאחרונה גיליתי שהוא חזק בעניין משחקי השליטה. הוא בעיקר אוהב להיות סלייב, מחפש מישהי שתשפיל אותו עד עפר וזקוק לזה מאד. אגב, מחוץ למיטה, הוא בדיוק הפוך, הכי עצמאי וממש לא מוכן שיגידו לו מה לעשות.
אני מתלבטת. האם אדם שזה מה שהוא אוהב, יכול לחיות בלי זה? יכול לוותר על זה? או שזוגיות איתו נידונה לכישלון (כמו גיי שינשא לאישה למשל)?
האם להסתפק במה שאני מתחברת אליו יכול לספק אותו, או שזה אומר חיים עם תחושת "רעב" תמידית?
אני מניחה שאין לזה תשובה חד משמעית, כי כל אדם הוא שונה, אבל גם מניחה שיש פה ריכוז גדול של אנשים שנתקלו בסיטואציות דומות או יכולים לדמיין אותן, ואני מקווה שתוכלו לשתף בניסיון שלכם.
שלכם,
פנטון אדום