זוגיות ומשפחה

[opopopop]

זוגיות ומשפחה

אישתי עובדת כל יום עד 17:00 הילדים במסגרות פעם בשבוע היא בחוג מ 18:00 עד 21:00. היא צריכה זמן לעצמה. אני מרגיש שהילדים לא מקבלים מספיק. וברור שלזוגיות כבר ממש אין זמן. אני חוזר בשעות הערב 20:00. בד"כ היא כבר עייפה וב 22:00 כבר ישנה. הצעתי שתפסיק לעבוד, תצתצם בשעות העבודה שלה או שתפסיק את החוג. לא עזר לי. זה משפחה? זה זוגיות? דברנו וכלום לא עזר. רק רבים. היא אומרת שהיא צריכה זמן בשביל עצמה וגם ככה היא מותרת על הרבה. להתגרש?

 

[ילדה33]

לא כל מהר

אולי גם אתה תחזור בשעה 17:00 תכין לה כוס קפה ויהיה לכם עוד 3 שעות ביחד חוץ מפעם בשבוע שכן מגיע לה וזה המון זמן............. לגבי הילדים אם המסגרת טובה אז גם לילדים טוב

 

[opopopop]

ניסיתי - אפילו SPA וסופי שבוע....

אחלה של תגובה. ניסיתי חזרתי פעמיים בשבוע בשעה 18:00 כל מטלות הבית עברו אליי. מקלחות להאכיל והרדים את הילדים עם סיפור. וב 21:00 שסימתי איתם הגברת נרדמה. אחרי חודש הלכתי לי לעבודה. לפחות פה אוהבים אותי ואני לא רהיט. אני חושב שילדים צריכים שהורה אחד יהיה איתם לפחות כמה שעות ביום במיוחד שהם קטנים. יש להם הרבה שאלות והם עללוים להגיע למסקנות לא ממש רצויות אם לא יקבלו תשובה.

 

[ילדה33]

לא כל כך מהר

 

[אחותו של שקספיר]

דיברנו ודיברנו וכלום לא עזר-

מה היו האפשרויות שעמדו בשיחה ש ה י א תפסיק לעבוד ש ה י א תצמצם את שעות העבודה ש ל ה ש ה י א תפסיק את החוג שלה ש ה י א תתן "יותר" לילדים ש ה י א לא תהיה עייפה ב22.00 ותהיה פנויה לצרכים שלך. כל הצעה שלך "דיברנו" נוגעת רק אליה ווויתורים שהיא אמורה לעשות לדעתך,כדי שתהיה משפחה וזוגיות כמו שאתה היית רוצה. אולי שלב ראשון כדי לפתור קושי, היא לקחת אחריות אישית על הפתרון. מה א ת ה יכול לתרום לפתרון ? לא מה היא אמורה לעשות לדעתך.

 

[opopopop]

נא לקרוא

אני חזרתי פעמיים בשבוע מוקדם ועזרתי עם הילדים. אני העלתי את הנושא והצעתי שנקבל אחד את השני עם חיוך וחיבוק ואולי נשיקה אני יזמתי סוף שבוע ללא ידיעת וללא הילדים. אבל היא לא ויתרה על הסדר יום ופעיליות שלה. היא רוצה קצת אויר... ומה אני צריך? קצת חום. ולראות שיש לי משפחה... אולי זה זמן טוב לסטוץ?

 

[איש המערות]

קבל מאיתנו פתק

לכל המעונינ/ת: מר opopopop קיבל את אישור הפורום לסטוץ. בברכה, הפורום. אתה עוד אחד מאלו שבא לחפש כאן?

