זוגיות שניה

s h o o s h a

New member
זוגיות שניה

אחרי שהזוגיות הראשונה עברה משברים וטלטלות אחרי שנעשו כל הניסיונות אחרי שנלקחו כל השיקולים "למה לא" ואחרי שהגענו להחלטה שנגמר ואכן שמנו סוף לזוגיות האם לא מגיע רגע שבו אנו מבקשים לעצמנו זוגיות חדשה? ומה אנו מבקשים ממנה? מהזוגיות ה"אחרת"? שתהיה זוגיות שיהיו בה שני אנשים שאוהבים אחד את השניה שיקרים אחד לשניה ומוכנים להעניק כמו גם לקבל יודעת מה אני מבקשת לעצמי בזוגיות השניה שלי - להתעורר ליד איש אהוב - לחייך - להיות עצובה ולדעת שיש לי כתף "זמינה" תמיד לדמעות - להרשות לעצמי להיות הכי אני שרק אפשר במחיצתו, איתו - לאהוב כמו שרק אני יודעת - פשוט להיות שניים לחיות שוב כי אני מסוגלת לחיות ולפרוח כשאני בשניים. הלבד אינו גרוע, אבל הוא בכלל לא טוב ולא מיטיב. לא איתי. ואני רוצה לפרוח !!! ואני שואלת - האם אני מגזימה בבקשות שלי? האם להגיד "נמאס לי להיות לבד" זה משפט פסול? האם להודות קבל עם ועולם שהלבד הזה בכלל לא עושה לי טוב זו טעות? רוצה להרגיש שוב שייכת כן, מעיזה לומר שרוצה להרגיש שייכת למישהו "שייכת" אינה מילה גסה לא בעיני כותבת ובוכה חותמת בדמעה את ההודעה ...
 

רו נה

New member
בשלות

מרגישה את ההסוס, את תחילת הבשלות שלך לקראת זוגיות שניה. נפלא לאהוב, להתעורר ליד איש אהוב, להיות עצמך כמו שאת, פריחה מחודשת. מניחה שאת רוצה להשאיר את תקופת הלבד מאחוריך, זמן המנוחה כיחידה ולחיות בשניים. אני מאמינה שרק אם רוצים באמת מבפנים נפתחים לאהבה חדשה. צריכים למגר מתוכנו את הפחדים והחרדות ולתת לנו את האפשרות להצליח.. כנראה ששבעת מהלבד ועכשיו נותר לך להעיז לאהוב, להפתח כמו פרח בשיא פריחתו ולמשוך אליך, להביא לתוכך את האהבה. ואת יודעת מה שושה? אם הייתי גבר הייתי מתאהבת בך
אי שם ישנו האחד שיאהב אותך עד אינסוף...
 
נמאס מהלבד

בהחלט לגיטימי בתור הרגשה.תחושה שבפנים.מה שעושה לנו טוב,צריך להיות המוביל...רק שכקרש קפיצה לזוגיות מוצא זאת במקצת בעיה...מבין יחד טבעי,התפתחות של דברים ואנשים.אבל יחד מאולץ שנובע מתחושת הלבד לא נראה לי כהתקדמות בכלל.
 

s h o o s h a

New member
מהיחד המאולץ ברחתי

מבקשת לעצמי את היחד שלא יהיה בו לבד אין נורא מלהיות יחד ולהיות לבד הכאב כפול ומכופל מהלבד בלבד וכל שאני מבקשת לעצמי זה אותי-אותו-אותנו יחד-שניים לאהוב יחד לאהוב
 
לברוח

היה גם הובי שלי,תמיד הצלחתי למצוא לי סיבה...מהטוב המוגזם,מהרע שהשתלט,רק שהנסיון לי צועק,כבר תקופה לא קצרה...לברוח ולא משנה ממה,זה לא התחלה מי יודע מה.היתי רוצה להבטיח,תאהבי את עצמיך,והוא אותך כבר ימצא,רק שלחיים מקצב משלהם,ולי מעט מאוד השפעה...אז לבנתיים מנסה זאת לעצמי,אשמח לדווח.
 

