זוגיות ודיכאון

[gali1212]

זוגיות ודיכאון

שלום לכולם,

רציתי להתייעץ איתכם בנוגע לדילמה מאוד מאוד קשה שיש לי.
אנחנו ביחד כבר 3 שנים, קשר מאוד אינטנסיבי עם די הרבה מריבות.

אני בעצמי עם עבר של דיכאון, אנורקסיה וטיפול פסיכולוגי.

כרגע אני לא בטיפול, ואני מנסה להבין כיצד להמשיך.

אני לא מאושרת באופן כללי - אבל לא יודעת אם הבעיה היא שאני לכשלעצמי אדם יחסית דכאוני או שמא זו הזוגיות.
היו תקופות בהן הייתי מאוד מאושרת, אבל זה היה זמני מאוד.

במבט לאחור - כל פעם שנכנסתי חזרה לדיכאון האשמתי את הזוגיות והיה לי קל להשליך את המצב הנפשי שלי עליה. אני מאמינה שגם הבן זוג התקשה להכיל את זה והמועקה שגברה בו החריפה את המריבות שלנו.

הוא מצידו היה מאוד סובלני כלפי, אך בכל פעם שהיינו רבים היה אומר שאני צריכה ללכת לחשוב ביני לבין עצמי מה המניעים שלי למריבה - ללא כל לקיחת אחריות מצידו.
יכול להיות שהוא ברח מהתמודדות עם ביקורת כלפי התנהגותו על ידי כך שהאשים את המצב הנפשי שלי בזה - מה שהיה לו מאוד נוח.

אנחנו מאוד אוהבים וחברים טובים מאוד אחד של השני.
רציתי לשמוע קצת חוות דעת בנוגע למצב - האם לנסות לקחת כדורים (מעולם לא לקחתי)? לחזור לטיפול? טיפול זוגי?

תודה רבה.

 

[בדד1]

מודעות

חלק מהפיתרון לבעיה
אף אחד לא מושלם גם לא הצד השני
טיפול זוגי?! - תמיד אפשר לנסות
אם הוא לא יסכים, אז הבעיה שלכם יותר גדולה משחשבת
רוצה לנסות כדורים? רצוי שתשאלי את הרופא שלך שמכיר אותך
ולא אנשים שפגשת ברחוב בהתקלות מקרית (כמו כאן)

ובכלל אני לא מבין איך אנשים חיים בזוגיות 3 שנים עם ריבים בלתי פוסקים
3 שנים זה הפרומו של ההקדמה לחיים המשותפים
חיים משותפים באים מתוך רצון ולא מהישרדות (בטח שלא בהתחלה)

 

[Alice in wonder]

קשה לדעת

מה נכון לעשות על סמך מה שסיפרת - זה כללי מידי.
אם את בכ"ז רוצה עצה - תתחילי בטיפול פרטני ותתיעצי עם המטפל/ת לגבי הכיוון המתאים.

תרגישי טוב.

 

[chenby]

אני באופן אישי

חושבת שלפני שמתחילים לקחת כדורים, רצוי לעשות כל מה שניתן לפני כן ללא כדורים.
ויש כל כך הרבה טיפולים אלטרנטיביים שעושים פלאים מבלי לקחת כדור ומבלי להגיע למצב שאת אולי חלילה תלויה בכדור כזה או אחר.
אם את מעוניינת בהמלצות על סוגי טיפולים, תפני אליי במסרים אני אשמח לתרום המלצות.
אבל אין ספק שגם משבר זוגי, תמיד קשור למשבר אישי. ולאור העבר שאת מספרת עליו, ייתכן שזה באמת משבר אישי נטו.

 

[מריוס זכריה]

יש דרך, אבל היא לא זולה ולא קלה

אצל בני אדם רוב הזמן מדובר בדברים סובייקטיביים. את מרגישה דבר אחד ומפרשת אותו בצורה מסוימת, ואילו הוא מרגיש דבר אחר ומפרש אותו בצורה אחרת לגמרי. טיפול זוגי חייב כל הזמן לקחת בחשבון את הדבר הזה, ולזכור שגם דעתו של המטפל היא עוד סובייקטיביות שלישית, ושהיא לא יותר אובייקטיבית משל בני הזוג. אולי קצת יותר מנוסה, אבל לא יותר צודקת.

אבל יש אזור אחד שבו אין הרבה מקום לסובייקטיביות, וזה הנושא של הפרעות אכילה, או במקרה שלך, אנורקסיה. פה יש אוסף שלם של התנהגויות ומחשבות שבאות ישר מהמחלה, שבעצם עושה סוג של השתלטות עויינת על המח.

