זוגיות בעייתית

[pdirac]

זוגיות בעייתית

שלום לכולם, אשמח לעצה.
אני בת 25 ונמצאת במערכת יחסים של שנה וכמה חודשים עם בחור בן גילי. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ויכולים מאוד להנות ביחד, אבל יש לנו ריבים איומים ונוראים.. הוא בחור מאוד עצור ואני בחורה מאוד רגשנית, והויכוחים שלנו מתפתחים בצורה המחרידה הבאה: אני יכולה להעלב ממשהו ואחפש ממנו הבנה ואמפתיה, הוא לא יבין מה אני רוצה וייעשה קר (ולעיתים אף יגיב בכעס) ובסופו של דבר אני אפרוץ בבכי תמרורים בצורה לא פרופורציונית לדיון הראשוני. ניסינו לדבר על זה אבל זה מרגיש כאילו אנחנו לא דוברים אותה שפה- הוא מעלה טיעונים שכלתניים שקשה לי להתמודד איתם ואני מעלה תחושות שהוא לא מבין וזה אף פעם לא מוביל לשום מקום. אציין כי היה לנו מעין פיצוץ לפני כמה חודשים שבו נפרדנו אבל אז דווקא הוא לא עמד בנתק ויזם חידוש של הקשר כעבור פחות משבועיים, וגם לי כמובן היה קשה עם הפרידה וכך חזרנו לתסבוכת. אני פונה לפורום הזה בניסיון לשמוע דעות חדשות, מעבר לאלו של חברותי הקרובות. האם הייתם במצב דומה? האם מדובר בחוסר התאמה בסיסי, למרות האספקטים הרבים הטובים, ועלינו לעבור הלאה, או שיש דרך אחרת להתמודד עם המצב שלא ניסינו?
תודה רבה

 

[sweetdreams]

אפשר דוגמא?

אם יש לך דוגמא לריב שלפי דעתך מייצג היטב את הבעיה שלכם זה יכול לעזור ולשפוך אור על מהלך העיניינים..

 

[pdirac]

אז בדיוק אתמול

קרה משהו לא כזה מהנה, בלשון המעטה קיצונית. הייתי אצלו והיינו עסוקים בסידורים בבית שלו לקראת חזרתו של אבא שלו מחו"ל (הוא בקבע וגר עם אבא שלו לבד). כל מיני קניות של אוכל וכיוצא בזה. שעת הנחיתה של אביו קרבה ובאה ולא הספקנו לעשות שום דבר ביחד, ואני הייתי בלי אוטו. מבחינתו מאחר שלא הספקנו אז לא הספקנו- הוא רצה להספיק להחזיר אותי לפני שאבא שלו מגיע וזהו זה. אני התחלתי להרגיש עקצוץ העלבות על זה שלא איכפת לו שלא הספקנו לעשות שום דבר ביחד חוץ מסידורים שלו, ושכביכול לא איכפת לו מזה יותר מדי והוא לא יתן לזה לפגוע בסדר היום שלו. זה נשמע אולי מטופש אבל יש לי תחושה שאני מסתובבת איתה שמה שאני חשה כלפיו יותר חזק, כלומר שאני אהייה מוכנה להשקיע ולעשות עבורו יותר (למשל, אני לא מאמינה שהוא היה מסיע אותי אליו אלמלא היה לו את הדלקן של אבא שלו, אבל שוב, זו השערה), ולי כבר יצא להשקיע בו בצורה שהוא לא החזיר (מתנת יומולדת למשל- אתרע מזלי ובדיוק היינו בתקופה לא ברורה מבחינת הקשר ביננו ביום הולדתי והוא הרבה פחות השקיע ביומולדת שלי משאני בשלו). בכל מקרה הוא ראה שנפגעתי והתחיל לשאול אותי למה. אז זה לא שלא רציתי להגיד לו, פשוט לא ידעתי איך, כי פחדתי שאיכשהו משהו ישתבש והוא יתעצבן ואני אבכה, כרגיל. ולזכותו יזקף שהוא מאוד ניסה לשדל אותי להגיד מה מציק לי ובסופו של דבר אמרתי את הסיבה המיידית, כלומר העניין הזה שלא הספקנו לעשות משהו ביחד. ואז הוא שאל אם הייתי מעדיפה שהוא יחזיר קודם את אבא שלו ואחכ אותי, משהו שיאריך לו את הנסיעה בכ40 דק, ואני חשבתי שזו מחווה נאה מצידו, והצעה אמיתית, אז הסכמתי. ופתאום הוא התעצבן ואמר שהוא במקומי לא היה מסכים כי זה דבר שיגרום לו לטרחה מרובה. ואני הופתעתי ותהיתי מדוע הוא הציע לי משהו שאינו מוכן לקיים, אז הוא אמר שהוא היה מוכן לקיים אך שהוא חשב על זה לאחר ההצעה וחשב שהתנהגתי בחוסר התחשבות. כמובן שהרגשתי מאוד לא נעים עם זה (אני לא אוהבת להיות לטורח) וגם נורא נפגעתי כי ניסיתי לדבר על משהו שמפריע לי (אמנם מתוך מקרה נקודתי) ושוב נתקלתי בכעס. ואז לאחר כמה החלפות מילים הוא אמר שהייתה אי הבנה עם ההצעה שלו וזה לא חשוב אבל אני כבר הייתי מעבר לקצה והתחלתי לבכות ולהגיד שאני לא יכולה ככה יותר ושזה נורא פוגע. אני לא יודעת עד כמה ניתן לעקוב אחר שרשרת האירועים כי זה כביכול די מטופש כשלעצמו, ויצא מפרופורציה בגלל בעיה עקרונית.

