זוגיות במשבר

[שרון1998]

זוגיות במשבר

אני נשואה 9 שנים ובשנה האחרונה נמצאת במצב נפשי מאוד קשה. מצד אחד אני מרגישה הדרדרות מוחלטת בזוגיות עם בעלי. בעצם אני מרגישה רק רצון לברוח מהבית וממנו. מצד שני יש לי רגשות חזקים כלפי מישהו אחר גם הוא נשוי. יש לי שני ילדים בני 6 ובעלי הוא אבא מדהים. הוא גם מנסה לשפר את היחסים ביננו. אבל הבעיה שאני רק רוצה לעזוב. כולם אומרים לי שיש לי בעל מדהים שנותן לי תמיכה ואם אני אזייף אוכל לחיות ורק להנות. וגם פה בפורום ראתי כל מיני משפטים בסגנון "קר שם בחוץ". אולי אהבה זה באמת רק סיפורים? רק סרטים הוליוודים... האם קייימת אהבה אחרי 9 שנות נישואין? האם זה המצב אצל כולם? ואם כן אז למה להתגרש?
אני מיואשת...לא מסוגלת לישון...לפני שאני עולה הביתה אני מורחת על הפרצוף חיוך שלא יחשוד מה עובר עלי. והמצב התחיל לפני שפיתחתי רגשות כלפי מישהו אחר זה כנראה שהרגש היה כל כך חסר לי שמישהו אחר בא למלא את הוואקום שהיה אצלי.

 

[niva99]

הצפיה להיות מאוהבים 24/7 כל החיים אינה ריאלית

ואם את חושבת שתתרגשי מבעלך ובהמשך תצליחי לרקום יחסים עם הגבר הנשוי [ שכמובן יעזוב למענך את משפחתו] -> צפויה לך אכזבה מרה.

כי לכל מערכת יחסים ישנה דינמיקה צפויה וידועה מראש [ כשרק לוחות הזמנים משתנים מאחד לשני].

יש את שלב ההתאהבות אשר חולף בין שנה עד ארבע שנים אחרי החתונה ומפנה מקומו לשלב החברות והביטחון.

 

[מריוס זכריה]

צריך לחזור לאלף-בית של זוגיות

לרוב (לא תמיד) זוגיות מתחילה בהתאהבות.
התאהבות היא דבר חולף, ואסור לבלבל בינה לבין האהבה.
אהבה היא רגש מורכב, ויש הטוענים שהיא בכלל לא רגש העומד בפני עצמו, אלא הצטברות של רגשות רבים, כגון חברות, משיכה, הערכה, כבוד וכולי.

הארוויל הנדריקס - פסיכוולוג ומטפל זוגי, מפתח שיטת האימגו - אמר שכל מערכת יחסים תיקלע אחרי שלב ההתאהבות לשלב של מאבקי כח. הדגש הוא על המילה "כל". אין מנוס מהדבר הזה.

יש מאבקי כח שהם קולניים, כוחניים, ואז ברור שיש מאבק.
אבל יש גם מאבקי כח שמאופיינים בשתיקה, המנעות, פסיביות וכולי, ואז בני הזוג לא מבינים מה רוצים מהם כשמדברים על מאבק. ואף על פי כן, יש מאבק.

ככל שהמאבק מתמשך, נפגעת החברות, נפגע הכבוד, יורדת המשיכה, וכן הלאה. זה קרה לך עם בעלך, ואם תתגרשי ותתחתני עם האהוב החדש, אחרי כמה חודשים יתחיל אותו תהליך בדיוק. זה חוק טבע בלתי נמנע, ממש כמו חוק הגרוויטציה או מס הכנסה...

המסקנה, לכן, היא טיפול זוגי. ואם הוא לא רוצה ללכת, לכי לבד.

---

לשאלותיך הכלליות:

- האם יש זוגות שאוהבים אחרי 9 שנים? כן, הרבה. אלו זוגות שמטפלים בבעיות שלהם (לאוו דווקא בייעוץ זוגי מקצועי)

- האם קר שם בחוץ? כן, בחורף קר. בקיץ חם. אבל אם את שואלת על אםשרות למציאת זוגיות, התשובה שלי היא שהתמפרטורה בחוץ היא בדיוק כמו התמפרטורה בפנים. למי שיודע לאהוב ולהחזיק מערכת יחסים יש ים של אנשים מעולים שאפשר לבנות איתם קשר אוהב וטוב. ולמי שמתקשה בזה, גם בחוץ הוא לא ימצא את התשובה - ואז נח להאשים את העולם שהוא קר.