לכן צריך פה להפריד לשני נושאים נפרדים, שכל אחד זקוק לתשובה שונה, למרות שכמובן התחומים מתערבבים.

התחום הראשון הוא האנורקסיה. בתחום הזה אני מדבר כרגע מידע ספציפי, ולא מהרהורי לבי. אני יודע שיש כל מיני תאוריות שונות על אנורקסיה, אבל בעולם הרפואה הקונבציונלית, המיינסטימי, הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, שעבדים בתחום הזה במשולב, יש קונזצנזוס רחב בכמה נושאים: קודם כל המחלה היא שילוב מורכב של מבנה גנטי (פרה-דיספוזיציה), עם מציאות פסיכולוגית. בצד הפיזיולוגי היא שייכת לקבוצת ההתמכרויות, בגלל הקשר שלה ליצירה וספיגה או אי ספיגה של נוירוטרנסמיטרים שונים, כמו אנדורפין, סרוטונין ודופאמין.

היות המחלה הזאת סוג של התמכרות גורמת לכך שהמחלה הזאת למעשדה לעולם לא עוברת לגמרי. בדומה לאלכוהוליזם או התמכרות לסמים, על חולת האנרוקסיה לדעת שהיא לעולם תהיה אנורקטית, כלומר, הסכנה אורבת לפיתחה תמיד. זה לא אומר שתמיד היא תהיה במצב אקוטי. אפשר להבריא במובן של לחזור למשקל תקין, אכילה תקינה ותיפקוד תקין. אבל גם הסכנה תמיד אורבת, וגם חלק מהמנגנונים הפסיכולוגיים ממשיכים להתקיים.

הרבה פעמים המחלה פורצת שנים לפני שהיא מתגלה. הרבה נערות (ונערים) חלו בשנות העשרה המוקדמות (12-13-14), אבל הצליחו להסתיר את המצב ולשמור על איזון כלשהו, עד שהגיעה ההידרדרות הדרמטית שחשפה את המחלה.

התגברות על המחלה היא אפשרית, למרות שהסכנה תמשיך לרחף. המחלה כמובן תכה שוב ברגעי משבר וחולשה.

אם את מזהה שהמחלה שוב מרימה ראש (ואת הסימנים את יודעת מצוין, כך שאין צורך לפרט), עליך לדאוג לחזור לטיפול. ואת יודעת שהטיפול כאן הוא משולב: פסיכולוגי, פסיכיאטרי ותזונתי-התנהגותי. כשאני אומר פסיכיאטרי אני לא בהכרח אומר כדורים. זה אומר שפסיכיאטר יעקב אחרייך, ובתאום עם הפסיכולוג תחליט יחד האם ללכת לכיוון תרופתי או לא.

הטיפול באנורקסיה, מרגע שאת כבר לא קטינה, הוא באחריותך הבלעדית. בני זוג מבינים לפעמים יותר ולפעמים פחות. ניתן ללמד אותם על המחלה ועל מה עוזר לה ומה מזיק לה. זה מאוד רצוי. אבל האחריות תישאר אצלך.

---

בקטע הזוגי המצב כמובן שונה, וכאם חלים עליכם כל העקרונות של זוגיות. אני חושב שטיפול זוגי יכול לעזור גם בטיפול בבעיות הזוגיות הרגילות שיש לכל זוג, וגם בללמד אותו איך לחיות עם המחלה שלך (בעליות ובירידות) ואיך לעזור לך במחלה, כמיטב יכולתו. כמו עליך ללמוד איך לשתף אותו, ואיך לאפשר לו לחיות את חייו בלי שהמחלה תשתלט על הקשר.

לכן לכו לטיפול זוגי.

אבל הטיפול הזוגי לא מחליף את הטיפול שלך באנורקסיה, ולמעשה הדבר האופטימלי הוא לעשות את שניהם.

כל מי שחווה אנורקסיה יודע שחוץ מכל הצרות האחרות שלה, היא מחלה יקרה שמרוששת אנשים. למרבה הצער, זו מציאות שקשה להמנע ממנה. הטיפול הוא הכרחי, והוא יקר. אבל מדובר בהצלת חיים, ולכן זה כדאי מאוד.

הזוגיות שלך חשובה מאוד גם כן, בכל מישור, ולא קל למצוא בן זוג שאוהבים וממסתדרים איתו. לכן צריך להשקיע את ההשקעה הדופראשית הזאת.

