זוגיות והשמנה

[polegra]

לא פשוט אבל נראה לי מעצים בטווח הרחוק

 

[לא יכבה בלילה נרה]

מסכימה. לכן כתבתי.

 

[עופר 123]

חיבוק ענק ענק ענק

על החשיפה הזו. זה לא קל לכתוב את הדברים הללו.
שולח חיבוק שמן במיוחד

.

 

[לא יכבה בלילה נרה]

אכן לא קל. תודה- שולחת חיבוק בחזרה

 

[אוגוסט ומה שאחרי]

מדהימה.

ריגשת אותי בטירוף, ברצינות.
קראתי את ההודעה שלך והרגשתי פיזית כאילו יד מועכת לי את הלב.
אני לא יודעת כל כך (ואולי לא רוצה להבין) מה גרם לי להתחבר להודעה שלך כל כך, ממש להרגיש אותך.. אבל באמת שעמדו לי דמעות בעיניים.. כל הכבוד על האומץ שלך לחשוף בצורה הזו, את מדהימה אותי כל פעם מחדש בכנות וביופי שלך.
אני מאחלת לך המון המון המון המון אושר בעתיד. וזוגיות שנכונה ובריאה לך..

 

[לא יכבה בלילה נרה]

אני חושבת שאלו דברים שכולנו, בתור נשים שמנות

חוות בצורה זו או אחרת.

הפרטים הטכניים אולי שונים, אך מאחורי הסיפור יש את אותן תחושות כמו באלף סיפורים אחרים של נשים שמנות שמתקשות למצוא את מקומן בעולם הזוגיות- אכזבה, פחד מדחיה, בדידות. לשמוע אותו אומר שהוא לא נמשך לגוף שלי (למרות שהכרנו כבר מעל שנתיים והיינו נשואים מעל שנה) זה אותו דבר, במהות, כמו לשמוע כל בחור אחרי דייט ראשון אומר שלא מתאים לו בגלל המשקל. או לא לשמוע בכלל מבחור אחרי דייט ראשון ולדעת בוודאות שזה בגלל המשקל כי ראית את זה בעיניים שלו בשניה שנפגשתם.

אולי בגלל זה הזדהת. זה כאב שלדעתי כל אשה שמנה מרגישה בחייה.

תודה על האיחולים מותק

הלוואי וכולנו נמצא את האהבה הנכונה לנו בקרוב!

 

[dify]

האם זה ספציפי רק לנושא השמנה?

קודם כל אני מ-א-ד מעריכה את השיתוף! היה ממש מרגש ונוגע לקרוא, ובעיני מעיד על כמה שיש לך אישיות חזקה שמאמינה בעצמה ומסוגלת לתת לגעת, ממש מעריכה אותך על כך!




אבל אני כן רוצה להתייחס לעצם האמירה- יש הבדל, בעיני, בין להגיד "אני אוהב את המכלול" לבין להגיד "מפריע לי שאת X אבל בכל זאת אני אוהב אותך כמכלול" ואפילו המפריע לי.. תלוי אם זה מפריע לי או שהייתי מעדיף אחרת אבל אני חי סבבה עם מה שיש


קודם כל נראה לי ש"מפריע לי" לא חייב להיות דווקא על משקל, הוא יכול להיות ממש על כל דבר, החל מדברים שקשורים למראה חיצוני, ועד התוכנית "להציל את הנישואין" ששם ראו שמפריע (מ-א-ד) לבעל שהאישה הסתפקה בלהיות קופאית בזמן שהוא הרגיש שלאחד כמוהו ראוי אישה שדורשת מעצמה הרבה יותר מבחינת יכולת מקצועית, בואי נגיד שאם בן זוג שלי היה מדבר על הבחירה המקצועית שלי כמו שהוא דיבר על שלה, אני לא הייתי נשארת איתו יום אחד, היה כל כך הרבה זלזול בה דרך זה... כל כך אי אהבה (שאכן השתלבה עם זה שלא היה אהבה בינהם ולא באמת היתה זוגיות)... לכן אני חושבת שאם משהו מפריע עד כדי זלזול עמוק באדם השני, ולא משנה מה הדבר, אז יש בעיה אמיתית שהזילזול בX הוא רק קצה הקרחון שמעיד על סדק עמוק ורציני בקשר.



