זוגות בעבודה

[אסתי 41]

זוגות בעבודה

במפעל בו אני עובדת, יש שני זוגות של נשואים, זוג צעיר וזוג מבוגר. המפעל הינו של כ - 50 עובדים, כך שכל אחד מבני הזוג, נפגש עם השני, כל הזמן. הזוג הצעיר, נוהג כמאוהבים, בהפסקות מתבודדים להם, כל הזמן ביחד, מתנשקים, כשנכנסים לעבודה, והולכים/ נוסעים יחד הביתה. הזוג המבוגר, יש בינהם, קרירות מסויימת, בקושי מדברים, ואף כאשר באים ונוסעים חזרה הביתה, הגבר נוהג, האישה תמיד יושבת מאחור. מה דעתכם על כך? האם מומלץ שזוג יעבוד באותו מקום העבודה? האם זה לא גורם "לעומס יתר" בזוגיות? ביחוד, כשהמפעל קטן יחסית, האם לא רצוי, להפרד לכמה שעות, כדי שיהיה געגוע לחזור להפגש? מצד שני, בגלל ריבוי שעות העבודה, אין להם את תחושת הפיספוס של הביחד (לפחות לזוג הצעיר...), יש חברים משותפים, נושאים משותפים... מה דעתכם, כדאי או לא כדאי לעבוד ביחד? אסתי

 

[Deerest]

ובנימה של הומור

חכי, עוד כמה שנים לא יהיה הבדל. וברצינות, זה מאד תלוי במבנה האישיות של כל אחד מבני הזוג ובמערכת היחסים שהם בונים ביניהם. הייתי אפילו מרחיב ואומר שאותו זוג יכול להצליח בכך במסגרת עבודה מסויימת ולהיכשל בכך במסגרת אחרת של עבודה. יותר מדי משתנים יש כאן, במצב שאת מתארת.

 

[אסתי 41]

ובאופן כללי?

מה דעתך בכלל על מציאות שכזו, של זוגות שנמצאים בעצם 24 שעות ביחד? לא עמוס מידיי? אסתי

 

[Deerest]

חושב...

לפי ראייתי, נסיוני, השקפתי ועוד זה נראה לי מצב שעלול לפגוע בחיוניות ובחיות של הקשר. לא בגלל העומס, לא זה מה שמפריע לי. זה המחסור בדברים שמרחק יוצר - מרחב פרטי, געגוע, התפתחות אישית, הפריה הדדית - ובמקרה של 24 שעות ביחד אין אותם אלא אם כן יוצרים אותם במודע ובמכוון. שוב, זה מאד תלוי.

 

[s h o o s h a]

לעבוד יחד או לא לעבוד יחד, זו השאלה

כמו בחיי היומיום בו לכל אחד מבני הזוג יש את תחומי הענין והעיסוק שלו, כך לדעתי והבנתי, גם בעבודה. עצם העסקת שני בני הזוג באותו מקום עבודה עדין לא מחייב שיהיו צמודים האחד לשני. כי לכל אחד מהם התפקיד שלו והמיקום שלו (גם כאשר מדובר במפעל קטן יחסית המונה 50 עובדים בלבד). דרך התנהגות שני הזוגות שהבאת כדוגמא אינה מעידה על הכלל מחד ומאידך גם אינה מעידה על התנהגות זוגית בכלל. להערכתי, הזוג הצעיר המדובר הנו בתחילת דרכו והצורך להיות יחד הנו טבעי ביותר ולטעמי אפילו מוחצן בהגזמה (וזו, כמובן רק דעתי האישית). לעומתם, הזוג השני, המבוגרים יותר, לא קולטת מדרך התנהגותם קרירות אלא התנהגות שהולמת ומכבדת את מקום העבודה ואת עצמם. (מנסה לדמיין אותם מתחבקים, מתלטפים ומתגפפים לאורך כל הפסקה ו/או הזדמנות אחרת. צורם לי במחשבה). העובדה כי אינם נוהגים כך במקום העבודה אינה מעידה ולו כזית על חייהם הפרטיים. גם העובדה שכאשר הם נוהגים הביתה מעדיפה האישה לשבת מאחור על פני המושב הקדמי אינה מעידה על דבר. (סתם שאלה - האם שאלת אותה פעם מדוע היא מעדיפה כך? כי לא אופתע אם תהיה לה תשובה מאד לוגית) ולשאלה האם עדיף או אולי לא, לעבוד יחד? לדעתי אין תשובה חד משמעית ו'תוצאות' עבודה משותפת יכולות להיות בעלות משמעות שונה לזוגות שונים.