 

[כבר יודעת משהו]

מה בין אנורקסיה, דיכאון ואושר

אני חושבת, כמו מריוס, שנקודת המוצא שלך היא מאד מובחנת. האנורקסיה מהווה סמן מאד נוכח לים של מאפיינים ומרכיבים באישיות שלך ובמציאות החיים שלך.
אז נכון, גם אם האנורקסיה שלך לא הייתה על הקצה החמור של הרצף, וגם אם "יצאת" ממנה, הקוים האנורקטיים ילוו אותך לכל ימי חייך, משום שהם חלק ממך ומהזהות שלך. אני מניחה שאל האנורקסיה מתלווים גם סוג של פרפקציוניזם וחוסר ביטחון ועל הקוים הדיכאוניים כבר דיברת.

זה יהיה מאד מפספס, לדעתי, לחפש את הגורמים לחוסר הסיפוק והשמחה שלך בחייך בזוגיות שלך ו/או בבן הזוג, בנפרד מההוויה הנפשית-רגשית-פזיולוגית שלך עצמך. בשלב מסוים הכל נכנס לתוך בלנדר אחד ומאד קשה להפריד ולומר זה אחראי על זה וההוא אחרי על ההוא. זאת תמונה מערכתית ומשולבת של חיים מורכבים.

מה שאני כן יכולה לומר לך, שאם את מודעת ונמצאת במודעות גבוהה לגבי הקווים האנורקטיים שלך, כדאי לך מאד לא להזניח ובאמת לטפל בכל מצב של הרמת ראש של התופעה. מעבר לכך, אני כן מציעה לך ללוות את חייך בטיפול מתמשך ותומך, משום שבמרחב הזה של טיפול, תוכלי לבחון את המרכיבים השונים ולנסות לפרק אותם כדי לראות מתי ואיך לגעת בהם.

כדורים הם אופציה כמו כל אופציה אחרת, אבל כמו אופציות אחרות, יש גם להם מחיר (לא מתכוונת למחיר כלכלי) ולפני שאת הולכת לשלם את המחיר של הכדורים אני חושבת שכדאי לך לנסות את האופציות האחרות.

מאד חשוב שיש לך בן זוג סובלני ותומך, ללא הסובלנות והסבלנות הזאת מאד קשה לחיות ברווחה. אבל הכיוון שאת מסמנת כאן, של האשמת הזוגיות (מה זה בכלל, איך זוגיות יכולה להיות אשמה במשהו?) היא בריחה מהאחריות שלך על השמחה והסיפוק שלך בחייך (עזבי אושר בכלל ואושר מתמשך בפרט, אין דבר כזה).

תראי, אנשים שלא מחורבשים בהפרעות נפשיות רגשיות ופיזיולוגיות צריכים היום לעבוד לא מעט, על בסיס קבוע, כדי להיות מסופקים בחייהם. על אחת כמה וכמה כאלה שאל כל החבילה ה"רגילה", נוסף גם מרכיב כזה של הפרעה/מחלה/תסמונת או מה שזה לא יהיה.

זה אפשרי, בוודאות, אבל בהחלט מחייב אותך למודעות גבוהה ועמוקה כלפי עצמך וכלפי הצרכים שלך וכמובן לאחריות אישית לגבי הכרת הכלים והאמצעים שיעזרו לך לחיות באופן איכותי וטוב ואפילו להיות מאושרת מדי פעם (וזה כל כך גוד אינף, המדי פעם הזה).

 

[nirity1]

אני חושבת שכדאי שתחזרי לטיפול

הדכאון סביר להניח הוא הגורם לבעיות בקשר שלך ולא ההפך ( כלומר אני לא חושבת שהבעיות בזוגיות הם אלו שגורמות את הדכאון )
אני חושבת שכדאי שתחזקי את עצמך קודם ע"י טיפול. לשאלתך לגבי כדורים - רק פסיכיאטר יכול לענות לך.

 

[seeyou]

"אני לא מאושרת באופן כללי "

זה טוב שאת שואלת את השאלת המיליון $

"לא יודעת אם הבעיה היא שאני לכשלעצמי אדם יחסית דכאוני או שמא זו הזוגיות."

הבדיקה היא פשוטה

אם זאת הזוגיות הראשונה בחיים שלך אז רצוי להיתנסות בזוגיות חדשה
ואם היו לך כמה מערכות יחסים וההרגשה היתה דומה אז תתחילי להבין

לדעתי,מה שאת צריכה לשאול את עצמך זה לא מה שחסר לך בזוגיות אלא מה יש לך בזוגיות

תמצית תורת החיים נימצא במילים של השיר

Eurythmics

Sweet dreams are made of this
Who am i to disagree?
I travel the world
And the seven seas--
Everybody's looking for something.
Some of them want to use you
Some of them want to get used by you
Some of them want to abuse you
Some of them want to be abused.


או לחלופין
As a rule, Man's a fool.
When it's hot, He wants it cool
. And when it's cool, He wants it hot,
always wanting what is not


יוסי