 

[נשימת הים]

התשובות שלך תמיד מאלפות

 

[dovk]

העתקתי את תמצית תשובתו של זכריה לכאן:

"המסקנה, לכן, היא טיפול זוגי. ואם הוא לא רוצה ללכת, לכי לבד."


זה הפתרון עבורך ואין אחר.

בדקי עם עצמך טוב לעומק למה לא טוב לך עם בעלך, למה את נמשכת לגבר אחר נשוי, תקבלי כלים להבין את המצב ולפעול נכון עבורך ועבור ילדייך.



בגדול, לטעמי, אם בן הזוג הוא אדם נורמטיבי, לא אלים, אבא טוב לילדים, לא צריך לחפש שום דבר בחוץ, אלא לעבוד לבד וביחד על מה שקורה לכם בזוגיות שלכם.

זוגיות צריך לתחזק, לעבד, לשמר... אני מתחייב בפנייך כאן קבל עם וחברי פורום - גם במערכת הבאה תמצאי את עצמך אחרי כמה שנים במצב דומה עם לא תעבדי את מה שקורה לך במערכת הזו.

בהצלחה, ואני חוזר על המנטרה שלי - תחזרי לעדכן אותנו?

 

[seeyou]

יש "קונצנזוס" כלל עולמי שבעלך אשם

מאחר שחובתו לספק את אישתו מכול הבחינות

ברור מצאת במצב נפשי מאוד קשה אחרי 9 שנות נשואים עם 2 ילדים

ברור שאת מרגישה רק רצון לברוח מהבית וממנו בגלל מה שהוא עשה לך או לא עשה לך כפי שרצית

וגם בגלל בגלל רגשות חזקים כלפי מישהו אחר .


בקשר לשאלה המרכזית שלך:"האם קיימת אהבה אחרי 9 שנות נישואין?

לדעתי זה לא יעזור לך אם היא קיימת אצל אחרים או לא

מה שחשוב לך להבין מה את יכולה לעשות בחיים מבלי להיפגע קשות

ישנם הרבה סוגים ופרשנויות בקשר למילה "אהבה"

לאיזה תפנית/פתרון (ריאלית) את מצפה על מנת שתרגישי מאושרת?

יוסי

 

[אלמנת קש]

יוסי תמיד התשובות שלך לענין. חבל שהצעירות לא

מקשיבות לך.
נראה לי שצברת נ סיון חיים רב ואתה מבין אותם הכי מציאותי שיש. חבל רק שהצעירות חושבות שבחוץ "הכל דבש" ומוכנות להשקיע בפנטזיות במקום להבין את המציאות ולהשקיע בה את מה שהן מוכנות להשקיע בחוץ.

 

[seeyou]

לא רק הצעירות לא מקשיבות לי;

בימינו כולנו מכורים לסיפורי הצלחה/בפנטזיות מעל מסך טלוויזיה או סוג מדיה כתובה

אני מבין את תסכול של הרבה נשים נשואות עם ילדים בכול המישורים

יוסי

 

[גארוטה]

מה זה משנה

אם אצל אחרים יש אהבה גם אחרי 30 שנה? איך זה ישנה את מה שאת מרגישה?

נקרא מהדברים שלך שגם את תרמת לא מעט להתדרדרות ביחסים עם בעלך כי כמו שאת בטח יודעת צריך שניים לטנגו
ואת כנראה כבר מזמן לא שם ולכן הלב שלך היה פנוי למישהו אחר.

