למיכל 839 היקרה,
תראי יש שתי אפשרויות. או שאת צודקת. או שאת טועה. אם את צודקת והאהבה שלו כלפייך נגמרה. אז הרבה מה לעשות אין, מהר מאוד הדבר יוודע לך, ומערכת היחסים תגיע אל קיצה. משבר. מתפרקים. אוספים את החלקים וממשיכים הלאה. אם את טועה. אז את עושה לעצמך רע עם המחשבות. מחשבות רעות גורמות לך לחרדה וללחץ שרק מגבירים את המחשבות האלה, ומשפיעות גם על ההתנהגות שלך בזוגיות, ואז החבר שלא קורא מחשבות לא מבין, למה החברה שלו מתנהגת כמו שהיא מתנהגת, והשאלה אם יש לו סבלנות או אין לו, אם הוא טיפוס רגיש או אדיש, ועוד מיליון שאלות. אי אפשר לבוא לחבר ולשאול אותו:"סליחה אתה עדיין אוהב אותי?" והתחושה שאת אוהבת יותר לא חייבת בהכרח להיות רעה. כי אין מדד ביחסים מי אוהב יותר או פחות... וזה גם די עניין תקופתי. אולי יש לו לחץ בעבודה? אולי עוד עניינים אחרים מלבד הזוגיות שלכם קשים לו? מה לעשות עם המחשבות הללו? להשתדל לשים אותם בקופסא, לנעול עם מפתח ואת המפתח לזרוק לים. וברגעים קשים? אז בשביל זה יש חדר-כושר/בריכה/חברות/ספר טוב/סרט טוב ועוד מיליון עניינים. חוץ מלשבת ולחשוב, אוהב לא אוהב ולתלוש עלים מהפרח. תעשי דברים כיפיים לעצמך, וגם לזוגיות שלכם. תעשי מעצמך אדם לא כל כך מובן מאליו. אולי הוא התרגל לראות אותך במין מצב תלותי כזה, את תלויה באהבה שלו. ומה עם האהבה שלך? מערכת יחסים היא משהו דינמי, זורם, אנחנו משתנים והיחסים משתנים איתנו. אל תתני לעצמך לעמוד במקום, ולחשוב מחשבות שלא מובילות לשום מקום. ואולי כאשר תחזקי את עצמך, תהיי גם יותר ברורה בקשר לקשר.
