זה קרה שוב!!!!!!!

זה קרה שוב!!!!!!!

אני שונאת את העולם הזה אני רוצה למות, תהרגו אותי בבקשה!!!! אני לא יכולה יותר! אני לא יכולה לעשות עוד כלום- תהרגו אותי תרצחו אותי- העיקר שלא אהיה בחיים יותר! שמעתי לעצתו של אורי_ח והכול השתבש זה שוב קרה!! וזה יקרה עוד פעם, החיים שלי הם זבל. לא רוצה יותר!!!!
 
הם שוב ניסו לאשפז אותי...!

הלכתי לפסיכיאטר והכול היה בסדר, ב- 20.8. באו שני רופאים ולקחו אותי מהבית, אמא הייתה איתם. "זה בסדר" היא אמרה לי, "הם יעזרו לך, את יודעת שזה לטובתך!" אני התחלטי לצעוק אבל לאמא לא היה אכפת, היא רק עמדה שם כרגיל, קרה, אשה ללא לב! אני שונאת אותה!!!!! הם החזיקו אותי חזק, כאב לי, עדין כואב לי, סימנים כחולים יש לי בידיים. אינ ניסיתי להעבק, ניסיתי לברוח אבל הם קשרו אותי למיטה, למה אמא? למה עשית לי את זה? את לא אוהבת אותי? בכלל לא? גם בפעם שעברה לא היה לה אכפת. היא בצד שלהם, למה?????? עד ה- 23.8 הייתי שם, קשורה. בחדר לידי הייתה מישהי שדפקה על הקירות. שמחתי, כי היה טוב לדעת שיש עוד מישהו איתך, שאתה לא לבד... אלון, חבר שלי הגיעה ב- 21.8 וסידר את הכול. עכשיו אני חייבת להיפגש עם פסיכולוג כל שלושה ימים... למה עשית לי את זה אמא? למה? פעם שעברה השארת אותי שם, להרקב שם! ארבע חודשים השערת אותי שם! למה???????????????????????????????? אני שונאת אותה! שונאת אותה!!!!!
 

BooBee

New member
שלום לרוני

עצוב היה לי לקרוא על החוויה הקשה שעברת. אני מקווה שהטיפול הפסיכולוגי יחזק אותך ואת תרגישי יותר טוב מהר מהר. טוב שיש לך את אלון שעוזר לך. הוא נשמע אחלה בחור שבעולם. שיהיה לך ערב עם הרבה חיוכים, רויטל.
 
הטיפול הפסיכולוגי הוא זה שגרם לכול!

אני לא יכולה יותר עם זה... למה אמא שלי עשתה לי את זה למה? דרך אגב, "שלום לרוני" גרם לי להבין שאינך זוכרת אותי, אני הייתי בפורום עוד ליפני ה"ניסיון אישפוז"... דפדפי כמה דפים לאחור.
 

BooBee

New member
רוני היקרה ../images/Emo23.gif

אני בטוחה שאמא שלך לא עשתה לך דבר בכוונה, אלא הכל מתוך אהבה ואיכפתיות ממה שעובר עלייך. אני בטוחה שקשה לה לראות אותך כואבת ועצובה. רוני, אני כן זוכרת אותך, התכתבנו כאן כמה פעמים, אני יודעת שאת כותבת כאן כבר כמה זמן. שלך, רויטל.
 

אורי_ח

New member
רוני, אני בטוח שחוויות קשות

כמו שעברו עלייך קשה לדמיין. מה שאת כותבת כאן ומה שעולה בין השורות הוא יותר מרמז. במצב כזה כשהמציאות מתבלבלת באמת קשה לדעת מי אוהב אותך, מי רוצה בטובתך. אני מבין את ההרגשה שלך ביחס לאימא, ביחס לרופאים. אולי באמת לא הייתי צריך לייעץ לך. הכתיבה שלך ועצם הידיעה שמקשיבים לך, שקוראים אותך, גם היא מקלה. אני עדיין סבור שאת זקוקה להמון עזרה ותמיכה, אבל זה חייב לבוא מרצונך ולא בכפייה. למעט מצב שבו את נמצאת במצב של איבוד שליטה או שיש סכנה ממשית לחייך. מאחל לך המון טוב מכל הלב. אורי
 

