זוגיות במצבנו

[אין תשובה]

זוגיות במצבנו

היי לכולם,

בתור חברים ווירטואלים הייתי רוצה לשמוע את דעתכם על הנושא.
האם אפשרי לזוגיות להתקיים כשהדעות ה'דתיות' מנוגדות?!
מידה והפרטנר באמת מאפשר, למרות הניגודיות, אם משום אופיו או כל סיבה אחרת, האם הזוגיות יכולה עדיין להיות 'זוגיות'?!
האם הייתם מבדילים בין דעות 'דתיות' מנוגדות, לדעות 'כלליות' מנוגדות - כשמדובר בזוגיות?! האם לדעתכם ניתן לגשר על הפערים ולחיות חיים יפים?!
ולסיום - שאלת מחץ שנחקרת הרבה - מהי זוגיות לדעתכם?!

אשמח לקרוא אתכם. יום מקסים לכולם

 

[מגיל אפס]

תיתכן

אומנם דת היא מקור לחילוקי דיעות משמעותיים אך חילוקי דיעות יכולים להיות על כל צעד ושעל...אני חושבת שכמו בכל דבר, עם חברות טובה והכלה ניתן לקבל גם הבדלים דתיים.
ניתן להחליט על דרך חינוך הילדים או בכל נושא משותף אחר...אך כמובן שזה דורש בגרות, פתיחות והבנה שזה שבן אדם נשוי לך זה לא אומר שהוא יחיה בתבנית מסוימת עד סוף חייו. אנחנו משתנים כל הזמן, זה ילדותי לחשוב שבן הזוג שלך ישאר בדיוק כפי שהכרת אותו.גם אם הוא כעת חושב כמוך, עוד שנתיים הוא יכול לשנות את דעתו.
אפשר לא להסכים ויחד עם זאת לכבד דעות שונות (כל עוד מדובר בכבוד הדדי), לאהוב, להנות ביחד. ייתכן וזה יעיב מאוד...יכול להיות שמלכתחילה זה לא יהיה נכון להיכנס למערכת יחסים כזאת שדורשת כ"כ הרבה ויתורים ופתיחות אבל זה אפשרי.
ועם כל זה, אני מסייגת את דברי ממקרים קיצוניים בהם השוני הוא כ"כ גדול ומעיב עד שהוא תופס מקום רגשי משמעותי, כזה שלא משאיר שום מקום להנות משאר הדברים היפים הקיימים. במקרים כאלו אין מה לדון במה זה זוגיות וכו...
בגדול, זה גם עניין של אופי...לא רק עניין של גישה שכלתנית זו או אחרת..כי אחרי הכל לזוגיות יש פן רגשי ועם רגשות לא תמיד ניתן להתווכח.

 

[ים כחול 99]

אני ממש

מסכימה איתך.

 

[דודו אפור]

מאמץ את ההסתייגות ומוסיף ש...

במקרים קיצוניים קיימת בעיה נוספת:


ניתן להחליט על דרך חינוך הילדים או בכל נושא משותף אחר...אך כמובן שזה דורש בגרות, פתיחות והבנה שזה שבן אדם נשוי לך זה לא אומר שהוא יחיה בתבנית מסוימת עד סוף חייו.

זה בהחלט אפשרי כשקיימת פתיחות והבנה הדדית לגבי הנכון והטוב ביותר לעתיד הילדים.
כי ברור שלא ניתן לומר שלחנך ילד לחילוניות הנו הדבר הטוב בשבילו.

אבל כשמדובר על הצורך בהענקת השכלה למשל (במסגרת דתית \חרדית אפילו) שלדעת אחד הצדדים היא קריטית לעתידו כנגד הדעה של הצד האחר הסבור כי זהו הרס וחורבן רוחני וכי שנות הילדות נועדו אך ורק ללימוד תורה, באן קיימת בעיה אמיתית.
מדובר בעצם בשני צדדים קוטביים. הרס חיי נצח מול ערך חיי שעה....
בגרות והבנה הדדית לא תועיל במקרה זה.

 

[מגיל אפס]

אלא אם כן..