 

[אחותו של שקספיר]

בשביל טנגו צריך שניים

אולי הצרכים שלך לא ממש מתואמים עם שלה? אתה מציע שתקבלו אחד את השני עם חיוך וחיבוק-כי אתה זקוק לחום שלה. אולי היא לא זקוקה לשלך? אולי היא לא פנויה לתת לך נשיקה וחיבוק, שהיא טרודה במליון משימות יומיומיות כמו למשל טיפול בילדים... אולי זה הזמן שלך לדאוג לאוויר של עצמך-ולא דווקא בעניין של סטוץ(מה זה בכלל לגביך? קשר מיני חד פעמי מזדמן?) כי יש בזוגיות את ה"יחד" אבל כדאי שיהיה גם את ה"לחוד" של כל אחד עם עצמו, תחביביו ומעשיו. והיא מצאה חוג(שלוש שעות שבועיות) ,מה אתה מצאת לעצמך, או שכל כולך רק במה שהיא אמורה למלא אותך?

 

[opopopop]

אולי

אוקי אז הצרכים לא תואמים. ואז נשאלת השאלה למצוא משהו תואם? להתגרש? אולי הגיע הזמן לסגור דלת ולפתוח חדשה. אולי מאחורי הדלת החדשה יש מישהי שממש מתאימה? אולי אני אסגור דלת ואצטער כל החיים? עיסוקים יש לי. הרבה. אבל אחרי שנים של חיים מקביליים (כל אחד השקיע בקרירה ובלימודים...) הגיע הזמן של זוגיות? אולי הציפיות שלי באמת לא נורמליות.י פוחד להגיע למצב של ההורים שלי. זרים גרים בבית אחד.

 

[איש המערות]

על מודלים ונגטיב של מודלים

אינך רוצה לחיות במודל זוגיות של הוריך. אבל אם תשאף למודל שהוא ההיפך המושלם מזו של הוריך, עדיין זו הזוגיות המהווה את המודל לשאיפתך. למד מהשגיאות של הוריך ונסה לזהות היכן הן חוזרות אצלך ולתקן. למד את הטוב (בטוח שיש משהו, גם אם מעט) ולאמץ אותו. והחשוב מכל, אתה אינך אביך ואשתך איננה אמך. בנה יחד איתה ובתיאום איתה את הזוגיות שלכם, יד ראשונה, מודל 2002. בהצלחה.

 

[גארפ 2בלבד]

מר opopopop גם אני מחזק כל מילה מה

בטח שבזכרונך- הורים ש"כל אחד חי לבד בבית של ביחד" ואינך רוצה בזה, והבנתי שזה- כי כילד זה "הותיר אותך ללא הורם" , והיום יותר מתמיד אתה רוצה ביותר הורות לילדיך, ומעוניין "בשיתוף עם האישה כדבר עיקרי וראשוני" - ושאלתך , אם הבנתי נכון: למה "לא הולך לי?" או "איפה הטעות שלי- הרי אני עושה רק טוב"? או "למה אשתי לא משתתפת אתי"? ומכאן הצעתך כפתרון- האם להתרש, האם מותר וכדאי לי כ ע ת סטוץ? אם הוריך היו פרייארים(אתה חושב כך?)- למה אתה חושב כמוהם, שלילדיך אין רצון משלהם בעניין? או : אם הוריך לא שתפו אחד את השני וכיוצא מזה- גם אותם ב"משפחתם" והיו "בודדים בבית של משפחה(אחרת)", ואתה בטוח שזה לא היה נכון, למה עכשיו אתה לא משתף אותם במשפחתך? למה לא דיברת איתם "בגובה הכתפים שלהם" - ולמה לא הסברת להם "את תמונת המצב שאתה רואה בבית ומה אתה רוצה לשנות ולמה לשנות"?? איפה יחס הכבוד של אדם, כהורה- לילדיו? לאיפה לעזאזל נעלמה אהבת אב שלך? קשה לך? החיים במשפחה "לא מחייכים אליך"?! למה שלא ת ב ק ש א ת מ ש פ ח ת ך לשבת איתך, להתייחס אליך בכבוד ולקבל ממך אותו ערך? רוצה "מכנה משותף עם האם של ילדיך"? - בקש מילדיך למצוא דרך ללב אימם. לדעתי - תגלה המון שימחה ובגרות, אהבה ומשפחתיות בחיזוק הקשר. אך אם גם כל אלו - לא יביאו את אשתך לקבל יותר ממך ומילדיך, אולי גם תהיה פחות "רצה לחפש את עצמה מחוץ לבית"! ואילו אשתך כעת "מקבלת "או קיי לסטוץ" מחבריך וחברותיך- אנא יבואו חיי נישואיך? מציע לך ניסיון מעברי האישי. כשילדי היו חיים בנפרד ממני עם אמם, כל פעם שביקשו מאימם דבר- השיבה: אני לא אימא שלכם בשביל זה, לכו לאבא שלכם! ואחרי זמן - הלכו ומצאו אותי, והביאו שימחה לעצמם ולי. זכיתי שילדי היו לספורטאים טובים, תלמידים מעולים, ומדריכי צופים. אחד אף פיקד על הג´מבורי במשך שנתיים וישב בועד התלמידים העירוני. שני - מתחיל כיום בלימודי תואר שני כמצטיין הדיקן לשעבר (לאחר 4 שנות לימוד שקדמו להן 4 שנות אליפות ישראל באופני מרוץ בקטגוריה אישית). ושמח עם כל המשפחה בשלום את חג הפורים הקרב ובא. קל להרוס משפחה- אך קשה ומצריך מאמץ מתמיד - לשמור על חיי משפחה, וזוג צריך לדעת להתאים עצמו להשתנות הזמנים.