 

[sweetdreams]

אני חושבת שבכל בעיה יש את השורש שלה ויש את הסייד-אפקטס

ולפי דעתי במקרה שלכם בעיית התקשורת נובעת מכך שאתם לא מדברים על הבעיה האמיתית.
ובעיניי הגרעין נמצא כאן: ״יש לי תחושה שאני מסתובבת איתה שמה שאני חשה כלפיו יותר חזק״.

זה מה שבאמת מציק לך!!
אבל (והלוואי והייתי יכולה להדגיש כאן יותר) זה לא מה שאת מעלה בפניו כשהוא שואל אותך מה מציק לך. במקום זה מה שאת עונה לו זה שאתם לא מבלים מספיק זמן ביחד, שהוא לא השקיע ביום ההולדת שלך, ושאר דפוסי התנהגות שלו שמתיישבים אצלך עם אותה תחושה.

אז מה שאת עושה זה שאת מעלה בעיה אקוטית במסווה של בעיה פרקטית (דהיינו: לא בילינו מספיק זמן בסופ״ש), מקבלת תשובה פרקטית לשאלה הפרקטית (שבינינו, לגמרי יכלת לנחש אותה לבד.. זה הרי לא באמת נשגב מבינתך שהייתם צריכים לעשות הסידורים האלה, נכון?), אבל לא מקבלת תשובה לשאלה האמיתית שברקע (הבנה, אמפתיה וכו׳). הוא מצידו בכלל לא שמע את השאלה שמלמלת לעצמך ברקע, רק את מה ששאלת בפועל, ולכן לא מבין (ובצדק!) למה את לא מקבלת את התשובה שלו ועל מה את באמת מתמרמרת. ואז, הפלא ופלא, אתם מרגישים כאילו שאתם מדברים בשפות שונות, אבל למעשה הבעיה שלכם היא שאתם בכלל לא מדברים על אותם דברים!

השלב הבא בתהליך הוא שמרוב תסכול וחוסר הבנה אתם מגיבים בקוצר רוח האחד כלפי השניה. את ברגשנות, הוא בעצבים. אבל שורש הבעיה שלכם הוא (כמעט כמו תמיד) בתקשורת לקויה.

הצעתי: תלמדי למקד לעצמך תחילה מהם הדברים שבאמת מציקים לך בקשר, ולאו דווקא את הדרכים בהן לדעתך זה מתאפיין.
תסכימי איתי שאם היית מרגישה אהובה ונתמכת באמת ע״י בן זוגך, והזמן איתו היה מעשיר אותך באמת, אז לא היה אכפת לך שביליתם את כולו בסידורים..
ואת הדברים האלה, אחרי שהם ברורים לך, תלמדי להעלות מולו בצורה ברורה לא פחות! הרי אם את בעצמך לא ממש מבינה אותך, אז איך אפשר לצפות ממנו לזה, נכון?

בהצלחה!!!

 

[Ginger L Honey]

נשמע כמו משהו

שקשה מאוד לגשר עליו, יש בינכם חוסר הבנה בסיסי.
&nbsp
ההמלצה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה היא יעוץ זוגי.

 

[לימור 3880]

היי, קצת קשה לדעת לענות כי הדברים שכתבת מאד כלליים, בגדול אני גם אדם מאד מאד של רגש, ולפעמים גם איתנו הרגשניים קשה להסתדר.