מצד שני יש דברים שמפריעים אבל חיים איתם נהדר. למשל לי מפריע שיש לי שיער שחור. חלום חיי הוא להיוולד מחדש ג'ינג'ית אש, הייתי מתה להיות ג'ינג'ית, זה לא אומר שאני שונאת את עצמי עם שיער שחור, זה רק אומר שהייתי מעדיפה אבל אני חיה יופי עם מה שיש.

זה נכון גם לזוגיות, יש דברים שהעדפתי אחרת ועם הזמן הפסיקו להפריע לי (למשל פערי גיל) או שלמרות שאני מעדיפה אחרת אני חיה גם איתם מצויין

אני מאמינה גדולה, שכשיש חיבור אמיתי, כל הפרטים הקטנים הללו מאבדים משמעות, אוהבים את המכלול. לא למרות X אלא עם X, ככה לפחות אני הרגשתי מהצד שלי כשאהבתי.
ואת יודעת מה, אני אספר לך, שעם האקס שלי, הוא פעם סיפר לי, שאחרי הפעם הראשונה ששכבנו הוא שאל את עצמו אם אני כמו שאני (רחוקה משלמות

) זה מספיק טוב לו- וענה לעצמו- כן

ואני יכולה להגיד עליו משהו אחד טוב בטוח- הוא היה משקיען ואוהב לחלוטין ונתן לי הרגשה שהוא אוהב אותי כמו שאני לגמרי (כולל כשהוא סיפר לי את זה, זה גם תלוי איך ומתי אומרים..) (אגב הוא לא היה פידר ולא נמשך לשמנות, אולי כן למלאות, מעולם לא פגשתי אדם שאמר לי שהוא נמשך אלי כי אני שמנה ואני בהחלט עונה על הגדרת שמנה והייתי אף יותר בעבר).



ונקודה אחרונה, אני כן חושבת שניסיון מיני, ובעיקר פתיחות מינית, מאד מאד משפיעים פה. לא רק של בן הזוג אלא גם של השמן. יש מלא פוזות, מלא אפשרויות, מלא סוגי עינוגים, אם משהו אחד עובד פחות מוצאים משהו אחר שעובד מצויין, שמתאים לשני בני הזוג על היתרונות והחסרונות שלהם. אני אישית חושבת שאפשר למצוא סיפוק בכל מצב, אם יש רצון ופתיחות של שני הצדדים (אני מכירה זוג נשוי שיש להם פער של 50 ס"מ בגובה, אם הם מצליחים למצוא פתרונות אז כולם יכולים

)

 

[לא יכבה בלילה נרה]

אוקיי, קראתי הכל ועכשיו אנסה לענות

מלכתחילה, לפני ליל הכלולות (

), הייתי אומרת שהוא נפל תחת "אני אוהב את המכלול".
החל מההלם של הלילה הראשון שלנו יחד, הייתי אומרת שהוא עבר לקטגוריה של "מפריע לי שאת X אבל בכל זאת אני אוהב אותך כמכלול".
אם דברים היו משתנים בינינו ולא היו לנו קשיים אחרים שהתעצמו עם הזמן, לדעתי הוא היה נודד לקטוגריה השלישית של "הייתי מעדיף אחרת אבל אני חי סבבה עם מה שיש" ואולי אפילו חוזר לקטגוריה הראשונה של פשוט לאהוב את המכלול.
אבל קרה מה שקרה ודברים הדרדרו במקום להשתפר.

וודאי ש"מפריע לי" יכול להיות קשור לאלף דברים וגם לנו היה את זה בעניינים לא משקליים.
אבל תשמעי- סקס בקשר.... אם אין את זה... הכל הופך להיות נאחס ואין מוטיבציה בכלל לשום דבר אחר.
ואני רוצה לחדד שלא היה זלזול עד ממש הסוף כשכבר הגענו למשבר עמוק ממנו כבר לא יצאנו. ואז בטח שזה היה רק קצה הקרחון

ובעצם עניין הסקס עונה לך על רוב הפסקאות הבאות בתגובה שלך

אי אפשר להשוות פערי גיל (8 שנים ושנינו היינו מבסוטים מאד) או צבע שיער לחוסר מסוגלות להנות בסקס.

את התגובה המקורית שלי חלקתי ל-2: המשיכה לגוף שלי והעניין הטכני של הסקס.
אם היה הולך לנו במיטה (ואין לי צל צילו של ספק שהיה פוטנציאל וגם בנות ששוקלות 160 קילו יכולות להנות במיטה, להביא ילדים ולגרום הנאה לבן הזוג שלהן- סדר אקראי- נשבעת) אז עניין הגוף שלי לא היה כזה קריטי.
כמו שציינתי מספר פעמים- הוא אהב אותי ורצה אותי ככה. הוא נמשך אלי והשתוקק וכתב לי הודעות שגרמו לי להסמיק כשעוד היינו חברים

אבל מה לעשות- טכנית לא הלך.

