אני אוהב לקרוא, אבל לא תמיד יש זמן.
ספרי מתח סטייל הרלן קובן ודן בראון הם נחמדים, אבל די חוזרים על עצמם- אז נראה לי שבשלב מסויים הם קצת יימאסו עלי. פארודיות על מד``ב/ פנטזיה הן ז`אנר אהוב עלי במיוחד מאז שקראתי את `מדריך הטרמפיסט לגלקסיה`. עוד סגנון שאני אוהב זה ספרות סוריאליסטית, כמו למשל `יש ילדים זיגזג`, של דוד גרוסמן. מעבר לזה, יש עוד המון סגנונות- ספרות קלילה (חכמת הבייגלה), ספרות מופת (קין והבל) וספרות מעוררת מחשבה (זן ואומנות אחזקת האופנוע) שאני יכול למצוא בהן ספרים שמאד ימצאו חן בעיני. העיקר שיהיה תוכן ושהכתיבה תהיה זורמת..