 

[אחותו של שקספיר]

אל תמהר לסגור דלתות לדעתי

תמיד אפשר לסגור עוד דלת. אבל לא תמיד אפשר לחזור לדלת שכבר נסגרה. שנים חייתם בחיים מקבילים, זה התאים לך וכנראה גם לה. עכשיו פתאום נבהלת- אתה רוצה שינוי אתה רוצה חיים אחרים. אורח החיים הקודם לא מתאים לך יותר. אפשר לעשות שינוי י ח ד. ל א ט. תבדוק עם עצמך באמת באמת, מה מפחיד אותך כל כך בזוגיות של ההורים שלך, ממה אתה מנסה לברוח שם, איזה מודל יש שם שכל כך מאיים עליך. ומה אתה בעצם רוצה? כי מתחת לכל המילים, על ילדים, וחוג שלה, ועייפות, אני שומעת טון אחר- אני רוצה את האהבה שלה,את החום שלה, את החיבה שלה- אז תמקד את הדברים בצרכים האמיתיים שלך בפחדים האמיתיים ויחד תוכלו להתמודד ולהגיע לפתרונות אולי שישביעו רצון שניכם. כ

 

[opopopop]

אחלה ניתוח - מאוד חם פה!

 

[איש המערות]

אתה צודק, הילדים לא מקבלים מספיק

את אשתך הם רואים כל יום מ 17:00 אותך רק מ 20:00. הסק מסקנות.

 

[איש המערות]

ובהסתמך על דבריך כדלקמן:

"הצעתי שתפסיק לעבוד, תצתצם בשעות העבודה שלה או שתפסיק את החוג. לא עזר לי". אשאל אני: "זה משפחה? זה זוגיות?" (גם זה מצוטט ממך)

 

[opopopop]

אולי לא כתבתי את כל הפרטים. תקרא.

אני חושב שבזוגיות אחד הזוגות צריך לותר ולהשקיע במשפחה. והשני בקרירה. כל מודל אחר, פוגע בילדים ובזוגיות לדעתי. אני מוכן להפסיק לעבוד ולהשקיע בבית...אבל לא נצליח לחיות ממשכורת של אישתי. ואני מתכוון לזה!!! אני נהנה מכל רגע עם הילדים שלי. אני רואה בזה אתגר ואחריות.

 

[איש המערות]

ועכשיו ברצינות

גם קודם הייתי רציני אבל אנסה להיות כאן פחות בוטה: האם את המחשבות שלך המבוטאות כאן תיאמת עם אשתך לפני שהתחתנתם וילדתם ילדים? האם רק בן זוג אחד צריך להשקיע במשפחה? האם עבורך רק הילדים הם משפחה? מה עומד מאחורי העייפות של אשתך והרדמותה המוקדמת? אולי בריחה ממך? ואם כן אולי תחשוב למה? אני מצדיע לאשתך על כך שהיא עומדת על זכותה לכמה שעות של חופש והתאוררות.