ופה זה מתחבר לנקודה האחרונה שלך-
ברור לי שנסיון ופתיחות משפיעים. לי לא היה שום נסיון. המקסימום שאי פעם הגעתי אליו היה נשיקה חטופה של בחור חצוף בדייט ראשון כשידע שאני שומרת נגיעה.... אז עלי לא היה אפשר לסמוך.
ומתוך חוסר הנסיון שלי גם הגעתי בטעות למסקנה שהוא כן ידע מה לעשות איתי. לא העלתי על דעתי שלא ילך לנו...
ידעתי שהרבה זוגות דתיים ששמרו במשך הקשר צריכים לעבור תקופת הסתגלות. לא חשבתי שזה יגיע לרמת תסכול כזו ולהוביל ממש לחוסר חשק לסקס.
אני יכולה להגיד בדיעבד שאם היינו הולכים מיד לסקסולוג (או ליועצת נישואין המדהימה שהלכתי אליה לקראת הסוף), דברים בטח היו נראים אחרת.
היום אני חכמה יותר

 

[dify]

ההודעה שלך

המקורית, יחד עם עוד כמה דברים שקרו ב24 שעות האחרונות (בהן הסדרה מד-מן

) יצרו אצלי ואצל חברה שיחה על מערכות יחסים, ובעיקר על השאלה- כמה חשוב שיהיו כמה מערכות יחסים בחיים.

ברור שאצל כל אחד זה סובייקטיבי, אבל אני כן חושבת שמערכות יחסים, כלומר יותר מאחת, נותנות פרספקטיבה, מלמדות המון. את שני הצדדים. ולו רק בגלל שהתנסות עם יותר מאדם אחד מלמדת ששום דבר לא ברור מאליו, שדברים יכולים להראות אחרת עם אנשים שונים, זה יוצר פתיחות, זה יוצר יצירתיות ועוד'.
ולא בטוח, אם אחבר את זה רגע אליך, שמערכת היחסים שלכם לא סבלה מעצם זה שהייתם חסרי ניסיון או זה שבחרתם אחד את השני בלי להכיר מספיק את עצמכם ומערכות יחסים, יתכן שהייתם בוחרים אחרת או מגיבים אחרת. (ושלא ישמע לרגע שיש בזה נזיפה אלא הצעה, לקוראים האחרים, אולי לוותר קצת על התדמית הרומנטית שיש לראשוניות ולתת קצת נימוקים בעד התנסויות נוספות שאינן בהכרח מובילות לנישואין.. שגם בהן יש משהו טוב לא פעם, אפילו כשהן נגמרות, ובכלל, זה שמשהו נגמר לא אומר בהכרח שלא היתה לו תרומה נפלאה לעתיד...)

ובתגובה להודעה הנוכחית שלך, הדבר שהכי בלט לי זה המשפט: "אם דברים היו משתנים בינינו ולא היו לנו קשיים אחרים שהתעצמו עם הזמן" כלומר את בעצמך אומרת שאם לא היו לכם בעיות אחרות: "אם דברים היו משתנים בינינו ולא היו לנו קשיים אחרים שהתעצמו עם הזמן, לדעתי הוא היה נודד לקטוגריה השלישית של "הייתי מעדיף אחרת אבל אני חי סבבה עם מה שיש" ואולי אפילו חוזר לקטגוריה הראשונה של פשוט לאהוב את המכלול."
וזה לדעתי העיקר.

