זוגיות במשבר

[שרון1998]

ריקנות לבעל

לא קל בכלל, והלואי זה היה אחרת. ואת צודקת לגבי הגבר הנשוי לכן שנינו כל הזמן נלחמים ברגשות שיש ביננו כי שנינו מבינים שטוב זה לא יגמר. לגבי בעלי, יש לי שני ילדים מדהימים, אני בתפקיד בכיר בעבודה. התחושת הריקנות לא נובעת לי מחוסר עניין בחיים. אני מבינה שאת נמצאת בצד השני של המתרס ולכן רואה בחומרה את הרגש כלפי מישהו נשוי. תאמיני לי שאני כבר סובלת מזה מספיק. לא חיפשתי ולא רציתי. היאוש שלי נובע מהיחסים עם בעלי והאם לפעמים למען שלום הבית והילדים צריך לוותר על ההגדה שגם ככה כנראה נמצאת רק בספרים.

 

[גארוטה]

את משתמשת

הרבה במילים: אגדות, סרטים הוליוודים, אהבה כמו בספרים... יכול להיות ששם הבעיה, המחשבה שהחיים בכלל
והזוגיות בפרט הם כמו בספרים ובאגדות, פנטזיה שבינה לבין המציאות הקשר הוא מקרי לחלוטין ולכן את גם לא מצליחה
לראות את מה שבאמת יש לך, בעל טוב ואוהב שמתאמץ לבוא לקראתך ולשפר את היחסים, או שבאמת באמת נגמרה לך
האהבה (ואולי היא אף פעם לא באמת היתה שם) ואז אם זו הסיבה ואת נטולת רגש כלפיו, אז באמת שאין טעם להשאר יחד.
אם אין אהבה, אין חברות, אין משיכה, כלום נאדה, אז אין מה שיחזיק אתכם יחד גם לא הילדים.

 

[סנורקה6]

בא לי לחבק אותך

ולהגיד לך שיהיה בסדר, ואת בסדר. את יודעת מה את רוצה, כתבת את זה ב,ור, ר? לברוח ממנו ומהנישואים. לדעתי כל המחשבות האלה, על הבחור האחר הן בדיק כמו שזיהית, רק תירוץ של המח שלך לצאת, כי כאילו אם אין לך אף אחד אחר מחכה זה יהיה טפשי לעזוב. את מרגישה ככה, לדעתי הוא (בעלך) כנראה לחץ אותך לקשר, ניסה לרצות בכל הכח ואת מרגישה כפוית טובה לעזוב אותו אחרי כל זה. ככה זה נשמע מההודעה שלך. ואני רוצה שתדעי, ששני הבנים האלה הם שלו, אין בזה טובה אישית או מחווה כלפיך שהוא אבא נהדר, זה יבוא לזכותו באהבה שלהם אליו אם הוא הרוויח אותה כמובן, ואין לזה קשר למצב בינכם. יש לך כל זכות לעזוב, הילדים בני שש, הם כבר סיימו להיות תינוקות, נתת להם מה שיכולת ותמישיכי להיות האמא שלהם כל החיים גם אם תפרדי מאבא שלהם. כדאי לך לקחת זמן לעצמך,למצוא את עצמך לבד בלי שום מערכת זוגית, גם כי זה הרבה יותר יפה וקל לילדים לקבל את זה, ולדעתי זו האמת שלך, שאת רק רוצה למצוא את מי שאת באמת. הרבה לפני זוגיות חדשה. העצמאות שלך, לחיות רגע מחוץ לאסירות תודה ולמחוייבות שלך, לפרנס את עצמך, לטפל בעצמך וכו '. מקווה שלא הגזמתי, ומקווה שיהיה לך כל טוב, ולכי במה שאת עושה בלב קל

 

[פיסטוק אורגני]

קראתי את הפוסט שלך ועל פניו זה נראה כמו

העדר תשוקה בזוגיות שהוא מצב מתקבל על הדעת לאחר שמסתיימת תקופה של התאהבות ומתחילים מאבקי כוח כמו שניסו להסביר לך ודי הסכמתי עם הרעיון .
אבל
אחרי שקראתי את התגובה שלך בפוסט אחר שיניתי את קו המחשבה ויש לי הרגשה
שלא המעבר מההתאהבות לאהבה מקשה עלייך , אלא השדים שאת סוחבת מילדותך והם אלה שמשפיעים עלייך ואחראים לחוסר היציבות שאת חווה ומרגישה .