אז עשית v על בעל וילדים אבל שכחת שזוגיות זו עבודה קשה ואם לא משקיעים בה ושומרים עליה, היא נעלמת ולהאשים רק אותו
בהתדרדרות זה לגמרי לא לקחת אחריות. אז אולי תלכי אחרי האהבה החדשה שעכשיו מרגשת אותך ועושה לך פרפרים בבטן,
אבל לפני שתשימי לב היא תגיע לאותו המקום שאת נמצאת בו כעט עם בעלך (וגם זה לפי אימגו)

 

[ALIN47]

זוגיות במשבר

ועל זה יאמר הפרי האסור ,אז בואי אספר לך שברגע שתתגרשי כל מה שנראה לך מתוק עכשיו יתחוור כמר.
אחרי שנים של אהבה גדולה וזוגיות נפלאה גיליתי שבעלי ניהל רומן כמס' חודשים והחלטתי לסיים הקשר .,הוא כמובן התוודה בפניי שהיה נמוך באותה תקופה ורצה מאוד לספר לי אך לא היה מסוגל לעשות זאת כי בתוך תוכו ידע שסיבה אמיתית אין לו,באמת וכי אשה כמוני ספק אם ימצא (כנראה שבכל זאת היה חסר שם משהו ולא הבנתי מה..)החלטתי לסיים הקשר ..
חודשיים לפני שנפרדנו ואפילו קצת לפני הבנתי ששם זה הסתיים .והוא נותר לבד .....בן זוגי מתחרט מנסה בכל דרך להחזיר עטרה ליושנה בכל הדרכים אך טרם החלטתי מה אני רוצה,לא קל.
עצתי לך לתת צ'אנס לזוגיות שלכם אם את חושבת שניתן לעורר הכל מחדש אך תנאי הכרחי הוא לנתק מיידית כל קשר עם הגבר הנשוי,ממילא לא יצא מזה כלום רק שברון לב (כמו בשיר, שבתות וחגים) ,ולא לא כוונתי לזייף ,אלא לעבוד על הקשר ממקום אמיתי ,אפשר לשנות אם רוצים ..........אצלי זה מאוחר מידיי ,האמון נשבר..ספק אם אוכל להאמין בו אי פעם....אבל עדיין אוהבת ומאוהבת..תתפלאי ..

 

[שרון1998]

זוגיות במשבר

קודם כל תודה על כל התשובות, אני מרגישה עכשיו צורך באנשים שעוברים חוויות קצת דומות לשלי. לגבי הבחור הנשוי אני לא מצפה שיתגרש לא התכוונתי להתאהב בו וגם הוא לא, זה פשוט יצא ולא משנה כמה נלחמנו בזה. אני לא חולמת להתחתן איתו, ההיפך אני לא מתכוונת להתחתן יותר עם אף אחד. כשאני רואה זוגות מסביבי נלחמים בלהיות ביחד אני שואלת מה הטעם בנישואין אולי יותר פשוט לעשות הסכם בין שני אנשים. הבעיה עם בעלי זה חוסר רגש מצידי וזה משהו שנבנה שנים. הרבה מאוד מצידו. אני לא מאשימה אותו בשום דבר פשוט לפעמים אנשים לא מתאימים ופערים רק הולכים וגדלים עם השנים. וכשיש רגש, אהבה לדעתי אפשר להתגבר על הכל אבל כשבפנים מרגישים ריקנות איך אפשר להלחם המצב הזה?

 

[מריוס זכריה]

קל להדביק את הריקנות אל הבעל

מנסיוני, ועל פי דעתי האישית, מקור כל הריקנויות שאדם מרגיש הוא בו עצמו. הציפיה שאחר ימלא את הריקנות היא אינסטינקטיבית. אנו נוטים להדביק את זה למישהו אחר. אילו הוא רק היה מתאמץ יותר, אילו הוא רק היה מתפתח יותר, אילו רק היה מחזר טיפה יותר, אילו ואילו - לא הייתי מרגישה ריקנות.

אז זהו, שלא.

אני אישית בחרתי במקצוע שאפשר לקרוא לו "חפרנות" (או טיפול, אם את מעדיפה הגדרה מתונה יותר). בחרתי במקצוע הזה כי אנ י מאמין שכמה שלא חופרים בחוץ, וכמה שלא מוצאים בחוץ אוצרות, הדברים החשובים באמת נמצאים בחפירה הפנימית. אני ממש לא טוען שצריך חפור בצורה אובססיבית. צריך שיהיה טעם בדברים, שתהיה בקרה, שיהיו כל מיני דברים. אבל זה הכיוון שאני מאמין בו.

הרבה מאוד אנשים לא רוצים לחפור. ואני אומר: סבבי בבי.

אבל זו העצה שאני מאמין בה.