רו נה

New member
יש לנו הובי משותף../images/Emo60.gif

לברוח... ואהבה עצמית???? קשה, קשה
 

s h o o s h a

New member
לברוח

פעם נהגתי לברוח פעם נהגתי לטמון את הראש בחול כאילו דברים לא קורים, או לא קרו לא עוד אני לא בורחת אני מתמודדת פנים מול פנים עם כל מה שעומד מולי אני לא מסתתרת מאחורי אמירות של "הלבד טוב לי" כי הוא לא אני יודעת בדיוק מה אני רוצה ולברוח לא נמצא ברשימת הרצונות שלי אז אולי גם אתה תעצור לרגע, תביט, תחשוב ותפסיק "לברוח ולא משנה ממה"???
 
עצרתי...

ולא מבחירה,,,הדרך פתאום נגמרה. הסתכלתי סביב,לא ראיתי מקום אחר,מושך יותר מהנוכחי...
 

s h o o s h a

New member
ואני חושבת ש ...

אם תסתכל היטב סביבך ולתוך תוכך תמצא שיש שם יופי וטוב - גם אם על פניו נראה שאין (איזה יופי של נותנת עיצות אני הלוואי ורק חלק קטן מהן ידעתי ליישם על עצמי) ועדין - עצתי לך בעינה עומדת תעצור, תסתכל, תתבונן פנימה היופי והטוב שם אתה צריך רק לרצות לראות אותם
 

ophra

New member
"שייכות" אינה מילה גסה בכלל

בעיני היא אפילו חשובה ויפה... אבל תרשי לי להחליף מילה אחרת: במקום "שייכת למישהו" - "שייכת למשהו" לביחד שלכם. אתמול בלילה שוחחתי עם האיש שאני אוהבת הוא בבית שלו. עייף ורצוץ. זקוק לשקט שלו אני בבית שלי, עם גור אחד חולה, מחויבת אליו (לגור) לחלוטין. שיחה קטנה כזו, לא עמוקה להרגיע את היום ולסיים אותו בחיוך ניסינו לראות מתי נוכל להפגש היום (שנינו ללא ילדים מהצהריים) והוא אמר: "אחרי ש...., החל מ-14:00, אני פנוי לגמרי בשבילנו". משתדלים, כבר מההתחלה, להתמקד ב"להיות" ולאו דווקא ב"לעשות".... כי זה השינוי הגדול. את מה שאת עושה היום, תמשיכי לעשות גם הלאה את מי שאת היום, תמשיכי לאהוב תמיד כל אלו ימשיכו להתקיים גם כשתהיה אהבה לגבר בחייך גם אז יהיו פריחות, ויהיו נבילות יהיו שמחות ויהיה בכי כל עוד תאמיני בעצמך וב"ישות" הזו המשותפת שלכם זה יקרה, זה יישאר, וזה יהיה נפלא אני יודעת בחיי
(קוראת את עצמי שוב ומגלה שכתבתי יותר עלי מאשר אלייך מקווה שבכל זאת טיפה עזר) עפ
 

nekochan88

New member
כמה הארות לענייני שייכות....

כמה הרהורים בעניין: בבודהיזם - שייכות, קשר, הצמדות - מכל סוג שהוא, אפילו לעצמי, היא מקור כל סבל........ הרעיון הבסיסי הוא שטבעם של כל הדברים לחלוף ולהשתנות (ראו המוטו שלי...) והרצון האנושי לקביעות, שייכות, המשכיות, עומד בניגוד לטבעם של הדברים - המשתנים, חולפים עוברים........ רק כשאנחנו מבינים את העניין הזה לעומק, ויודעים שכל שייכות, כל התקרבות, כל המשכיות, מראש נתונה לפרוק והיעלמות - רק כך אדם יכול להתגבר על הסבל נורא אותו הוא חש כאשר דברים נעלמים, חולפים, מתפוגגים, מתים בחיינו....... זהו המצב האמיתי והנכון, ולא המצב של קביעות! ובגלל ההיפוך שאנחנו שואפים אליו, אנחנו נידונים לסבול תמיד..... אין מה לומר - זה מרגיז, ואולי מדכא, אבל בעיני זו האמת העמוקה מכולם..... ותחשבו על זה....... (כולם כל כך אוהבים לדבר על זן ובודהיזם ושאר עניינים אקזוטיים - אבל מישהו שם לב שכל העניין זה מושתת על אמת כל כך קשה ומרה?..... ואולי לא, אם לומדים לחיות איתה בשלום... זה מן הסתם, מה שקוראים לו "הארה"....)
 

nekochan88

New member
ועוד רגע קטן...

