לפעמים זה אתגר. אבל לרוב ניתן להבין
כמובן שכאשר השחקנים מרקע של תיאטרון (בתקופתיות בעיקר), הדיקציה מאוד ברורה.
אגב לוחשים - זכורה לי סידרה וותיקה על מאמן כדורגל אחד שעוסק בשיקום נוער (רצה בערוץ 1 בסוף השמונים ברצועת ה'נוער'), שהיה מדבר מבעד לאצבעותיו. לא הוריד דבר מהכריזמה שלו (למרבה הפלא; כמעט כמו הסוכריה של קוג'אק), אבל הגביל מאוד את יכולת ההבנה... מזל שהיה תרגום.
זכור לי בפרק הראשון של MISFITS כשהם פוגשים את כל החבורה, ואחת מהם מדברת במבטא נידח במיוחד... אפילו האחרים מתלוננים.
זה אגב דבר מרשים שבאירופה המודרנית השתמרו עדיין לא מעט מבטאים נידחים, שהם כמעט שפות נבדלות (בד"כ רק לדיבור, בקרב בני המקום; שפת הקריאה שלהם והלימוד תהיה השפה הרשמית של המדינה).
יש קטע יפה ביוטיוב שמדגים מבטאים כאלה של שפות גרמאניות -
https://www.youtube.com/watch?v=T8LxRfdLrlU
כמי שלמד קצת בלשנות ואנגלית ביניימית, קצת יותר קל לי עם המבטאים האלה (שמזכירים לפעמים את צורת ההגיה המוקדמת). לדעתי אין כמו מיבטא טוב להעביר אותנטיות. ככל שהוא מרוחק יותר מהסטנדרטי, כך הוא אקזוטי יותר, ומוסיף לדמות שמדברת בו (מעריץ גדול של ג'יין דוגל, הכתבת הסקוטית של ערוץ SKY NEWSׂׂ).