זוגיות במשבר
שלום לכולם, מקווה שאתם המקום הנכון להעלות כאן את התסכולים שלי. תסלחו לי על האורך. אני בת 28, נשואה יותר משנתיים. אין לנו ילדים והתחלנו לחשוב בכיוון, הבעיה היא שאני לא רוצה להביא ילד עד שלא נפתור את בעיית הזוגיות שלנו שמתרידה אותה כבר המון זמן. כיוון שאת נסיעת הבוקר שלנו לעבודה גמרנו היום בריב, הגעתי לסף ייאוש ואני מעיזה לכתוב כאן את דבריי. לפני כשמונה חודשים היה לנו משבר גדול ביחסים אינטימיים: בעלי הודיע לי כי עד שאני לא לוקחת את עצמי בידיים ומתחילה לעשות משהו עם הגוף שלי הוא מתקשה - פיזית - לקיים איתי יחסים. האמת היא שאכן עליתי במשקל מאז שהכרנו, אבל לדעתי לא נראתי ממש רע: עם גובה של 168 ס"מ יש לי משקל 63 ק"ג וגם והגיל הוא לא 20. הוא טען כי מה שמתריד אותו זו העצלנות שלי ושאני לא עושה כלום שקשור לספורט ואוכלת בלי הבחנה ובעוד כמה שנים אראה ממש נורא. בליבי הסכמתי איתו כי גם אני סובלת מזה שאבדתי את הגופי החטוב, אבל לא הייתי מוכנה לכזו הצהרה דרסטית מנו ונעלבתי עד עמקי נשמתי. היה לנו ריב גדול וחשבתי שזהו - סוף העולם. אחרי זמן מה החלטתי להתחיל בפעילות ספורטיבית ועד היום הצלחתי לשמור עליה עם שילוב של קצת דיאטה. התחלתי להרגיש יותר טוב עם עצמי למרות שעדיין לא ממש ירדתי במשקל, אבל אני מרגישה שאני בדרך הנכונה. אחרי 5 חודשים!!! שלא קיימנו יחסים, חזרנו לזה בהתחלה בהתלהבות שהלכה ופחתה לה. אף פעם לא היינו פעילים מאוד מבחינה מינית, אבל עכשיו הגענו לפעם בשבוע- שבועיים. שנינו עייפים מאוד כי קמים נורא נורא מוקדם ושנינו סובלים מהחום בקיץ, אז זה התירוץ הרגיל, אבל בזמן האחרון נוסף עוד תירוץ - בעלי טען כי הוא לא יכול להיות היוזם היחיד למרות שאני אמרתי לו בזמנו כי אצטרך הרבה זמן ותשומת לב מצידו על מנת להחזיר לעצמי את הבטחון ולהרגיש שוב נחשקת, ואני לא אזום שום פעילות מינית. גם היוזמה שלו מאז התבטאה בפעמים בודדות. בצורה כזו אנחנו גורמים לתגובת שרשרת והוא מרוב עקשנותו לא מוכן לבוא לקראתי. מיותר לציין כי גם חיי השגרה לא ממש תורמים לאוירה רומנטית בינינו ואולי אני ממש לא בסדר בזה שאני מעבירה את הכדור אליו, אבל הוא לא עשה כלום, אבל כלום שדומה היה למעשה רומנטי מאז שחזרנו לפעילות מינית. עם כל האבסורד שבעניין, אנו חיים בהרמוניה בחיי היום יום, לא רבים בגלל שטויות ומרגישים קרובים ודי מאושרים. אני חוששת שהרמוניה הזו תתפוגג לה בגלל הבעיות במיטה. לא יודעת מה לעשות, כי גם אני מאוד עקשנית וקשה לי לעשות את הצעד הראשון. מקווה לשמוע מילות עידוד.
שלום לכולם, מקווה שאתם המקום הנכון להעלות כאן את התסכולים שלי. תסלחו לי על האורך. אני בת 28, נשואה יותר משנתיים. אין לנו ילדים והתחלנו לחשוב בכיוון, הבעיה היא שאני לא רוצה להביא ילד עד שלא נפתור את בעיית הזוגיות שלנו שמתרידה אותה כבר המון זמן. כיוון שאת נסיעת הבוקר שלנו לעבודה גמרנו היום בריב, הגעתי לסף ייאוש ואני מעיזה לכתוב כאן את דבריי. לפני כשמונה חודשים היה לנו משבר גדול ביחסים אינטימיים: בעלי הודיע לי כי עד שאני לא לוקחת את עצמי בידיים ומתחילה לעשות משהו עם הגוף שלי הוא מתקשה - פיזית - לקיים איתי יחסים. האמת היא שאכן עליתי במשקל מאז שהכרנו, אבל לדעתי לא נראתי ממש רע: עם גובה של 168 ס"מ יש לי משקל 63 ק"ג וגם והגיל הוא לא 20. הוא טען כי מה שמתריד אותו זו העצלנות שלי ושאני לא עושה כלום שקשור לספורט ואוכלת בלי הבחנה ובעוד כמה שנים אראה ממש נורא. בליבי הסכמתי איתו כי גם אני סובלת מזה שאבדתי את הגופי החטוב, אבל לא הייתי מוכנה לכזו הצהרה דרסטית מנו ונעלבתי עד עמקי נשמתי. היה לנו ריב גדול וחשבתי שזהו - סוף העולם. אחרי זמן מה החלטתי להתחיל בפעילות ספורטיבית ועד היום הצלחתי לשמור עליה עם שילוב של קצת דיאטה. התחלתי להרגיש יותר טוב עם עצמי למרות שעדיין לא ממש ירדתי במשקל, אבל אני מרגישה שאני בדרך הנכונה. אחרי 5 חודשים!!! שלא קיימנו יחסים, חזרנו לזה בהתחלה בהתלהבות שהלכה ופחתה לה. אף פעם לא היינו פעילים מאוד מבחינה מינית, אבל עכשיו הגענו לפעם בשבוע- שבועיים. שנינו עייפים מאוד כי קמים נורא נורא מוקדם ושנינו סובלים מהחום בקיץ, אז זה התירוץ הרגיל, אבל בזמן האחרון נוסף עוד תירוץ - בעלי טען כי הוא לא יכול להיות היוזם היחיד למרות שאני אמרתי לו בזמנו כי אצטרך הרבה זמן ותשומת לב מצידו על מנת להחזיר לעצמי את הבטחון ולהרגיש שוב נחשקת, ואני לא אזום שום פעילות מינית. גם היוזמה שלו מאז התבטאה בפעמים בודדות. בצורה כזו אנחנו גורמים לתגובת שרשרת והוא מרוב עקשנותו לא מוכן לבוא לקראתי. מיותר לציין כי גם חיי השגרה לא ממש תורמים לאוירה רומנטית בינינו ואולי אני ממש לא בסדר בזה שאני מעבירה את הכדור אליו, אבל הוא לא עשה כלום, אבל כלום שדומה היה למעשה רומנטי מאז שחזרנו לפעילות מינית. עם כל האבסורד שבעניין, אנו חיים בהרמוניה בחיי היום יום, לא רבים בגלל שטויות ומרגישים קרובים ודי מאושרים. אני חוששת שהרמוניה הזו תתפוגג לה בגלל הבעיות במיטה. לא יודעת מה לעשות, כי גם אני מאוד עקשנית וקשה לי לעשות את הצעד הראשון. מקווה לשמוע מילות עידוד.