וזה מה שכתבת בפוסט של מישהו אחר::
" אני גדלתי בבית עם יחסים מאוד קשים בין ההורים, מריבות שתיקות ואני ואחותי באמצע של כל זה. אני גדלתי עם הרבה תסביכים כרגע אני מטופלת אצל פסיכולוג ובקושי מנסה לא לפרק את הזוגיות שלי. "

אני רואה קשר הדוק בין התסביכים שלך לבין הסלידה שאת חשה כלפי בעלך התומך והמשתדל , הרצון לברוח ממנו ובנוסף גם הדחף לריגושים שהרי במצב נורמלי אין סיבה לכאורה למהפך הרגשי והקיצוני כמו שאת חשה .

 

[פמיניסטי]

בואי נעשה לרגע תרגיל מחשבתי ..

בואי ונלך עם התחושות הפנימיות שלך והאמת הפנימית שלך, שאת רוצה לצאת.
למה לא בעצם ?
בואי נתעלם גם מהגבר האחר שנמצא ברקע, ונתעלם מטיפול זוגי/פרטני.

למה את לא פורשת כנפיים, ועפה ?
הניחי את הילדים עם בעלך, וצאי לדרך עצמאית ... מה בעצם עוצר אותך ?

אגב אחד המשפטים האחרונים שלך - הנה /www.youtube.com/watch?v=H_6mp__hRG8" target="_blank" rel="nofollow">https://www.youtube.com/watch?v=H_6mp__hRG8" rel="nofollow" target="blank">שיר שנוגע בעניין ....

 

[פמיניסטי]

השיר שרציתי לצרף

/www.youtube.com/watch?v=H_6mp__hRG8" target="_blank" rel="nofollow">https://www.youtube.com/watch?v=H_6mp__hRG8" rel="nofollow" target="blank">השיר

 

[קשה וחזק]

אני מבין את הבעיה שלך

היי . אני חדש בפורום הזה . אני רוצה להגיד לך משהו - שלא תיפגעי . הגבר או האישה הם אף פעם לא יכולים להוות דמות מרכזית .הכוונה שלי היא שאת לא יכולה להישען על הגבר שלך בכל התחומים בחיים - הוא סך הכל בנאדם ! ולכל אדם יש חסרונות ולכן אי אפשר לצפות ממנו - פלאים . אני מציע שתאמיני באלוהים

 

[אייבורי]

אז מה בעצם את רוצה ?

 

[סטנגה Joe]

נסי

לדבר איתו על כך.
לא ישירות אלא על הסימפטומים של מה שמפריע לך.
אולי חסר לכם זמן איכות?
אולי יחד תוכלו לשפר ולבנות מה שנדמה לך שחסר.

 

[סנורקה6]

נראה לי

שהיא צריכה יותר זמן איכות לבד בנפרד ממנו

 

[מתוקיזז]

תני לעצמך איזה WAKE-UP CALL, אין לך מה לעזוב

בית עם 2 ילדים. אני מניחה שהתחתנת מאהבה, אז זה כנראה עדיין שם, רק צריך ל"אבק" קצת. נסו לבלות יותר, לשוחח על תחושותייך (שלא תעזי לספר על ההתאהבות) עד כמה היחסים בניכם התקררו והיית רוצה להרגיש מחוזרת ונאהבת יותר.
לגבי ההתאהבות שלך, האם יש אפשרות שלא תראי אותו? הרי זה לא באמת התאהבות אלא הלב שלך זקוק נואשות ל"ריגוש" והוא פשוט היה שם.
מה גם, שלא ברור, על פי כתיבתך הלקונית, האם הוא מודע להתאהבות, האם יש בניכם קשר פיזי, ומה בכוונתו לעשות בנידון...
מחזיקה אצבעות לימים טובים יותר