לא ציינת אם יש ביניכם תקשורת - יכול להיות שאת בטוחה שאת ברורה והוא אמור להבין אותך, אבל את לא מבטאה את זה במילים אלא ברגשות והוא לא מצליח להבין מה העליב אותך, מה פגע, ולמה בעצם את בוכה והוא מתרגז מחוסר ההבנה הזה. לעומת זאת, לא הבנתי גם מהם אותם דברים שכלתניים שאת טוענת שהוא אומר ומבין ואילו את לא. - יש ביניכם חוסר תקשורת בסיסי שגורם לאי הבנות, ואז את נכנסת למוד רגשני שהוא לא יודע להתמודד איתו. אשמח אם תתני באמת דוגמא לדברים שהוא אומר

 

[pdirac]

בהודעה מעל נתתי דוגמה לריב רנדומלי. מה שאת אומרת הוא נכון- אני מבינה שהוא מאוד מתוסכל כי אני לא מצליחה להסביר לו מה לא בסדר. אני חושבת שאני מאוד לא ברורה לו ויצא לו פעם להגיד משפט (בצחוק) - שהוא פשוט מושלם מדי ולכן אני מחפשת בכוח סיבות לריב איתו (מה שזיכה אותו בשלל כינויים סרקאסטים ססגוניים שחלקם השתמרו עד עצם היום הזה). אני מנסה להסביר לו את הצד שלי- שיש לי חוסר ביטחון כזה שנובע מבעיות אישיות פתלתלות שגורם לי להזדקק להפגנה לא מעטה של חום ושאני דרמה קווין (לצערי הרב) אז קל לי להוציא דברים מפרופורציות. אתמול גם אמרתי לו שהייתי שמחה אם הוא היה מנסה לשמח אותי יותר ולהפתיע יותר ובאופן כללי לעשות איזושהי מחווה קטנה של השקעה. כבר אמרתי לו את זה בעבר, ומשום מה זה היה חדשות עבורו אתמול. משום מה שום דבר מזה לא עובר. ואני לא חושבת שזה כי לא איכפת לו- אני די בטוחה שגם הוא לא נהנה ממפגן הטרור המתפרץ הזה של הויכוחים שלנו, ולמרות זאת הוא נשאר בגלל הדברים הטובים (ואף רצה לחזור אלי כשנפרדנו). קשה לי לתת ממש דוגמה של הטיעונים שלו כי הם תמיד מאוד מפתיעים אותי, מרגישים לי לא רלוונטים לויכוח ועם זאת אני לא מצליחה להפריך אותם (מתמטיקאי...) ולכן אני גם לא כל כך זוכרת לציטט
מקווה שזה שפך קצת אור...

 

[sweetdreams]

טוב, אבוד לך. אם הוא מתמטיקאי, אז ברור שהוא צודק

אנחנו תמיד צודקים, זה לפי ההגדרה.

 

[לימור 3880]

אוקיי, קראתי את המקרה שכתבת

תראי, קודם כל אני מסכימה עם מה שכתבה לך sweetdreams, יש דברים שמפריעים לך ברמה הבסיסית, אבל את לא מיידעת אותו בהם.. תראי, יום סידורים יחד זה משהו מאד נחמד, החשוב הוא שאתם יחד, ולדעתי הגיוני שלא יהיה זמן למשהו נוסף שלכם וזה בסדר.. אבא שלו חוזר מחו״ל, הוא צריך לסדר דברים ופה זה במקום פשוט להיות שם לצידו ולהנות מזמן יחד גם אם זה לא איזה משהו רומנטי של שניכם יחד.

לא היה פה מקום להפגע כלל, אלא להבין שכנראה הזמן שלו אותו יום יוקדש לדברים אחרים. אני לא מבינה כ״כ, הוא הציע לך משהו, וכשהסכמת הוא כעס שהסכמת?! זה עניין לא ברור, אין מקום להתייחס אלייך כאל עול, אתם זוג , אם הוא לא יכול להחזיר אותך שיאמר מפורשות. אני מזדהה איתך מאד, במשפחה שלי יש שני מתמטיקאים.. אחד מהם בקבע!

רגש בהחלט זה לא הצד החזק, והם לא מבינים רמזים

בגדול הוא נשמע אחלה בחור, ואני בטוחה שגם את - אבל את צריכה לעשות קצת סדר עם עצמך. קודם כל, נראה שהבעיות האלה היו גם בעבר, האם טרחתם לדבר עליהם כשחזרתם להיות יחד?