ולכן עפרה, הגישה שלך מקסימה - ברגע זה, כאן ועכשיו, היום ב 14:00, זה הפתרון האנושי היחיד האפשרי. אני יודעת מה יש לי כאן. ועכשיו. איני יכולה לרצות לקבע זאת. או כמו שאומרים כאן רבים בפורום: לקום כל בוקר ולבחור מחדש........ זו הדרך האנושית היחידה כנראה לשרוד את האמת המרה..... סוף שבוע נפלא!
 

blonda3

New member
שושה...../images/Emo24.gif

לנגב לך את הדמעות?
כלכך טבעי וכלכך אנושי כל מה שאת כותבת פה שאת רוצה ומרגישה.... אז תבקשי, תזמיני לעצמך את אותה הזוגיות את אותו האדם וגם אם זה לא יקרה בפעם הראשונה.... תנסי. אל תתייאשי. הצורך להיות ביחד, עם מישהו, שייכת-הוא כנראה הצורך הבסיסי והטבעי שלנו כבני אדם.
 

meyravoz

New member
ממש לא בושה

ממש לא בושה להודות בצורך בזוגיות, מבחינתי לפחות יש את הזמן שרוצים לבד ויש את הזמן שרוצים ביחד והכי חשוב לעשות ולהגיד את מה שמרגישים...אין טעם להסתיר כי צריך להיות שלמים עם עצמנו וכמובן בטוחים בעצמנו...בהצלחה לך, עם קצת סבלנות כל מה שרוצים מגיע...
 

*יערית

New member
שושה...

משום מה יש לי תחושה שאת הדברים האלו קראתי כאן בעבר ע"י חברות אחרות לפורום, במילים דומות או אחרות,כמה מהם כבר נמצאות בהליך פרק ב' שלהן,הן מאושרות, אני מאושרת עבורן,לא יכולה לומר לך שזה עינין של זמן, כנראה שהוא לא נמצא לידך. הרצון שלך להיות שייכת מאוד טיבעי והכרחי, מקווה שיום אחד כשהוא יהייה בסביבתך תזהי אותו. יש תקופות שאני אוהבת את היחד,יש תקופות שאני אוהבת את היחד אבל גם להיות לבד ביחד. שבת שלום שושה
 
שייכת=בעלות

ככה זה נשמע לי השייכות הזאת בגלל המילה. מסכימה איתך שהלבד לא רע דוקא גיליתי שהוא נעים כל כך, אבל יש לבד ויש די מלבד וזה השלב שמוכנים לקשר, קשר הוא קודם כל קשר אחר כך הוא יכל להיות זוגי ויכל להיות שגם יפסק, אבל מתחילים מאיזה שהוא מקום ואת בדרך את רוצה וזאת כבר משימה עתידי שלקחת בחשבון. יחד בשניים זה תמיד נעים ולפעמים יש פעמים ומצבים שזה פחות אפילו בזוגיות הכי נהדרת יש ויתור יש מקומות שזה מעיק ופחות נעים מהלבד שלך איתך לא מחויב אחר. את ממש לא מבקשת יותר מידי אלא מבקשת את ריחשי ליבך כמו כולנו חלקנו רובנו כשאנו מרגישים את הצורך של הכתף והלב האחר סביב מגונן מלטף ומקשיב בחם, אין בזה שום הגזמה אלא כמיהה לשיתוף ויחד בניגוד ללבד שאת בו עכשו ריק לך חסר לך וממש בא לך, לכי על זה תמשיכי לרצות אבל באמת ובלי דמעות אפשר פשוט עם חיוך לחכות להאמין וזה יבוא ואז יתקבל בזרועות פתוחות.
 
לא שושה

זה בכלל לא מוגזם והלבד הזה ככל שיהיה טוב חסר בו משהו יכולה מאוד להבין אותך ואין לי כל ספק כי זוגיות נכונה היא פריחה ובינתיים עד שהזוגיות תגיע
גדול לך אהובה
 
למעלה