זה רק אני ?

זה רק אני ?

בדידות אתה נמצא בחתונה של חבר שלך , אולם מפואר. מאות אנשים לבושים במיטב הבגדים , מוזיקה קצבית ברקע . מסביבך כולם שמחים שרים ורוקדים ... ואתה? אתה נמצא במין תחושה שבין עצבות לבין מצב רוח מהורהר ורצון שהחתונה תסתיים והסיוט כבר יהיה מאחוריך. אני מניח שכל מי שיקרא את דבריי מייד יחשוב שאני רווק מזדקן וממורמר שעסוק ברחמים עצמיים .ולכן אני מדגיש שאני בחור צעיר מאוד שלא מצפים ממנו להתחתן בקרוב מלבד העובדה שאני בעמי לא מעוניין להתחתן בגיל צעיר. אם כן נשאלת השאלה מה כל כך מדכא אותי (ועוד רבים אחרים ?) בהשתתפות בטקסי חתונה ? שאלה נוספת האם יש עוד אנשים שמרגישים כמוני תחושה זהה או דומה ?
 

boten d

New member
כשחברים מתחתנים בגיל צעיר

אני מתבאס במקומם. אני בן 22 וכבר הייתי בכ-10-15 חתונות של חברים ומכרים בגילי. יש אפילו חבר'ה מהמגזר שיגידו שזה לא כזה הרבה (כיפות סרוגות). לי זה נראה כמו בזבוז של נעורים. אגב, ביום שני הבא עוד חבר טוב מתחתן. מזל טוב.
 

uri80

New member
טוב, אתה בדיוק נכנס לתקופה הזו איתם

הייתיה תקופה שכמעט בכל שבוע הייתי לוקח איתי לצבא בגדים לחתונה, מתקלח בבסיס ועף לעוד אחת. טוב שנגמר. טוב לא ממש נגמר. פשוט הקצב סוף סוף ירד. למרבה המזל החבר'ה החילונים לא ממהרים להתחתן כל כך מהר, ולא עושים את זה במסות.
 
חתונות של דתיים זה די מבאס...

והאמת גם לרוב לא רק של דתיים. כי הכל מאולץ. צריכים כל הזמן ל"שמח" את החתן והכלה ואין כמעט זמן לשמוח ולהנות. זה פשוט לא זורם.
 

מחממנוע

New member
מרכז הליכוד או מצודת הזאב

נראתה היום כמו חתונה דוסית. והכניסה כשביבי נכנס נראתה כמו הכניסה לקבר רבישימון בלג בעומר
 
למעלה