אל ״תפתיעי״ אותו עם כל מיני דברים שחשובים לך, דברו על זה כמו אנשים בוגרים, אני לא חושבת שהוא אוהב אותך פחות, הוא אדם פחות אמוציונאלי, ולכן מבטא דברים אחרת , חשוב גם שבינך לבין עצמך תמתני טיפה את הדרמה .. אמרת שלצערך את מודעת להיותך דרמטית, מאד מאד קשה להסתדר עם אנשים דרמטיים, קשה לעמוד בציפיות שלהם, קשה לחשוש כל הזמן שמא יפגעו ויעשו סצינות.. פשוט קשה. אדם רגשי זה נהדר, דרמטי זה נורא. תעשי עם עצמך הסכם בו את ממתנת את ציפיותייך, ואת תגובותייך. זה לא אומר שאת צריכה להסתיר מה שאת חושבת , זה אומר שלפעמים את לא תהיי מרכז העניינים, וזה גם אמור להיות בסדר. אתם שני מדדים מנוגדים של הסקאלה. בלי תקשורת של ממש והבנה לא תוכלו להיות מאושרים.

 

[לימור 3880]

*צדדים

 

[sweetdreams]

היי היי, לא כל המתמטיקאים חלשים ברגש

חלקנו דווקא ממש בסדר עם זה...

&nbsp
אם כי גם אני תמיד אומרת שאני לא מבינה רמזים.

 

[לימור 3880]

הגברים, הגברים

 

[רואה 6 6]

מקריאת הסיפור,גם זה וגם למטה,

אני חשה שאתם לא מבינים מהו קשר זוגי ואחת ממשמעויותיו הרבות היא ליהיות עבור השני בלי לצפות כל הזמן לתמורה כלומר,אם הסתובבתם כל היום בסידורים עבור אביו אז...היום זה מה שהיה וזה בכלל לא נורא ואפילו נהדר לעשות יחד גם את זה ולא יותר. יש ימים שנראים ככה,העיקר שאתם יחד.התגובה שלך מאוד,מאוד ילדותית והבכי התכוף שלך לא עוזר ורק שוחק את התוצאות שהיית רוצה למצבים האלה. הוא,לעומת זאת...יש בו משהו שעושה לי ממש רע. הוא נשמע לי רע. בן אדם קר עם איזו...זדוניות. אז הנה המצב: את מגיבה כאילו גנבו לך את הגלידה מהיד והוא מגיב ברוע. בכל הקשור לשניכם אני לא רואה המשך חיובי אבל בכל הקשור אליך,השמים הם הגבול,בתנאי שתתחילי לווסת את עצמך ולראות את החלק המלא של הכוס באירועים פחות נוחים.

 

[pdirac]

לא בדיוק

הוא לא אדם רע ואני לא במיוחד ילדותית. פשוט משהו בקשר שלנו מאוד פוגע בי ומאוד קשה להתמודד עם זה.
כמובן שאפשר לעשות משהו אחד עבור השני מבלי לצפות לתמורה אבל ניסיתי להעביר בסיפור שזו תחושה כללית שאני מסתובבת איתה ולכן התגובה לא פרופורציונית לסיפור.
המטרה שלי היא לנסות לראות אם יש איזושהי דרך תקשורת שטרם ניסינו, איזו דרך הסתכלות שאנחנו לא מצליחים למצוא על מנת שבכל זאת נוכל להגיד אחד לשני מה אנחנו מרגישים מבלי לצאת משליטה ולגמור מתוסכלים.
אני חושבת שהשיפוטיות בתגובה שלך מוגזמת, וחבל לי שהובן ממה שכתבתי שהוא אדם רע.

 

[רואה 6 6]

ככה הוא מרגיש לי ומותר שתפרשי אחרת,את אוהבת אותו

עבורי,אדם שהיה מתהפך עלי פתאום אחרי שהציע לי משהו וטוען כנגדי שציפה שאסרב להצעתו הייתי רואה בו מישהו שרוצה לגרום לי להרגיש יותר רע,לא מביא איזו אג'נדה משלו. את עוד אומרת שזה ריב במתכונת די מצויה אצלכם אז מה זה אומר? שהוא מתנהג דומה בעוד הזדמנויות מה גם ,שהוא לא נשמע כמעריך את מה שיש לו. זה אולי לא מאוד מודע אבל אלה בדיוק הזמנים שתכונות כאלה נחשפות. לגבי התנהגותך,את זאת שמעידה על עצמך כבעלת תגובתיות מוגזמת ובסוף תגובתי אמרתי שהכל פתיר בעיניי במקרה שלך.

