זה צובט בלב
קורה (היום לדוגמא זה היה), שאני שומע שיר אהבה בסגנון הישן שמילותיו הן: הדור נאה זיו העולם. נפשי חולת אהבתך. אנא אל נא רפא נא לה. בהראות לה נועם זיוך. אז תתחזק ותתרפא. והיתה לה שמחת עולם. או שיר המתייחס לתכונה המוערכת אצלי מאד: אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו. כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו. מי שקרא כמה הודעות שרשמתי כאן, בפורום, תחת הכותרת "אזהרה! לא למאמינים", יודע כמה אני מאמין בקיומו של אל ואיך אני מתייחס אליו לו יצוייר שקיים. ובכל זאת, עם העבר שלי, שהיו תקופות שחיי הרגש אצלי נסובו סביב בורא העולם ורצונו, הרי השירים שהוזכרו ודומים להם, מעוררים בליבי, לרגעים, הרגשה של אהבה, כיסופים, השתוקקות, התרפקות והערכה לאותו בורא. אלא, שאז אני כמתעורר במחשבותי, וחולפות להן המחשבות הידועות, המעודכנות. ויש לי כזו הרגשה חמצמצה. למה ? למה איני יכול עוד להרגיש כמקודם ? וכמה מצער שאין לי כוח גדול שאוכל לסמוך עליו. ואין במי לבטוח ולייחל לצדקו ואהבתו. - וזה צובט בלב...
קורה (היום לדוגמא זה היה), שאני שומע שיר אהבה בסגנון הישן שמילותיו הן: הדור נאה זיו העולם. נפשי חולת אהבתך. אנא אל נא רפא נא לה. בהראות לה נועם זיוך. אז תתחזק ותתרפא. והיתה לה שמחת עולם. או שיר המתייחס לתכונה המוערכת אצלי מאד: אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו. כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו. מי שקרא כמה הודעות שרשמתי כאן, בפורום, תחת הכותרת "אזהרה! לא למאמינים", יודע כמה אני מאמין בקיומו של אל ואיך אני מתייחס אליו לו יצוייר שקיים. ובכל זאת, עם העבר שלי, שהיו תקופות שחיי הרגש אצלי נסובו סביב בורא העולם ורצונו, הרי השירים שהוזכרו ודומים להם, מעוררים בליבי, לרגעים, הרגשה של אהבה, כיסופים, השתוקקות, התרפקות והערכה לאותו בורא. אלא, שאז אני כמתעורר במחשבותי, וחולפות להן המחשבות הידועות, המעודכנות. ויש לי כזו הרגשה חמצמצה. למה ? למה איני יכול עוד להרגיש כמקודם ? וכמה מצער שאין לי כוח גדול שאוכל לסמוך עליו. ואין במי לבטוח ולייחל לצדקו ואהבתו. - וזה צובט בלב...
