blueberries
New member
זוגיות לאחר לידה
מאז שהילדה נולדה לפני עשרה חודשים אני בוחנת את בעלי כמו תינוק מגודל.אני שואלת את עצמי אם הוא השתנה מבחינת התנהגות ולכן אני שופטת אותו לחומרה,או שאני השתניתי כי ילדתי ואני אמא.אני שואלת את עצמי לאן נעלם הגבר שהתאהבתי בו כל כך עד הלידה.פתאום גם נורא מפריע לי שהוא כל כך צמוד לאמא שלו.אני די משגעת אותו שישתחרר ממנה קצת,כי עכשיו אנחנו זוג ומשפחה.אח"כ אני מוצאת את עצמי מתנצלת בפניו כי אמא שלו באמת אישה מקסימה והכל נעשה מכוונה טובה.אין שום דבר מהותי שהוא עושה כדי לגרום לי להרגשה הזו,חוץ מזה שהוא נורא מתעצל להזיז את עצמו לפעמים בכל מה שקשור לעבודות הבית,ואני מרגישה שאני צריכה לנהל אותו כמו ילד קטן,כי גם ככה אני צריכה לרוץ אחרי הקטנה.הוא כל הזמן טוען שאין לו זמן. להתעסק עם מטלות הבית.הזוגיות שלי לא במשבר,וסה"כ הצרות שלי זה לא ממש צרות,אבל אני מודאגת מהאופן שבו אני ובעלי לא מפסיקים להתווכח על הדברים האלה.
מאז שהילדה נולדה לפני עשרה חודשים אני בוחנת את בעלי כמו תינוק מגודל.אני שואלת את עצמי אם הוא השתנה מבחינת התנהגות ולכן אני שופטת אותו לחומרה,או שאני השתניתי כי ילדתי ואני אמא.אני שואלת את עצמי לאן נעלם הגבר שהתאהבתי בו כל כך עד הלידה.פתאום גם נורא מפריע לי שהוא כל כך צמוד לאמא שלו.אני די משגעת אותו שישתחרר ממנה קצת,כי עכשיו אנחנו זוג ומשפחה.אח"כ אני מוצאת את עצמי מתנצלת בפניו כי אמא שלו באמת אישה מקסימה והכל נעשה מכוונה טובה.אין שום דבר מהותי שהוא עושה כדי לגרום לי להרגשה הזו,חוץ מזה שהוא נורא מתעצל להזיז את עצמו לפעמים בכל מה שקשור לעבודות הבית,ואני מרגישה שאני צריכה לנהל אותו כמו ילד קטן,כי גם ככה אני צריכה לרוץ אחרי הקטנה.הוא כל הזמן טוען שאין לו זמן. להתעסק עם מטלות הבית.הזוגיות שלי לא במשבר,וסה"כ הצרות שלי זה לא ממש צרות,אבל אני מודאגת מהאופן שבו אני ובעלי לא מפסיקים להתווכח על הדברים האלה.
