זוגיות חדשה

[משקיפה על הנוף]

זוגיות חדשה

שלום לכולם, אחרי כמה זמן שהינכם בקשר זוגי עם מישהו אתם מכירים לו את ילדכם? איך כדאי לעשות זאת? מה התגובות הנפוצות? האם נתקלתם בסיטואציה של התנגדות מצד אחד הילדים, התנגדות אשר גורמת לכם להתלבט בנוגע להמשך הקשר?

 

[דייג בשקיעה10]

זוגיות מוצלחת../images/Emo41.gif

ראשית שיהיה כייף ומוצלח כי הרי מגיע לנו. לגבי הילדים זה תמיד קשה בהתחלה מנסיוני הקצר כגרוש עשי זאת הכי טיבעי שאפשר אל תנסי לשדך בנהם אל תדרשי מהם לאהוב אחד תשני הדבר היחידי שאת יכולה לדרוש זה לכבד אותו. הזמן היא התרופה הטובה להמון דברים ואם תקביעי עובדה תעשי זאת בטבעיות והבחירה שבחרת מוצלחת הילדים יקבלו אותו. תזרמו ואל תנסו לקבוע כללים. בהצלחה

 

[סביונית123]

אם החלטת לאפשר כבר להציג אותו...

בפני הילדים , אז הכי חשוב ש"הגלישה" שלו לתוך החיים שלהם תהייה הדרגתית.. לא לבוא ולהציג אותו כחבר/בן זוג... (האמת תלוי גם בגיל הילדים....)אם הם קטנים אז פשוט לצרף אותו פעם לאחה"צ ביחד לא משהו רישמי וככה לאט לאט... אם הם כבר גדולים ומבינים ...אז זה כבר סיפור אחר ...ואין לי תשובה בשבילך...בעצם אז אם כבר תביאי אותו פעם אחת הם מיד ידעו. לגבי התנגדות.. אז אם הילד לא מוכן להכיר- בבן זוג אחרי שהכיר אותו ופשוט לא אהב אותו.. ומשהו לא התחבר לו.. אז תבררי עם עצממך..אבל אם הילד לא מוכן להכיר את הבן זוג כי הוא לא רוצה שתהיי עם אף אחד...אז פשוט צריך לשוחח עם הילד ולהסביר לו יפה.. מקווה שעזרתי

 

[הגשר שבקשר]

תלוי מאוד...

בגילאי הילדים. מה שברור הוא: א. אם את עדיין לא בטוחה בזוגיות איתו אל תכירי להם אותו. עשי זאת רק אחרי שאת בטוחה בזוגיות איתו (אע"פ שאין ביטוח לדבר, אך לפחות סימנים ותסמינים יש...) ב. אל תפילי עליהם את הבן זוג כדבר הברור מאליו. (שוב, כאן הדבר תלוי בגילאים כי כמתבגרים הם מצפים שתשתפי אותם יותר..) אני יכול להמליץ לך דבר שאינו בהכרח קשור לגילאי הילדים, והוא שקודם שיכירוהו, שיבינו שיש לך בן זוג, חכי שיתחילו לשאול עליו שאלות, ייתכן ותגלי מצידם חששות, תמיהות, סימני שאלה.. וכו'.. כך תדעי אם הםמוכנים כבר להכירו. מה גם שבעת שיעלו שאלותיהם תוכלי לומר להם אני אכיר לכם אותו בקרוב, זה תחליף לכל ההכנות הנפשיות האחרות. בהצלחה.