 

[שרון1998]

חפרנות

טופלתי אצל פסיכולוג חצי שנה והתיאשתי, לא עזר לי. עכשיו אני מטופלת אצל פסיכוטרפיסטית... כך שמבחינת החפירות יש לי מספיק. אני שואלת אותך איך נכנסים למיטה עם מישהו כשאין לך שום משיכה אליו? ותאמין לי שבכל הסיטואציה אני לא מאשימה את בעלי אלא את עצמי בלבד. והאשמות זה לא העניין פה. הוא מתוסכל ממני בגלל הריחוק שלי וחוסר חום ויחס שהוא מקבל ממני ואני מתוסכלת שאני צריכה ממש לשחק ע"מ לתת לו את זה. האם טיפול זוגי יכול לפתור את זה?

 

[מריוס זכריה]

הממממ..... לפתור לא, אבל אולי טיפה להקל

בשורה התחתונה, התשובה שלי לשאלה שלך "איך נכנסים למיטה עם מישהו כשאין לך שום משיכה אליו?" היא: לא נכנסים.
יש לזה כמובן מחירים:
1. זה מוציא את המשבר אל מתחת לשטיח
2. זה מאמלל אותו
3. זה מערער את כל המערכת

אז למה לעשות את זה ככה?
כי לדעתי:
1. הקשר ממילא במשבר, בין אם הוא יודע או לא יודע
2. מגיע לו לדעת
3. מגיע לך לא לשקר
4. (והעיקר) כי זה עושה נזק חמור לעתיד יחסיכם, בגלל שזה מצמיד בנשפך את בעלך עם חוויה מינית שלילית - ואת זה יהיה קשה לנקות.
לכן המלצתי: הפסיקי לאנוס את עצמך מיידית.

בהקשר הזה, טיפול זוגי לא יחזיר לך את המשיכה, כי העבודה היא אינדיבידואלית שלך. אבל זה יכול טיפה לעזור בניהול המשבר, להביא להבנה יותר טובה שלו, לאפשר לשניכם להיות יותר אמיתיים - עד שהסיבה העמוקה למשבר תיפתר (או שלא, ואז תיפרדו... אבל אין מנוס מאחת מהשתיים)

לגבי הטיפול הפרטני שלך: זה יכול לארוך זמן. אף אחד לא מבטיח שהכל יהיה נפלא תוך שלושה חודשים או שישה או תשעה או שנים עשר. זה תהליך, והוא חשוב לך קודם כל.

הרבה סבלנות, והרבה אומץ והתמדה. אלה מילות המפתח.

 

[שרון1998]

תודה רבה על התשובה

חיזקת אצלי את התחושה הפנימית לגבי הדברים, וזה קודם כל להיות אמיתי עם עצמיך ועם אנשים קרובים אליך. לזייף על מנת להנות מהדברים החומריים זה באמת אונס מבחינתי.

 

[סנורקה6]

נראה לך הגיוני שאת

אונסת את עצמך? אני בהלם מעצמי מהמילים הקשות, אבל להיכנס למיטה עם מישהו שאין לך משיכה אליו, להכריח את עצמך, לכפות על עצמך את זה זה אונס בהגדרה, לא?

 

[Aski7]

אני אומרת

תמשיכי ככה עד שהוא ינהל רומן ואז יחזור לך החשק

 

[dovk]

נו, עוד פעם זכריה הוציא לי את המילים מהפה...

מסכים עם כל מילה. קראי שוב...

 

[ALIN47]

קל להדביק את הרקנות אל הבעל

שאלתי אליך,האם משבר כלכלי יכול גרום לריקנות והאם אפשרי שמשם הדרך למצוא פרטנר בחוץ ולנהל רומן כמשכך כאבים הגיונית ?

 

[מריוס זכריה]

הגיונית בהחלט

הגם שלא מועילה.

משבר כלכלי יכול לגרום ריקנות רצינית, בעיקר בחשבון הבנק.
הוא כמובן יכול לגרום גם שיברון לב, יאוש, דיכאון - ומצד שני, אצל אנשים מסוימים, להוות אתגר לצמיחה ושינוי.

אני חושב שהרבה יותר קל לצאת ממשבר כלכלי כשזוג מגובש, ולא כשהוא עסוק בהאשמות, ו/או בבריחה לרומן עם מישהו אחר. זה ממש לא פתרון (אלא אם כן המאהב הוא מולטי מיליארדר נדיב).