BooBee

New member
רוני, תקשיבי

אנחנו לא מכירות, ואני לא מכירה את כל הסיפור שעברת. את מידי פעם כותבת כאן על הרגשות והתחושות שלך, ואני כואבת יחד איתך, ואני דואגת לך, שתדעי. ואני רוצה להזכיר לך שהפורום הזה יכול לתמוך בך בשעות הקשות שלך, ולתת לך אוזן קשבת מפעם לפעם, ואנשים יקראו מה שאת כותבת גם אם לא יגיבו. לפעמים אין מה לכתוב בתגובה. פשוט ריק. כאילו כתבת בעצם משהו מושלם, שאם אני אגיב, אני רק אהרוס... ואני חייבת להגיד לך, ובאותה הזדמנות להזכיר לכולנו כאן, שהפורום הזה לא בא להחליף טיפולים, לא במקום, רוני. בנוסף. כתבת כאן על החבר הטוב שלך שעזר לך בפעם האחרונה, אני חושבת שאולי כדאי שתצמדי אליו טוב טוב ותדברי איתו ותתני לו לתמוך בך הכי שרק אפשר. אני לא כל כך זוכרת בת כמה את(23?), אולי כדאי לך לפנות לאיזו עמותה או ארגון שיתמכו בך להתחיל מסלול חדש בחייך, במקביל לטיפול פסיכולוגי שירכך את הכאבים העצומים שאת עוברת. הטיפול הפסיכולוגי יכול לחולל פלאים במי שאת, רוני. אני יודעת כמה הטיפול שלי תרם לי. אני בטוחה שיש כאן כמה וכמה אנשים שיוכלו לשתף גם כן, איך הטיפול נתן להם כוח. לילה טוב, חיבוק גדול גדול, רויטל.
 
לא אני בת 21...

ו- אינ יודעת שהפורום הוא לא במקום יעוץ/טיפול, אבל לא נחמד לדבר עם מישהו שמגיב? מישהו שאומר לך דברים טובים, מנחם? וחוץ מזה אני לא יכולה להרשות לעצמי טיפול פסיכולוגי ובטח שלא פסיכיאטרי (כולל הנחות...)! לא הבנתי- "פשוט ריק"? אין דבר כזה! תמיד אפשר להגיב מבלי "להרוס" את ההודעה! תמיד (!) אפשר לשפר את הרגשתו של מישהו כואב. אור, זה בסדר! אין לך מה להגיד "אולי לא הייתי צריך ליעץ לך" זה בסדר גמור, זה לא אשמתו של אף אחף (חוץ מאמא שלי!).
 

BooBee

New member
לא כל כך הבנתי...

רוני, אולי תסבירי לי מה את רוצה. זאת אומרת, מה את מצפה מחברי וחברות הפורום? ועוד שאלה: מה את מאחלת לעצמך? איך את רוצה שיראו החיים שלך? הנה, תיכף מגיע ראש השנה, זמן לחשבון נפש. מה דעתך לכתוב מה את מאחלת לעצמך לקראת השנה החדשה? אולי אני אוכל לעזור לך, לכי תדעי... אני מבינה שכואב לך. השאלה היא מה את חושבת שיעזור לך להתגבר על הכאבים האלה. שלך, רויטל.
 

maor77

New member
רוני היקרה

שלום רוני ראיתי את התגובות שקיבלת והם חכמות ויפות ויש מה ללמוד מהם אבל כולם לא שמו לב לנקודה מאוד חשובה שאת כותב בפורום הזה אחרי כל הבלגן המחורבן הזה לדעתי רוני את אחת הבחורות הכי חזקות עלי אדמות יש לך כוח עוד לשאול שאלות ולנסות להבין למה אני ממש מעריך את הכוח הטמון בך גם אני עברתי בחיים הרבה לא אישפזו אותי אבל לכל אחד יש את הבעיות שלו את יודעת בכל מקרה אני מכיר את הבלבול העמוק והמתסכל וחוסר ההבנה המוחלט וזה פשוט למה למה למה אז אני איתך פה מתי שתרצה כל שאלה כל דבר שאוכל לעזור ממני מאור
 
אני מנסה... אני מנסה מאור...

אני מנסה לעמוד... פעם כבר שאלתי "איך לא נופלים?" ועכשיו אני יודעת שבעצם החיים שלנו מתבססים על הנפילות האלה, הרי עם לא תיפול- איך תקום? קשה לי, בלילות, ברוב שעות היום, אינ לפתא מרגישה צביטה בלב, כשאינ מיסתקלת על התמונות, חושבת... אני לא בטוחה שהייתי מגדירה את עצמי "אחת הבוחורות החזקות עלי אדמות" כשהכול התחיל, הייתי בת 12, לי לא ממש הזיז מות אבי. רק שנים לאחר מיכן הבנתי שהמצב היה יותר טוב אילו אבא שלי היה פה. הדבר אשר קרה לי לפני ההריוןפגע בי מאוד, אבל שימחה אותי העובדה שאני עומדת להיות אמא... ואז הגורל היכה בי שוב, ואני שואלת את אלוהים "למה?" אך אין תשובה... אולי אלוהים בוחר ואז מיתעלל באנשים מסוימים ש"נועדו" לתפקיד... ככה אני רוצה לחשוב... שהכול יגמר בקרוב...אבל אני יודעת שזה לא כך... שוב- תודה לך מתן, תודה רבה!
 

maor77

New member
סלחתי

אהלן רוני אני לא מכיר כל כך טוב את הסיפור שלך אני התייחסתי בעיקרון לקטע של האישפוז ושל אמא שלך ואני עדיין חושב שאת נורא נורא חזקה כי רוב הבנות בגיל שלך במצבים האלה לא מחזיקות מעמד אז רוני אני מאמין בך אני פה בשבילך תמיד
 
למעלה