עוד כמה דיוקים
אחד הדברים הקשים להוכחה בחקר התרבות והעבר הוא הוכחת קשר וכיווני השפעה בין-תרבותיים. מעטים הפעמים שניתן לעשות זאת באופן מוחץ. המרחק בין מסופוטמיה לרומא הוא רחוק גיאוגרפית וכרונולוגית, מה גם שאין בניהם קרבה לשונית או דתית. חמורבי חי לפני 3,800 שנה (400 שנה לפני מתן תורה), רומא נוסדה כעיר לפני 2000 וקצת שנה (רומא נוסדה ב-753 לפנה"ס).
אם כבר חוקי חמורבי ככל הנראה השפיעו על חוקים...בתנ"ך. לדוגמה:
* חמורבי: אם יצא איש אל עדות סרה במשפט, ואת אשר אמר לא הוכיח, אם הדין ההוא דין מוות, האיש ההוא יומת: אם יצא אל עדות השעורה או הכסף, את עונש הדין ההוא יישא: (חוקים 4-3)
תורה: כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְקֹוָק לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם: וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו: וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו: (דברים יט טז-יט)
* חמורבי: אם יצא איש אל עדות סרה במשפט, ואת אשר אמר לא הוכיח, אם הדין ההוא דין מוות, האיש ההוא יומת: אם יצא אל עדות השעורה או הכסף, את עונש הדין ההוא יישא: (חוקים 4-3)
תורה: כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְקֹוָק לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם: וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו: וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו: (דברים יט טז-יט)
* חמורבי: אם אשת איש נתפסה במשכב עם איש אחר, יתפסו את שניהם ואל המים ישליכום (חוק 129)
תורה: כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻלַת בַּעַל וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם: (דברים כב כב)
* חמורבי: אם השחית איש את עין רעהו – את עינו ישחיתו (חוק 196).
אם שיבר את עצם רעהו, את עצמו ישברו (חוק 197).
אם הכה איש את שן רעהו, את שִׁנּוֹ יכו (חוק 201).
תורה: עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל: (שמות כא כד)
אגב תן דעתך שגם התרבות המצרית הושפיעה רבות התרבות היהודית: פרה אדומה, דיני כוהנים, כלי פולחן, חלק מדיני הכשרות ויש אף הטוענים האמונה באל אחד (שהופיעה במצרים על-ידי אמנחותפ הרביעי הוא אח'נתון).
התרבות ההלניסטית החלה עם כיבושי אלכסנדר מוקדון במאה הרביעית. גדולי הפילוסופים והמשוררים של יוון חיו לפחות מאה שנה קודם. לכן שוב בלבלת קצת מושגים ותקופות. האקסיומה "כאשר יש השפעה תרבותית היא פועלת לשני הכיוונים" איננה מדויקת. תרבות דומיננטית לא תושפע באותה מידה מתרבות שולית, אזוטרית ולא חשובה (כפי שהייתה היהדות בתקופה ההלניסטית; אין הוכחות להשפעה שנקלטה על-ידי היוונים מאיתנו כלל; בניגוד למשל לרומא בתקופת הקיסרים שבה להיהדות היה מעמד הרבה יותר מוערך ומוכר)
הנצרות לא ינקה "את כל מה שיש לה מהיהדות" ופיתחה הרבה קומות משל עצמה (חלקים מהשפעה מצרית ופרסית, חלקים בהשפעה יוונית וחלקים גדולים פרי פיתוח שלה עצמה): האסכטולוגיה, השילוש, המרטירים ופולחנם, החזיונות, הפרדת דת ומדינה, ניתוק הלאום מהדת ופתיחתה לכל העמים ועוד ועוד. "הנצרות" איננה מקשה אחת, זו תרבות ודת בת אלפיים שנה. אל לך לגמד תרבויות אנושיות רק כי הן לא התרבות שאתה משתייך אליה. הכל מעשי ידי אלוקים