לא סקס (או מראה חיצוני או עבודה של בן הזוג או כל דבר אחר) בפני עצמו הורס זוגיות, הסקס הכי מדהים בעולם לא גורם לבחור להציעה לבחורה למחרת נישואין, כי כדי להתאהב צריך הרבה יותר מאשר רק סקס מצויין, ככה בדיוק, כדי לפרק התאהבות לא מספיק שמרכיב אחד לא עובד, כי אם היה מדובר רק במרכיב אחד, אז היה המון רצון טוב של שני הצדדים לעשות את מירב המאמץ לגשר ולהתקרב ולמצות את מקסימום הפוטנציאל. כשמפסיקים להשקיע, מהמקום האוהב והחיובי, זה כשכבר מאבדים את האמונה שיהיה טוב, מרגישים שזה כבר לא משנה, שלא נורא יהיה להפסיד, שיבנכה זה כבר לא זה. זה לא קורה מסקס בלבד, זה לא קורה מהשמנה בלבד, זה צריך להיות הדרדרות של דברים, או, מלכתחילה, קצת כמו שכתבתי בפיסקה הראשונה, איזשהי חוסר התאמה מלכתחילה שלא ענתה על הצפיות לאיך זה בטח יצא לפועל, כשבעצם זו היתה הבטחה שלא הגשימה את עצמה, ואז נלחמים בהתחלה לממש את ההבטחה, וכשזה לא קורה מתייאשים. הסקס זה רק מרכיב אחד, ותעיד על זה כותבת בלוג מסוים ששאלתי אותה פעם אם היא לא מרוצה מהסקס למה היא לא נפרדת, והיא ענתה שמבחינתה היא מקבלת כל כך הרבה, שזה מפריע לה, אבל היא מוצאת את הפתרונות שלה כי היא לא רוצה לוותר. כנראה שיש לה הרבה שחשוב לה שם.

 

[עקשנית25]

הערונת קטנטנה.

א. אני לא מאמינה שיש מתכון לזוגיות שעובד בטוח.
יש זוגות שהכירו שנים ואז נפרדו
זוגות מלאי היסטוריה אחרת ולא שרדו
יש זוגות מאריכי שנים שהכירו רק 3 חודשים לפני החתונה.

אין מתכון שעובד, מתוך 3 מתגרשים ועוד חצי מהנותרים בוגדים, ואי אפשר לתת על זה סטטיסטיקה

 

[dify]

אני לא אמרתי שיש מתכון

אני אמרתי שהנטיה החברתית שלנו היא להאיר באור ורוד מיעוט בני זוג קודמים ומיעוט ניסיון קודם, ורציתי להציע יתרונות גם לצד השני, לריבוי ניסיון קודם... זה לא מבטיח שום דבר, אבל לחלק מהאנשים זה יתן פרספקטיבה שתעזור לו בעתיד. אני לא רואה איך זה יכול להזיק.


ולגבי יש כאלו...
שתי התייחסויות:
1. לדעתי זוגיות טובה מורכבת מהמון דברים, בין השאר, הציפיות של בני הזוג עצמם. אני רואה את בת דודתי החרדית, הציפיות שלה מזוגיות והציפיות שלי מזוגיות, שמים וארץ. לו היו משדכים אותי לבעלה היינו שנינו סובלים, אבל היא והוא באו ממערכת ערכים שכיוונה אותם בדיוק לשם, ואחרי פגישה אחת של חצי שעה הם החליטו להתחתן וזה עובד להם. אולי כי היה להם מזל למצוא את החיבור האידיאלי להם, אולי כי הם שניהם הפנימו מה צריך לצפות ממערכת זוגית חרדית וחיים על פי זה עד השורה האחרונה בהסכמה, ואולי כי השאלה היחידה שהיא שאלה את הבחור באותו דייט היתה האם מפריע לו שהיא שמנה, הוא ענה שלא מפריע לו, זה גרם לה להאמין שמדובר בבחור טוב שיקבל אותה כמו שהיא. גם זה סוג של מבחן
מצד שני... אני לא גרה להם בבית... אולי הזוגיות שלהם פחות ורודה ממה שאני רואה במפגשים משפחתיים פעמיים בשנה

2. נכון שחצי מהזוגות בישראל לא מתגרשים... אבל אינך יכולה לדעת האם זוג שהתחתן אחרי 3 חודשי היכרות בתיכון הוא זוג מאושר רק על פי זה שהם לא התגרשו. כמו שאת בעצמך כתבת- אנשים בוגדים, אנשים חיים בשותפות מעשית רק בשביל הילדים, אנשים פוחדים לפעמים להיפרד בגלל סיבות כלכליות או כי הם חסרי ניסיון ופוחדים שלא ימצאו מישהו שיאהב אותם, ומה יגידו ועוד אלף סיבות. אז אני מסכימה איתך לגמרי- אין מתכון, ואפילו זוגיות שעובדת הרבה שנים יכולה להתפרק במהלך הזמן (כי אנשים משתנים, נסיבות משתנות וכו'). מה שבטוח, בעיני, זה שכשמישהו אומר "הנה אני נשוי כבר 30 שנה" זה לא מעיד על כלום, שום כלום. אני מכירה כל כך הרבה אנשים שנשואים הרבה שנים, אפילו חיים באותו בית, מגיעים לאירועים משפחתיים יחד, כל העמדת הפנים, ובינהם אין שום דבר, כלום, פחות משותפות לדירה. ולכן סטטיסטיקות כאלו יכולות לספור אנשים, לספור שנים, אבל לא לספור רגשות, לא לספור יחסי קירבה, לא לדעת מה באמת מניע אנשים.