 

[לביאה 12]

אני נפרדתי מבחור שיצאתי 4 חודשים

בגלל שלא הסתדר עם הבן שלי בן ה-10 וזאת משום שהוא רצה לקבוע "נורמות התנהגות עם הילד"כהגדרתו הוא לא השכיל להבין שהילד שזו הפעם הראשונה שראה גבר שנכנס אלינו הביתה קשה לו קשה לו לילד לקבל דמות נוספת מסתובבת לה בבית ובכלל ישן עם אמא שלו וחולק בתשומת לב שלי שהרי כל תשומת הלב שלי במשך 9.5 שנים היתה רק לילד בלבד! אציין שאת החבר לא ישר הכנסתי הביתה כחבר של אמא אלא עשיתי זאת בעדינות רגישות ובהדרגה אבל בכל זאת זה לא עבד לחבר שלי היה קשה הוא לא היה מוכן לתת מעצמו מבלי לקבל גם מהילד ואני טענתי שהוא צריך לתת לילד להתרגל אליו הוא צריך לדעת להתחבר אליו ל"קנות" את ליבו של הילד מבלי לצפות בהתחלה לתמורה גם אם לפעמים הוא נכנס הביתה והילד אומר לו בחצי פה שלום וגם אם זה לקנות לו לפעמים קלפים או דברים דומים על מנת לקנות את ליבו ולהתחבר אליו החבר טען שהוא לא מוכן לקנות לו קלפים(זה לא מתוך קמצנות!)כדי שהילד לא יתרגל שהחבר של אמא הוא חבר שמביא כל הזמן דברים.... חשוב לציין שמדובר על ילד טוב לא מתחצף או מקלל ומה אתם אומרים האם גבר שנכנס לחיים כשיש ילדים האם הוא צריך לתת מעצמו כדי להתחבר עם הילד ולעשות כל מאמץ כדי לקנות את הילד מבלי לצפות לתמורה ממנו גם אם מדובר מלהביא לו קלפים מדי פעם או ישר לנסות לקבוע נורמות התנהגות כהגדרת החבר שלי "אני מוכן לתת לך והרבה אבל אתה תתן לי גם" ככה הוא אמר לבן שלי! מקווה לקבלת תשובות ודעות מאוד חשוב לי

 

[t o t a l]

נראה לי

נראה לי שלא צריך להתקרב לילד בכח. לא להתחנף אליו [קלפים] ולא לצפות מהילד ליחס אוהד. ילד בן עשר הוא בן אדם לכל דבר. כל מה שצריך זה להתיחס אליו בכבוד. לא יותר לא פחות.

 

[לביאה 12]

נכון זה היה הקו שלו אבל הוא ציפה

מההתחלה ליחס אוהד מהילד והילד בהתחלה לא רצה כלל את נוכחותו כי הוא הרגיש שהחבר לוקח לו את האמא שלו ועוד דבר היינו בנופש שלושתינו החבר שיחק איתו בבריכה בכדור ומאוד שמחתי כשהילד יצא מהבריכה החבר קרא לו והילד לא ענה החבר שלי נעלב ממנו ז"א שהחבר נעלב מהתנהגויות של הילד במקום להבין אותו! כל עוד החבר היה מדבר איתי על דברים שהפריעו לו זה היה בסדר אבל ברגע שהיתה התפרצות כלפי הילד פה אמרתי שזה הסתיים בנינו חושבת שלחבר אין זכות להתפרץ על הילד הילד אף פעם לא התחצף אליו או דיבר אליו לא יפה במקסימום לא התיחס אליו כפי שהחבר רצה אציין שאני בתור האמא נהלתי שיחות שוטפות עם הילד על מנת שיקבל אותו משהו שעזר המון ובאמת הילד השתנה אבל הבחור מהיחס של הילד בהתחלה לקח מהר מאוד כמה צעדים אחורה

 

[שושן פרא]

להתייחס אליו בכבוד ../images/Emo45.gif

ולדרוש ממנו יחס של כבוד.

 

[folkman1]

לדעתי החבר חשב נכון

אם גר איתך ,לא רק ישן מדי פעם ,רצוי ונכון התנהגותו אם מבין את התמונה החבר חשש שבנך יקשר אליו ,ומה יקרה כשהקשר עלול להיגמר ,מי יפגע ,הילד לכן ברוב המקרים רצוי שהילד יראה את הקשר בן אימו לחבר כשהוא(הבן) לא צד בענין "זה החבר של האימא שלי"ולא בטעות עוד אבא , מקווה שניסחתי בצורה שמובנת סהכ נהג לדעתי במרב הרגישות על מנת שבנך לא יפגע אם הקשר יגמר