 

[זיו ברוך]

אני כאן בגלל אשתי......./images/Emo8.gif

למה לא תיקח גם אתה קצת זמן לעצמך ??? אני חושבת שיש תקופות בחיים, בהם קורה בדיוק מה שאתה מתאר...הצורך "לחזור לעצמי", לחזור לתחביבים ישנים, או לפתח תחביבים חדשים, לחדש קשרים ישנים, וליצור חדשים, לבלות עם עצמי, ובמחיצת עצמי, ובלי מעורבות של בן הזוג. בעיניי, אין בכך כל רע. אחרי כ"כ הרבה שנים אינטנסיביות של עבודה, משפחה וילדים - יש כאלה שמחפשים את עצמם בחזרה.... וזה נהדר, בעיניי !!! אילו היתה הערכתך העצמית אולי גבוהה יותר היית מקבל זאת בהבנה, מפסיק לדרוש, ומבין שאין פה בהכרח חוסר אהבה כלפיך. יש פה, אולי, פיתוח אהבה עצמית. ומה רע בכך ??? נדמה לי שאתה דורש ממנה כרגע דברים שאינה יכולה או אינה רוצה לתת, ובכלל זה - תשומת לב. וכפי שאתה בוודאי יודע - אהבה ותשומת לב לא מקבלים בכוח ובכפייה....הם באים מתוך רצון. הצעתי לך, אדון יקר, שתתחיל למצוא לעצמך תחומי עניין שהם רק שלך, קח את הזמן הזה לעצמך. צא לפעילויות שאתה אוהב, בלעדיה, ובקיצור - אני חושבת שעצם החשיבה שלך על סטוץ רק מעידה כמה דורשני אתה באהבתך, וכמה זקוק אתה לאהבת אדם אחר.... (אם לא אשתך - אז מישהי אחרת...) - חבל. נצל תקופה זאת כדי ללמוד לאהוב את עצמך, בלי הזדקקות לאחר. ואז - גם הזמן שאשתך דורשת לעצמה - לא ייראה לך כ"כ נורא... למד גם אתה להנות לבד. בלעדיה. בחברת חברים שהם רק שלך. אתה עשוי להרוויח מכך המון !!! בהצלחה רבה !!! זיו

 

[opopopop]

להתפעל מהתשובה!

טוב, אני אנסה. אני לא שלם עם זה, כי כבר 10 שנים שאנחנו חיים במסלולים מקבילים. חשבתי שהגיע הזמן להשקיע בזוגיות ובמשפחה. לא רוצה להגיע למצב של ההורים שלי. לכל אחד מהם יש חיים נפרדים. אני מקנא בזוגות שמסתובבים יחד מחובקים. אהבתי את התשובה שלך. אני אנסה. אני חושב שאני גם אצליח. ומה לעשות אני צריך להיות נאהב.

 

[איש המערות]

להשקיע בזוגיות ובמשפחה

צעד אחר צעד ובתיאום עמדות. אין "זבנג וגמרנו" ואין שיקום זוגיות חד צדדי. יתכן והפער גדול כל כך שמסלולים מקבילים לשניכם מהוים את מצב שיווי המשקל הסביר לזוגיות שלכם. כל יציאה משיווי משקל זה יכולה להביא לקריסתה אם תעשה באגרסיביות. התחל בכך שתדבר עם אשתך. לא אליה אלא איתה. שמע מה היא רוצה. מדבריך עד עכשיו נשמע שזה לא קל עבורך. שאתה מחפש "נוסחא" שתעבוד. אין נוסחא ואין מתכון. עליכם להמציא את המתכון יחד כך ששניכם תוכלו להנות מהתבשיל. ואין סתירה בין חיים פרטיים לכל אחד בתוך הזוגיות. נהפוך הוא. אם אין כאלו, מגיעים להרגשה של חיים בכלוב. בהצלחה.