 

[מורטלש]

עונה

נראה שאינכם מתאימים, את לא מבינה אותו והוא לא מבין אותך.
במריבה שנתת כדוגמא הוא פשוט בחן אותך ולמרבה "הפתעתו" העדפת לתת לו לנסוע עוד שעה רק כדי שתעשו משהו ביחד,
לא הבנתי למה בכלל חשבת שהוא צריך לעשות איתך משהו אם הוא בכלל צריך ללכת להביא את אביו משדה התעופה.?!

יכול להיות ששניכם פשוט לא בוגרים ממש לקשר בוגר ורציני, את רגשנית וילדותית משהו (ואל תעלבי כי אם הלכת לעזור לו ואת יודעת שהוא עוד צריך ללכת להחזיר את אביו ובכל זה את חושבת שאתם עוד צריכים לעשות משהו ביחד? לא חשבת על חוסר זמן אולי?!) והוא חסר רגש וחושב יותר על עצמו (כמו שאמרת שהוא השקיע הרבה פחות ביום הולדתך)

על מנת שתביני מה קורה ביניכם את צריכה לבחון קודם כל מה את רוצה מהזוגיות הזו? האם מתאים לך בכלל להמשיך ולחיות עם גבר שאינו מבין ומכיל אותך? הרי אחרי נישואין זה רק ילך ויחמיר כי אז הרצונות והמריבות תהיינה על דברים הרבה יותר רציניים מבילויים וכו'.

 

[pdirac]

כנראה

שהייתי צריכה לציין שהיינו אמורים לעשות משהו (ספציפי) ביחד ומאחר והסידורים התארכו בסוף לא הספקנו.
בכל אופן- כנראה דוגמה לא משהו. זה פשוט מה שהכי זכרתי.

 

[חובטת שטיחים]

הוא מה שהוא, לטוב ולרע. מיותר לנסות לשנות אותו.

הוא נשמע כמו בחור פרקטי, אני לא התרשמתי ממך שהוא לא אוהב מספיק, לא קשור אלייך או לא משקיע - הוא נותן מה שהוא יכול ואיך שהוא יכול, אבל את רוצה "משהו אחר" ו"יותר". הבעיה שאילו דברים שהוא לא יכול לתת כי הם פשוט לא בטווח התודעה שלו (יש אנשים, במיוחד גברים שציון יום הולדת מעניין אותם פחות משלג אשתקד באוזבקיסטן), אולי הוא איש שיחה מעניין עבורך, אולי אתם אוהבים לעשות דברים מסויימים יחד, אולי יהיה חשוב לו בעתיד להיות עוגן כלכלי, נשמע שהוא גם יודע לתחזק בית (לא כל בחור שהיה לבד בבית יטרח לארגן את הבית לפני שאביו חוזר) ובכלל שיש לו הרבה יתרונות. לדאוג למתנות יום הולדת זה לא אחד מהם. לדאוג לך להסעה ובידור (כשהוא עסוק בלארגן את הבית לבואו של אביו) זה לא אחד מהם. אז למה את מתעקשת לקבל ממנו דווקא את מה שהוא לא יכול לתת? למה את לא יכולה לשמוח במה שהוא כן יכול לתת (והבנתי שזה לא מעט...)?
לדעתי יש מצב שהוא חווה אותך כ-NEEDY ולאורך זמן זה מאוד מעיק.
אני ממליצה לך לבדוק עם עצמך למה את לא יכולה לשמוח בחלקך, למה את צריכה יותר ולא מסוגלת להתמודד עם קצת תסכול כשאת לא מקבלת בדיוק את מה שאת רוצה.
וכן, לפרוץ בבכי כל פעם שאת לא מקבלת מה שאת רוצה או מה שאת חושבת שמגיע לך (ולהאשים אותו) זה ילדותי ומצטייר כמאניפולציה ריגשית זולה במיוחד.

 

[לימור 3880]

לא מסכימה ....

זה שהוא פרקטי, לא אומר שעליה להתעלם או לבטל את כל מה שחשוב לה ולחלוטין ׳להסתפק׳ במה שהוא נותן לפי מה שמשנה לו. גם לי מאד חשובים איזכור ימי הולדת וכל מיני דברים (לא מוגזמים במיוחד) ואם בן זוגי יתעלם מהם זה יפריע לי, כי כמו שהיא הלכה איתו לסידורים ואני בטוחה שעושה עבורו המון, יש בהחלט מקום לתת חשיבות לדברים קטנים שחשובים לה ולו רק מסיבה זו.