לזוג אחד זה יכול להוות 'תחום ענין' משותף ברכילות המפעלית וכיו"ב ואולי אפילו בהמשך לכך, מועיל ומפרה.

לזוג אחר זה יכול להוות בעיה שכן מה כבר יש לחדש לבן זוג שעובד באותו מקום ויודע על כל המתרחש.

 

[שילה1]

לא שניסיתי,אבל נראה לי כי עדיף שלכל

אחד מבני הזוג יהיה עולם משלו,אם כי מכירה כמה זוגות שעובדים יחד ושנים רבות,אלא שלא בדקתי את מצב הזוגיות שלהם,ומה שנראה לעיין אין זו תמיד האמת. סבורה כי מקום עבודה לכל אחד מהם נותן איזה "ספייס" ,ואני בעד. בגדול?אם הבחירה בידי,איש איש ועבודתו הוא.

 

[אסתי 41]

שושה....אני מודה....

לסיפור התנהגותם של בני הזוג השונים...היה קצת קטע "רכילותי", למרות שהזוג, הצעיר, לא מתצינים בהגזמה ריגשותיהם, רק ציינתי את העובדה, שבינהם שורר חום רב יותר מבחינה זוגית...אחד לשני. הזוג המבוגר יותר...זה לא ממש עיניין של כבוד למקום העבודה, זו דרך חייהם, גם כשיושבים לאכול, הם מדברים עם אחרים ולא אחד עם השני...סתם לידע כללי. השאלה היא בעצם יותר כללית, בלי הפרטים "הפיקנטיים"... האם בכלל מומלץ לבני זוג לעבוד באותו מקום העבודה, כשהדגש הוא בעיקר, שזה מקום קטן, ואין לכל אחד את המרחב שלו...אלא נמצאים כל הזמן אחד ליד / עם השני. אסתי

 

[אסתי 41]

מתצינים = מחצינים

 

[s h o o s h a]

ענין של פרשנות

"...הזוג המבוגר יותר...זה לא ממש עיניין של כבוד למקום העבודה, זו דרך חייהם..." האמנם? כי יכול להיות גם אחרת. הכל ענין של פרשנות. לשאלתך, האם 'מומלץ' לעבוד יחד, חושבת שכבר עניתי. אבל, אקח את שאלתך למקום (עבודה) אחר. לבני הזוג עסק משותף. עסק אשר מחייב את שניהם לשהות בו את רוב שעות היום. האם מומלץ לפרק את העסק או שאולי לעבוד בשעות שונות ולו רק כדי לא להיות זה במחיצתו של זו ולתת לכל אחד מהם את המרחב שלו? או דוגמא אחרת- שני בני הזוג עובדים באותו מקום עבודה. האישה בשעות הבוקר בן זוגה אחה"צ/לילה. הם נפגשים בפרוזדור כשהם מדפיסים כרטיס ובימי שישבת (אם אין שם משמרות). האם מומלץ שימשיכו לעבוד באותו מקום למרות שהעבודה גוזלת מהם את מירב שעות היחד שלהם אבל מאידך מעניקה בהם את הצורך למצות כל שעה פנויה יחד או שרצוי שימשיכו במתכונת הנוכחית כי כך לכל אחד מהם יש את המרחב שלו, גם אם בא על חשבון היחד המועט אותו הם חוֹוים? ושאלה אחרונה- האם שני התסריטים לא יכולים להתקיים גם בזוגיות בה שני בני הזוג עוסקים במקצועות שונים ובמקומות עבודה שונים? (למעט הפגישה מול שעון הנוכחות שממוקם בשני מקומות שונים כמובן

)

 

[אלמרה]

הכרתי כמה מקרים של....

גניקולוג שאישתו מקבלת את המטופלות שלו בקליניקה... גובה את התשלום, אחרי... תחשבו על זה.

 

[אלמרה]

אוסיף רק שמטעמים פראקטיים גרידא...