אחד הצדדים מחליט שלא אכפת לו לוותר על כך שילדיו יקבלו חינוך מסוים, גם אם הוא לא מסכים איתו (בד"כ זה יהיה הצד הפחות דתי כי אין מצב שבן אדם דתי יוותר על כזה דבר..)
ברור שזה קשה אבל בזוגיות יש הרבה ויתורים...אם בגדול יש אהבה ומרגישים ששווה לוותר (וזה לא רק אוסף של ויתורים כואבים שאין בצידם כלום) אז יש נכונות גדולה יותר ל-2 הצדדים.
לי אישית הנושא החינוכי מ-א-ו-ד חשוב ואני מבינה היטב מה שאתה כותב..לא הייתי יכולה לראות את ילדי מבזבזים את זמנם לריק.אין לי מושג מה היה קורה אילו בעלי היה מתנגד לדעתי...לכן אני לא אוהבת לקבוע מסמרות. כשמדברים על זוגיות זה מורכב מכ"כ הרבה אלמנטים של אופי, תרבות, תנאים סביבתיים, כלכליים, משפחתיים...אין בזה שום נוסחאת קסם שיכולה להתאים לכולם בצורה מדויקת...כל אחד יכול להגיד את דעתו כמה שהוא רוצה אבל הוא לעולם לא יוכל להלחם בתחושות של בן אדם אחר.

 

[ים כחול 99]

לדעתי האישית

זוגיות היא אינטרס הדדי של 2 בני אדם לחלוק חיים משותפים.
כל עוד האינטרס קיים הזוגיות מתקיימת.

 

[מגיל אפס]

הזוגיות קיימת

השאלה איך מרגישים בה..
הרעיון שתהיה זוגיות שטוב להיות בה

 

[חוכך בדתי]

כתבתי כאן את דעתי לא מזמן

ועיקרה הוא שמה שקיים בזוגיות או בחיים בכלל זה רק מה שמוצף
מה שהוא לא נושא לא קיים בכלל,
הדרך להוריד נושא מסויים מסדר היום הוא להתמקד בדברים אחרים,
ובזוגיות - בפרט זוגיות שהיא טובה מדובר על עשרות נושאים ותתי נושאים שממלאים את החיים עד אפס מקום למחשבות אחרות,
הדרך היא בהרבה מובנים קלה הרבה יותר, כי יש המון דברים להתמקד בהם כאמור.


זה משהו שצריך לעבוד על זה, אבל זה לא כל כך קשה כמו שחושבים,
ובמקרה הגרוע לא צריך להתבייש לבקש עזרה ממומחים.

 

[מגיל אפס]

כדי שזה יתקיים

צריך איזה תשתית בסיסית סבירה.
אפשר למלא את החיים באין ספור דברים אחרים שיגרמו לך לשכוח מהחסר הגדול בזוגיות אבל זה עדיין לא מעניק לך זוגיות.
יש אנשים שזקוקים לזוגיות ויש כאלה שפחות.הפיתרון שלך מתאים לאנשים שפחות זקוקים לחיבור נפשי עמוק.

 

[ים כחול 99]

נכון. וגם

אפשר למלא את החיים בהרבה חוויות חיוביות, כדי למלא את החסר בזוגיות.
ולגבי בסיס לזוגיות, אצל חרדים זה יותר נפוץ שלא יהיה בסיס סביר, כי אין היכרות אמיתית לפני נישואים. יש דברים שגם עזרה מקצועית לא תעזור להם, דברים שהזוגיות לא שווה אותם.

 

[חוכך בדתי]

אני לא מדבר

למלא דברים במקום זוגיות
אני רק טוען שעצם הזוגיות וצורת הביטוי שלה הוא רק מה שקורה בפועל וההתמקדות בה
ובהחלט יש לנו שליטה על זה.

 

[חוכך בדתי]

אסביר שוב

כל קשר עמוק ככל שיהיה מוצא את ביטויו במה שקורה בפועל בין בני הזוג -
בארוחה שהם מכינים יחד, בטיפול שהם נותנים לילד בוכה באמצע הלילה ובעוד אלף דברים.
כמובן שקשר טוב הוא כשכל זה נעשה בצורה וברוח טובה,
וקשר רע הוא עשזה נעשה בצורה רעה.

כל מה שלא קורה בפועל הוא לא חלק מהקשר.
נכון, צריך קצת הכחשה, טיפה לשקר לבן הזוג ובעיקר לעצמך
אבל אלו דברים שאנחנו בכל מקרה עושים אותם (ודוגמאות לא חסירות)

קצת השקעה ואפשר להשיג את זה.

 

[מגיל אפס]

אתה מתעלם

מדברים משותפים שלא קשורים לכל הטכניות של החיים..
אתה מתייחס לזה כמו לשותפה בעסק משפחתי.זה בסדר גמור.השאלה מה הצורך שלך מזוגיות...