 

[לביאה 12]

אבל בזמן שאתה בקשר ומנסה לבנות

אותו כשפני שניכם הוא לקראת קשר רציני האם מחשבתיך אמורה להיות מה יקרה לילד אם הקשר יגמר??? לא חושבת שזה הכיוון הנכון וגם לא קו מחשבתו של החבר שלי אבל תודה בכל אופן על ההתייחסות

 

[folkman1]

לביאה ,לכי אליו

אל תסימי את הקשר הזה ,לא תמיד צריך לחשוב באותה צורה , לפחות מנסיוני (ראש מתמטי)תמיד וגם בגלל שגידלתי את ילדי בעצמי,לקחתי אופציה זו בחשבון , אכן שהקשר הסתיים לפחות הילדים נשארו בלתי פגועים. החברה האחרונה שלי ,בנה וביתה עדין מתאבלים על הקודם ממני אסור לנו לפתוח פתח לנזקים ועוד דבר חיבוק !

 

[d a n i e l s 5]

התנייה....

הוא לא היה מוכן לתת מעצמו מבלי לקבל גם מהילד אני אתן לך רק אם תיתן לי...זה לא עובד ככה בין אנשים ובטח ובטח לא בין מבוגרים לילדים. ככה בדיוק בונים "חומה" !!

 

[שובבית ונשית]

גם גבר הוא ילד

הבעיה היא בהחלט תחרות על תשומת הלב שלך. אין מתכון מוצלח, ולא בהכרח בן זוג יוכל להסתדר עם הילדים. לצערנו הילדים החלט משפיעים על הבחירות שלנו. לכן רצוי להפגיש תחילה לא במסגרת ביתית אלא בטיול, בים, בפיקניק עם עוד אנשים. ולאחר שהם מכירים להפגישם בבית. אני שומעת על הרבה פרקי ב שלא מצליחים בגלל ילדים. תוחשתי היא שגבר שלא השכיל להסתדר עם בנך הוא חסר רגישות כלפי מצבך. חשבי שוב על הקשר בינכם

 

[ט ל י ה ב ת]

משתנה...

הקשר הראשון אחרי שמונה חודשים - רק לי היו ילדים. הקשר השני אחרי חצי שנה - לשנינו היו ילדים.. שלי קטנים ושלו גדולים - לא הפריע לאף אחד. ובשלישי אחרי שבועיים-שלושה.... וברביעי - עדיין לא

 

[ט ל י ה ב ת]

סליחה...המשך...

עדיף מחוץ לבית בטיול או משהו כזה... טיול משותף. לא ניתקלתי עד כה בהתנגדות הילדים.

 

[בטר אנד דיפרנט]

ילדים אוהבים אמא אחת ואבא אחד

ובית אחד.אני בדעה אחת עם טלי,אבל רצוני להוסיף דבר נוסף באופן ברור וחד.רק במצב שעומדים לפני חתונה יש להתחיל בתהליך הזה. וזאת כדי לא לבלבל את הילדים וגורם להם חוסר יציבות פיסית וריגשית.אבל אוסיף `טיפים` לכל המתקשים ליצירת קשר עם ילדים, א.בפעם הראשונה לבוא עם משהו מתוק,גם לגדולים או למסעדה. ב.ביקור כולם יחד אצל הסבתא או מקום `חם` אחר.

 

[שובבית ונשית]

התאמה משפחתית

איך אפשר להתחיל לדבר על חתונה אם לא חיים יחד. הרי המבחן שלא התאמה משפחתית עוד לא נבדק?

 

[שובבית ונשית]

שלא= של

 

[אופק דגנית]

חושבת שהגיע הזמן..

שמישהו יכתוב ספר הוראות הפעלה ל"זוגיות"...

 

[שובבית ונשית]

מתכון ישן וידוע:

קחי קורטוב הבנה קמצוץ שמחה שתי מנות חיבה מעט הקשבה להדביק עם משיכה להוסיף סבלנות סובלנות ונכונות לערבב הכל בעדינות ולתבל באהבה לשמור במקרר ולשתות לפי הצורך