זוגיות אחרת...
ההודעה האחרונה של ניצת גרמה לי להזכר בשיחה שהיתה לי עם חברה טובה לפני כמה שבועות גם היא חדורית ו(עדיין) לא בפרק ב´.... פיתחנו תיאוריה על "זוגיות אחרת" למעשה הקרדיט על הרעיון המקורי מגיע לה רק המשכנו לפתח אותו ביחד. הרעיון הוא כזה: אני והבנזוג שלי גרים next door זה לזו. אבל ממש, מילולית. לו יש את הדירה שלו ולי יש את שלי, עם הילדים. כשחוזרים מהעבודה - כל אחד לביתו. לא אכפת לי איפה הוא זורק את התיק ומתי הוא עושה כביסה ואיך נראה חדר השינה שלו מהצד השני - הוא לא מתערב באי-הסדרים שלי באיפה אני שמה כל דבר אם הנחתי רגליים מלוכלכות על השולחן בסלון או לא. אם מתחשק - קופצים לאכול ארוחת ערב ביחד או לראות סרט או סתם לתת נשיקה ולראות מה נשמע עם הילדים, או בלי אפשר לבקש עזרה בכל רגע ואפילו יש לנו מפתחות זה של זו (שהרי ככה זה עם שכנים טובים...) הילדים מכירים אותו, ומרגישים אצלו בבית, אבל זה לא הבית שלהם וכך גם הילדים שלו: כשהם באים אליו יש להם את הפרטיות שלהם, את החדר שלהם ואת אבא שלהם לעצמם ויש להם גם שכנה שאוהבת אותם, אפשר לקפוץ אליה והיא גם חברה של אבא... ומצד שני - לכל אחד יש את הבית שלו.... יש תיאום יש שיתוף יש איכפתיות ואהבה והתחשבות ועזרה וכל מה שטוב ב"ביחד". ויחד עם זה - יש יותר סיכוי להמנע מכל אותם דברים לא נעימים שקיימים בזוגיות של אותם זוגות נשואים שגורמים לנו לחייך (כדברי ניצת...) המינוס היחיד שאני יכולה לחשוב עליו בסידור כמו זה זה המינוס בבנק...
אבל שוב - זה לא יותר גרוע ממצבי עכשיו... והמחיר הזה נראה לי זול במיוחד לאור היתרונות הגדולים שכרוכים בסידור כמו זה. נכון, זה גם לא קל לביצוע ברמה המעשית (למצוא שתי דירות צמודות שימצאו חן בעינינו, שיתאימו מכל הבחינות) אבל עדיין - מותר לחלום... לא??
מה דעתכם/ן????
ההודעה האחרונה של ניצת גרמה לי להזכר בשיחה שהיתה לי עם חברה טובה לפני כמה שבועות גם היא חדורית ו(עדיין) לא בפרק ב´.... פיתחנו תיאוריה על "זוגיות אחרת" למעשה הקרדיט על הרעיון המקורי מגיע לה רק המשכנו לפתח אותו ביחד. הרעיון הוא כזה: אני והבנזוג שלי גרים next door זה לזו. אבל ממש, מילולית. לו יש את הדירה שלו ולי יש את שלי, עם הילדים. כשחוזרים מהעבודה - כל אחד לביתו. לא אכפת לי איפה הוא זורק את התיק ומתי הוא עושה כביסה ואיך נראה חדר השינה שלו מהצד השני - הוא לא מתערב באי-הסדרים שלי באיפה אני שמה כל דבר אם הנחתי רגליים מלוכלכות על השולחן בסלון או לא. אם מתחשק - קופצים לאכול ארוחת ערב ביחד או לראות סרט או סתם לתת נשיקה ולראות מה נשמע עם הילדים, או בלי אפשר לבקש עזרה בכל רגע ואפילו יש לנו מפתחות זה של זו (שהרי ככה זה עם שכנים טובים...) הילדים מכירים אותו, ומרגישים אצלו בבית, אבל זה לא הבית שלהם וכך גם הילדים שלו: כשהם באים אליו יש להם את הפרטיות שלהם, את החדר שלהם ואת אבא שלהם לעצמם ויש להם גם שכנה שאוהבת אותם, אפשר לקפוץ אליה והיא גם חברה של אבא... ומצד שני - לכל אחד יש את הבית שלו.... יש תיאום יש שיתוף יש איכפתיות ואהבה והתחשבות ועזרה וכל מה שטוב ב"ביחד". ויחד עם זה - יש יותר סיכוי להמנע מכל אותם דברים לא נעימים שקיימים בזוגיות של אותם זוגות נשואים שגורמים לנו לחייך (כדברי ניצת...) המינוס היחיד שאני יכולה לחשוב עליו בסידור כמו זה זה המינוס בבנק...