ממש לא כדאי לזוגות (לא משנה באיזה גיל) לעבוד באותה חברה. ידוע לי על חברה די גדולה אחת (מפאת איסור פרסום לא אציין את שמה) היא נודעה בתקופת מפץ ההי-טק האחרון בגלי פיטורין שמנו מאות בני אדם. מה שקרה שם לפחות הוא שבבוא ההנהלה לבחור את מי לפטר ואת מי להשאיר, היה שיקול "הומאני": אם ישנם שני בני זוג עובדים בחברה - ההנחיה להעדיף שיפוטר אחד מהם (אמנם לא את שניהם) כדי לא להרוס פרנסת משפחה כליל. אני מכיר אדם אחד שאישתו עובדת באותה חברה והוא נמנע מלעבוד שם מהחשש הזה. מאידך יצא לי לעבוד בכמה מקומות בהם היו בנוסף לזוגות נשואים, אב ובנו, אם ובנה ובכיו"ב, - לא להיט!

 

[צלליתה]

את הספור המכוער הזה

שמעתי, גם בקשר למקום עבודה גדול. זוג נשוי עבדו בחברה, לא באותה מחלקה. במחלקה של הבחור נאלצו לצמצם. הבחור היה העובד שהיה צריך ללכת (ותק). אולם המחלקה רצתה שימשיך לעבוד ולכן הציעו להנהלה דיל שאי אפשר לעמוד בפניו: אשתו תפוטר. הם טענו שבמילא היא לא שווה הרבה והגיע זמנה להתחיל ללדת ילדים. החלק הנורא בספור היה שהבחור תמך בהחלטה שאשתו תפוטר כדי לתת לו את מקומה. וזה בדיוק מה שנורא בעיני בעבודה עם בן זוג - אי ההפרדה בין העבודה לחיים הפרטיים. אני לא זוכרת בדיוק את הפרטים, אבל שניהם נשארו לעבוד.

 

[s h o o s h a]

פיטורין

לדעתי, נאיבי לחשוב שמקום עבודה שם בין שיקוליו לפטר או לא לפטר עובד זה או אחר את היות אחד מה'מועמדים' לפיטורין בן/בת זוג של עובד אחר. השיקולים הם מקצועיים נטו. אם העובד/ת נחוץ וחיוני-הוא יישאר. והיה ולא-הוא ימצא עצמו מחוץ למערכת. לפעמים נאלצים להפסיק עבודתו של אדם מפאת צמצומים (rings a bell??) למרות הצורך והחיוניות. ואם שני בני הזוג עובדים (בטח תשאלו), הרי שזה שפחות חיוני לחברה ימצא את עצמו בחוץ. בלי כל רגש. שיקולים הומאניים? תקראו לי תמימה ופתיה, אני עוד לא נתקלתי במעסיק אשר משיקול הומאני השאיר אדם לעבוד כי חשש להתדרדרות במצבו הכלכלי.

ותשאלו את כל המובטלים שמסתובבים היום ומחפשים עבודה

 

[אופטימית123]

נשמע מגניב דווקא..."ותחשבו על זה"

זוגות נשואים בתוך אותו מקום עבודה?ועוד חברה גדולה???אפשר לעשות חילופי זוגות

,נישואים פתוחים

,מגיעים הביתה מסופקים

...חבל"ז... תכלס...לפני מאה אלף שנה שכשאני וגרושי תחלנו את חיינו האקדמאיים, כולם (במיוחד אמא שלו) חשבה שזה יהיה רעיון נפלא שאעבוד לצידו של בנה יקירה...אני הגבתי בשלילי נמרץ שגרם לתדהמה בקרב בני משפחתו ועוד שאר דיכפין...וכך היה כל השנים...בשנים האחרונות,החלטתי (כן-אני) ש"מסוגלת" סוף סוף לעבוד לצידו ...תכלס-היום אני גרושה

!!!לא,ברצינות...אין לגירושין קשר לענין...אבל יודעת שלהיות אחד בתחת של השני (תרתי משמע) מצריך בגרות,בשלות,כבוד וכן-אפשרי בהחלט. דווקא מהקטע הזה איתו מאד נהנתי בשנים האחרונות. אופטימית במצב רוח עליז במיוחד

 

[אלמרה]

../images/Emo45.gifמ-גניב!!!

ובשל יתר המרץ המבורך שלך... פרצה לך ההודעה פעמיים - אמחק את השניה...

 

[בעל0הצפיות]

יכולה להיות סיבה

עד היום ידעתי שיש מקומות עבודה של מאפשרים בכלל לעבוד לבני משפחה אחת, ויש המון סיבות ולדעתי זוגות נשואים באותה במפעל יש לזה כנראה עוד סיבה מצדיקה שלא יהיה ביחד כל הזמן תחת קורת גג אחת