 

[dify]

והמשך קטנטן...

אני אגיד לך בעצם מה מפריע לי, מפריע לי התחושה, של הרבה אנשים, בעיקר נשים, שמשקל זה מה שמפריע לזוגיות שלהן.. שנלחמות לחזור להיראות כמו שהיו בנות 20, שמאמינות שאם הן רק תורדנה את ה3 קילו האלו הכל יהיה מושלם כי רק המשקל שלהן זו הבעיה שעוצרת את הזוגיות כולה. על זה בעצם אני מגיבה.


דנה ספקטור צולמה באיזה דוקומנטרי מדברת על זה, בדיוק על הנקודה הזו, שאם היא לא תאשים את ה3 קילו הללו בזה שהזוגיות שלה לא עובדת, היא תצטרך להודות בינה לבין עצמה שיש להם בעיות אמיתיות...
ואת בטח ראית את דנה ספקטור, וכן, גם דנה ספקטור גרושה, כי למרות שלא היה לה 3 קילו עודפים, היו לה בעיות בזוגיות. גם לאילנית לוי הסטייק, אפילו לגלית גוטמן שנפרדה (וחזרה), לכל זוג עלולות להיות בעיות, המון בעיות, מכל הסוגים, גם לנשים יפות, גם לדוגמניות. למיטב ידיעתי אין שום הוכחה שיש קשר ישיר בין מראה חיצוני לבין איכות זוגיות מאושרת... ולכן, קשה לי הרעיון שאנחנו מאשימות את המשקל. המשקל זה מרכיב אחד, בתוך הדבר הכי מורכב וטוטאלי בחיינו- מערכות זוגיות, שלטעמי, צריך מזל גדול או אינטלגנציה רבה (ויש לי הסבר למשפט הזה אבל אקצר פה) כדי להגיע לזוגיות מוצלחת באמת. וזוגיות מוצלחת, לא תושפע ממרכיב אחד (את זה כבר הסברתי בהודעה הקודמת )

 

[לא יכבה בלילה נרה]

צודקת. מערכת זוגית לא צריכה לקום וליפול על

משקל.
במיוחד לא נישואים, אחרי שכבר עושים את הצעד המחייב הזה של מיסוד הקשר.

ברור לי שלא התגרשנו בגלל המשקל שלי.
אבל המשקל שלי בצירוף עם עוד נסיבות ובעיות, היה גורם מרכזי לכך שלא היה לנו טוב יחד.
המשקל שלי הפריע לסקס. חד וחלק. זה לא קשור למראה חיצוני וזה לא קשור למשיכה שלו אלי (זה היה עניין אחר שכאב, אבל לא מה שהפריע תכל'ס). הבעיה העיקרית היתה טכנית בלבד.

ודרך אגב, יש גם הבדל בין סקס אצל זוג דתי לסקס אצל זוג חילוני, או כזה שלא שומר על "טהרת המשפחה", מה שנקרא.
סקס הופך להיות עניין מאד מאד מאד מרכזי. חצי חודש אסור לגעת אחד בשני בכל מקרה (או לשבת אחד ליד השני או להגיש משהו מאחד לשני), וכל המתח מצטבר, וכל היום מתעסקים בזה שאסור... ואח"כ בחצי חודש השני בד"כ מתעסקים כל הזמן אחד בשני ונהנים מהזמן הזה שמותר.. וכשלא מוצלח יחד, לא נשאר בכלל זמן טוב במשך החודש.
אבל זו היתה הערת סוגריים.

טוב, אני די עייפה הבוקר- מקווה שהצלחתי לענות לך פחות או יותר.

נ.ב. אין לי מושג מי זו דנה ספקטור.