 

[חוכך בדתי]

כדאי

שתתני דוגמאות שאבין למה את מתכוונת
כי לתפיסתי כפי שהסברתי כל קשר בתבטא במשהו טכני - שיחה
+ נושאי השיחה.
סקס + הצורה שהיא מתבצעת,
וכו וכו

 

[ים כחול 99]

שני דברים

האחד: בא תגדיר מהי זוגיות לדעתך.
השני: אני אתן דוגמא מה׳אי זוגיות׳ שלי.
אני לא אוהבת לעשות עבודות בית. במהלך שנות הנישואים יצא שחלק נכבד מעבודות הבית עושה בעלי. מה שגורם לחוסר הערכה שלו אלי, כלומר בעלי לא מסוגל להעריך אישה שלא עושה את רוב עבודות הבית. לזה כמובן יש פיתרון, שאני אעשה מה שאני לא אוהבת לעשות כדי לקבל הערכה או שאני אשלים עם חוסר הערכה. שני הפתרונות לא שווים לי את ה׳זוגיות׳.
בכל מקרה, אם ההגדרה שלך לזוגיות שונה משלי, אז גם הדוגמא לא מאד רלוונטית.

 

[חוכך בדתי]

שתי תשובות

האחת: זוגיות היא לא יותר מקשר בין שני אנשים
תוכן הקשר וצורתו הוא אינדבידואלי ונקבע על ידי כל זוג בצלמו כדמותו,
(ההגדרה - זוגיות טובה היא רק הציון שאנשים נותנים לזוגיות מנקודת מבטם)

השניה: התייחסה לדוגמא מאוד אישית וספציפית, ולכן קשה להתייחס אליה
אבל בכללי הערכה הוא משהו שאפשר לקנות בהרבה דרכים אחרות
הרי הוא מעריך אני מניח אי אילו אנשים שהם לא עושים לו את עבודות הבית,
ולכן גם הוא מאוד מצפה שאת תעשי אותן, אם יהיו סיבות מספיקות להערכה
(לרוב זה כמובן משהו שאת מספקת לו בתחום אישיותך (שאני אכן מתרשם וזה גם כי זה בנוכחותך וגם כי ככה אני באמת מתרשם),
או בכל תחום אחר,)
הבעיה של הציפיות תהיה בעיה מישנית ואפילו שולית, אבל לא כזאת שקשורה להערכה.

 

[ים כחול 99]

יפה מצדך

שאתה מנסה לייעץ. כמובן שנתתי דוגמא קטנה, והתמונה הכללית מורכבת בהרבה.
כנראה התפיסה שלי לגבי קשרים בכלל וזוגיות בפרט, שונה משלך.

 

[חוכך בדתי]

לא התכוונתי

לייעץ (חס וחלילה..),
ניסיתי להתייחס לסיטואציה שהצגת.

 

[ים כחול 99]

סבבה

 

[מגיל אפס]

דוגמאות

כשאתה מדבר על נושאי שיחה למשל-
ברגע שאתה מפחד לעלות נושאי שיחה מסוימים כי אתה מפחד מתגובותיה של זוגתך או אפילו מכך ש'יגמר' לה ממך אתה בעצם משאיר חלק משמעותי ממך מחוץ לקשר בינכם.
אתה צודק שיש דברים שאנחנו מסתירים.ככה זה בחיים, ברור שלא כל מה שאנחנו חושבים אנחנו אומרים וזה אף רצוי, אבל יש הבדל בין להעלים איזה סיטואציה או מחשבה לבין להעלים את כל מי שאתה. אני עדיין חושבת שניתן להמשיך לחיות כך באושר אבל כאן זה כבר עניין של אופי.
יש כאלו שאין להם בעיה לנהל זוגיות כשבן הזוג לא מודע למי הם באמת..ויש כאלו שזה ממש יפריע להם להיות מחוברים ברמה כזאת שהם מאבדים לגמרי עניין. הם אולי יצליחו לנהל חיים טכניים בשלום כי הם בעלי יחסי אנוש טובים אבל הם יסתובבו בתחושה של בדידות זוגית.
לי למשל לא מפריע מכך שבעלי לא מודע לאתאיסטיות שלי...כל עוד יש לנו חיים שלמים ומלאים לשתף אבל אני מכירה אנשים רבים שהיו נגמרים מזה.