"זה רק פליק".

barsese

New member
"זה רק פליק".

שלום, אנחנו ארבעה אחים. אני בת 20. לאחותי בת ה-12 יש בעיה..קשה לה להיפרד מאימא, (אם הם הולכים להצגה, לחברים). רוב הפרידות נעשות בבכי גדול וצעקות. היא נורא חמומת מוח וזה יכול להגיע למצב שהיא תזרוק אבנים על הרכב או תשבור כלי מטבח. אך היום קרה מקרה קצת שונה, ההורים רצו לצאת והיא הפריעה להם, כרגיל, אבא נורא התעצבן ונתן לה "פליק". יש לציין שאני ישבתי בחדר שלי ושמעתי את זה. היא נורא בכתה ורצה לחדר ואמרה "אני רוצה רק חיבוק אחרון מאימא" ואז אבא אמר "את פספסת את ההזמנות שלך" והיא שוב צעקה. בשלב הזה הוא אמר "אני אביא לך כזאת מכה שאת לא תשכחי בחיים שלך". ואז לא יכלתי יותר, התערבתי, לקחתי אותה לחדר שלי והרגעתי אותה. שאלתי אותה אם זה כואב, אז היא התחילה לבכות שוב ואמרה "זה לא כואב, זה מעליב נורא." לאחר כחצי שעה הם חזרו, מסתבר שהם לא הלכו לחברים, בגלל המצב רוח. יצא לי לדבר איתם ונורא כעסתי על הדרך חינוך הזאת. (היה מקרה דומה אצלי כשהייתי קטנה). ואבא אמר "לפעמים פליקים זה טוב להעביר את המסר". מה אני עושה? אני באמת רוצה להבהיר להם שזאת לא הדרך. ואם הם לא יודעים איך לפתור את העניין יש מספיק אנשים מתמחים ומתמצאים בתחום שישמחו לעזור להם. זה לא בושה לבקש עזרה.
 
"יחסים האתגר"

שלום רב, אני שומעת את הרגישות שלך, את האכפתיות והרצון העז להבין ולעזור לכל הנוגעים. מערכת היחסים היגיעה לצומת T. לכולם קשה, כולם טעונים רגשית. כולם רוצים שינוי. ולא כל כך יודעים איך לעשות אותו. איך את מגדירה את מערכת היחסים שלך עם הורייך היום? אני חושבת ששיחות של הורייך עם איש מקצוע יכולים להועיל. עינת גבע, מכון אדלר.
 

survivorrr

New member
אולי אני רואה צל הרים כהרים. ובכל זאת........

שתי נורות אדומות אני רואה כאן. האחת - ילדה בת 12 (בהנחה שמדובר בילדה בריאה ונורמלית) לא מתנהגת ככה. זה חריג שדגל אדום מתנופף מעליו. השניה - כתבת שאתם 4 אחים אך ציינת רק אותך ואותה. ומה עם היתר? היכן הם בתמונה? לדעתי איש מקצוע צריך לתחקר אותה. לדעתי הילדה חווה משהו לא תקין ולא סביר. לפי התיאור שלך הילדה נכנסת לפניקה בכל פעם שהיא נפרדת מאמה. נראה לך סביר? לי לא. במקום שבו פליק נתפס ככלי לגיטימי להעברת מסר - הדברים לא מסתיימים רק בזה. נראה לי שיש הרבה מעבר לזה ולכן איש מקצוע צריך לבדוק. דעתי הנחרצת - פני מיד לאיש מקצוע. בשלב זה אפילו אל תגלי לאמך או לאיש מבני המשפחה. תוכלי לדבר איתם רק באישור איש לשכת הרווחה. לדעתי "פקיד סעד לחוק הנוער (טיפול והשגחה)" הוא הכתובת. גם פסיכולוג של ילדים מתאים אבל נראה לי שזה גדול עליך מפאת גילך והאפשרויות התקציביות שלך. לשכת הרווחה - התחילי משם. לחילופין - אם ממש קשה לך או נראה לך שהדברים לא כל כך חמורים - הפני את אימך להתייעצות עם פסיכולוג לילדים. אל תוותרי לה. אני בטוח שהילדה חווה משהו לא טוב.
 
למעלה