 

[kagome10]

 

[טוסטר אובן]

היי לא יכבה היקרה

אני מאוד מסכימה איתך ומזדהה לגבי נושא הסקס. גם אני חוויתי כשלון בסקס עם בן זוג משמעותי שהיינו יחד שנתיים וחצי והציע לי נישואין ובגלל הבעיה הזו לבסוף נפרדנו.
יש משפט כזה "אם סקס הולך טוב הוא תופס 10% מהקשר, אם הוא לא הולך בכלל הוא תופס 99%". מי שכותב לך שסקס זו בעיה קטנה ולא בגלל זה נפרדים פשוט לא עבר את זה..
פשוט סתם שתדעי שבעיות בסקס לא קשורות בכלל למשקל, אלא למה שקורה בין שני בני זוג שמנים, רזים, מלאים, זה בכלל לא משנה. וגם לא לניסיון לדעתי.
אנחנו למשל היינו שני בני זוג רזים והסקס לא עבד (בלשון המעטה), ולהבדיל יש זוגות שמנים שחיים באושר ועושר.
דבר שני סתם כדי שלא תרגישי תחושת החמצה אנחנו היינו בטיפול אצל סקסולוג וזה לא עזר לפתור את הבעיה, אלא עזר יותר להשלים איתה ולהפרד. לדעתי זה נדיר שניתן לפתור חוסר התאמה בסקס וכיום אני סבורה שכדאי להמשיך הלאה.
בהצלחה במציאת בחיר ליבך!

 

[לא יכבה בלילה נרה]

אהבתי את הכינוי שלך

תודה על החיזוקים.

המשפט הזה לגבי הסקס כל כך נכון! לא שמעתי אותו אף פעם אבל הוא ממש קולע! (על אף שנראה לי ש-10% זה מעט אם היה מצליח בינינו

)
את ממש חזקה אם הצלחת להפרד אחרי שהציע לך נישואין! כל הכבוד!!
הצלחת לעבוד עם השכל במקום הרגש. הלוואי עלי

את צודקת שזה לא קשור דווקא למשקל. אבל המשקל הוא מה שהתחיל את הבעיה.
אני תמיד הייתי אומרת לבעלי שזה לא יכול להיות שלא הולך לנו רק בגלל זה. הרי יש כל כך הרבה זוגות שמנים שכן מביאים ילדים, נהנים מסקס וחיים באושר. נתתי לו את ארה"ב (שאני מכירה מקרוב) כדוגמא. יש שם המון המון המון זוגות בהם שני בני הזוג שמנים, חיים באושר ובטוב לבב, מבלים עם הילדים בדיסנילנד והיתר. אצלנו אני הייתי מאד שמנה, אבל הוא היה רזה!

בקיצור, אין לי כבר מה להגיד

יהיה טוב, לא?

מאחלת לך גם למצוא את אהבת חייך שמתאים לך מכל הבחינות

 

[seelinewoman]

מסכימה אתך בכל מילה

עכשיו אני מבינה ויודעת,
ומחבקת אותך באיחור,
יפה שלי

 

[לא יכבה בלילה נרה]

לא שמעת אפילו חצי מהסיפור

אבל השאר לא לעמודי הפורום...

 

[seelinewoman]

כשתבואי לגושדן

קפה ועוגה יחד.
והמון סיפורים

 

[אדם של יין]

אני אתחיל כנראה כמו כולם

בלספר כמה ריגשת אותי בכמה שחשפת בכל הרבדים.
רובנו פה משתדלים להראות מעצמנו ולהיות אמיתיים, אבל האומץ שלך בחשיפה כזאת הוא מבחינתי ממש מעורר הערצה.

אני אנסה להגיב באותה הכנות שאת כתבת.
יש לי ניסיון במערכות יחסים שונות, וניסיון מיני עם הרבה יותר ממה שאני אהיה מוכן להודות בפני יותר מ90% ממי שישאל אותי...
זאת לא גאווה גדולה, אבל זה מה שזה.
כל הניסיון המיני הזה לא עוזר לי בכלום במיטה.
אולי בהתגברות על המבוכה הראשונית(ואיתי גם זה לא ממש עוזר).
כל פרטנר הוא שונה, ומעבר לכמה דברים בסיסיים, אין הרבה ידע במין...
סקס הוא לא שונה בהרבה מחלקים אחרים ביחסים, הוא עניין של הקשבה.
כל מי שחלקה איתי מיטה הייתה שונה, אהבה דברים שונים, נראתה אחרת, והגיבה אחרת לכל נגיעה.
אין "ספר הפעלה", או "הוראות שימוש",יש הקשבה הדדית.
כשיש משיכה, ובמיוחד עם יש רגש, הגוף לומד מהר מאד מה לעשות...