זוגיות במשבר עמוק

[diver1]

זוגיות במשבר עמוק

שלום לחברי הפורום אני נשוי שנה. לפני כן יצאתי עם אישתי כ 9 חודשים אני לא זוכר רגע אחד שאנחנו לא רבים. אני מדבר על מאבקי כוח. כל אחד מושך לשני ומקניט את השני זה מגיע למצב שגם לפני אנשים אנחנו רבים ואומרים דברים לא נעימים אחד על השני אני די מיואש וחושב על גירושין מעולם לא היה לי כזו מערכת יחסים אני זקוק לעזרה דחוף מה לעשות??????

 

[adam33]

ויכוחים ומאבקי כח

ישנם בני זוג שמעדיפים תמיד לותר אבל מאחר והצד השני לא רואה זאת הם בעצם תמיד מרגישים שזה הפסד לעומת ויכוח שהוא בעצם בריא לזוגות רק שבסופו של דבר כל צד צריך לומר לעצמו לאן הויכוח מוביל והאם אין שיקולים זרים לויכוח לעיתים בשעת ויכוח כל מה שהבן זוג מרגיש כלפי האחר הוא מטיח בו הפרצוף על אף שבמקרה הספציפי הם יכולים להגיע להסכמה ניתן ללמוד כיצד ויכוחים יכולים להעשות בצורה בריאה וכיצד אתם כבני זוג יכולים לפצח מדוע אתם כמעט לא מסכימים על כלום עצתי לכם לשבת לדבר על כך שהאם אתם מוכנים לשפר למרות שאין לכם כל כך ברירה אלו הסימפטומים ברדך למשבר עמוק ולעשות זאת כל אחד בתורו תרבות דיבור ולא לחסוך במילים ..

 

[השם אינו שמור]

אם המצב לא היה כל כך קשה הייתי

מפנה אותך להודעה על תחזוקת המשפחה שהופיע כאן בימים האחרונים. אבל מעבר להלצה: אולי רק עכשיו אתה מבחין בזוגתך לראשונה? נסה לקחת צעד אחורה, לקבל פרספקטיבה, נהל קודם כל דיון עם עצמך על הזוגיות שלכם, אולי בכלל אתה לא מכיר את זוגתך, מאבקים וחיכוכים עם בן זוג לצערי הם דבר שבשגרה, אבל אם צריכים למצוא ערוץ של הדברות, כדי שתוכלו לנהל זוגיות משוטפת , ואתה צריך למצוא לעצמך מקום שקט ששם תוכל להתבונן בעצמך ובבת זוגך כאילו מהצד ולחשוב איך תמשיכו מכאן.. בהצלחה כי יש המון אפשרויות שלך האשם

 

[maof]

הייתי אומר לך דבר פשוט.....

נסה לדבר עם אישתך על הבעיות והדברים שמציקים לכם אם לא תצליחו להגיע לדו שיח תנסו עזרה חיצונית (יעוץ) ואם גם זה לא יצליח אז תיפרדו עכשיו בצורה חברית לפי דעתי אתם צריכים לבנות עתיד יחד ולנסות לראות מה מציק לצד השני מעוף

 

[noshi1]

היי לך

הייתי כבר בסרט הזה...מתוך ניסיון עמוק הכל עובר. כן יש מריבות של כוח בהתחלה אפילו ב- 3-4 שנים ראשונות ובכל מיני תחומים ונושאים כך שתכין הרבה כוחות ושיחות מוטיבציה והכי חשוב שלוות נפש לעניין. אבל- הכל עובר...עם השנים, הכל נרגע באים הילדים ויש פוקוס אחר מ :"למי יש את המילה האחרונה במריבה הטפשית הפעם..." פעם אתה תוותר ופעם היא תתגמש, תמיד והכי קל זה "לשבור את הכלים" ובמיוחד אחרי שנה ראשונה לחוצה ומעצבנת הכי קל לקפוץ למחשבה של זהו גמרנו ,יש תמיד אופציית הרבנות! דיי! נכון שקשה... החיים עצמם לא קלים ובעידן של היום אפילו מאוד לא, מה אתה חושב שבסיבוב הבא יהיה לך הכל זהב ומתוק?!- נסה להתגמש... לבוא לקראתה להבין מריבה גם ממבט עינייה, נסה לפתור לא לאיים ולרוץ לרבנות. מתוך ניסיון העבר- אחרי 7 שנים הרעות- מגיעות 7 שנים הטובות והלוואי שגם הלאה.. רק היום אני יודעת את בעלי והוא יודע מה אופיי, רק היום שקטו המריבות הקטנות המעצבנות על כל פיפס בנינו... ותאמין לי שהיה לי שווא לחכות לאכול עצמי ולבכות לפעמים... כי בעלי באמת טוב, רק היינו צריכים למצוא את הדרך הנוחה והנכונה שמתאימה לשנינו. שהיה בהצלחה , עם המון שלוות חיים ורוגע נסה לפתור ולא לברוח. ביי.

 

[חונה לרגע]

חבל שלא ציינת את גילכם

כי המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש שאתם פשוט לא בשלים לנישואין. גם אנחנו נישאנו לאחר 9 חודשי היכרות (החלטנו להתחתן אחרי 3 חודשים) הייתי בת 18 ורבע והוא בן 21 ורבע, לא גרנו לפני הנישואים ביחד ונזרקנו ישר למסגרת שלא היינו מוכנים לקראתה. השנה הראשונה היתה לא קלה בכלל. גם אצלנו היו מאבקי כח ומריבות מכאן ועד להודעה חדשה, למעשה בשנה הראשונה הוגדרה תבנית חיי הנישואין שלנו, לשנים רבות. מה שאני זוכרת מאותם ימים זה המון שיחות שקטות בינינו (לאחר שוך סערת הויכוחים) שיחות שתמיד נחתמו בהחלטות של איך ננהג בעתיד. לא אכחד שגם לי היו רגעים שבהם רציתי לברוח (גם לו בטח היו רגעים כאלה), אבל נתנו לעצמנו צ´אנס, מה עוד שמשיחה לשיחה הרגשנו שרמת ההבנה בינינו גדלה, למדנו את הצורך בפשרות, בויתורים הדדיים והכי הכי למדנו שיש צורך לתת מרחב SPACE לא לחנוק את השני. קח חמצן לפני אתה צולן DIVER ובהצלחה (