התשובה נמצאת בגוף ההודעה שלך
אני לא יודע אם זה מה שהתכוונת, אבל יש נימה מעצבנת של זילזול בביטויים החוזרים ונשנים שלך "חיילי טובלרון", "חיילי שוקולד". יכול להיות שאתה קצת לא בעניינים (אם כי זה לא תירוץ מספיק טוב לזילזול הזה). אז בא אכניס אותך קצת לעניינים, על קצה המזלג. "דתיה קסומה", שממנה התחיל השירשור הזה. הבן שלה בעיצומו של מסלול בגדס"ר גבעתי. מסלול קשה ותובעני, כמו בכל גדס"ר, וחי"ר בכלל. לא מעט שבועות עוברים בנתק סלולרי מושלם. מדד מצב הרוח של ההורים בקורלציה עם זה של הבן. אם בחור בעיצומו של מסלול כזה מבזיק מסר של מצוקה נפשית ואתה יודע שלא תוכל לדבר איתו שבוע, זה מלחיץ מאד. "כחלחל". בן אחד בחי"ר, גולני. אני לא צריך לספר לך מה זה חי"ר. בן שני היה בפלחה"ן גבעתי ועבר את כל מדורי הגיהינום של הנגמ"ש שהתפוצץ, החברים שנהרגו. זה שורט נפשית. מה שקרה בעקבות זה אתה לא רוצה לדעת. אתה יכול להחשיב אותו כאחד מנפגעי האסון ההוא. "אמשל מילואימניק טחון". בן בוגר פלס"ר נח"ל. שמעת על המושג "לילות לבנים"? לא? כי אני דווקא כן שמעתי. שלי נמצא עכשיו ביחידה הזו. אני לא יודע על מה אתה חושב כשהבן שלך מבלה כל לילה במרכז ג'נין ומטייל שם בין יריות של מבוקש לטיל לאו. זו רק דוגמית. לא מניתי כאן את אלה שהבן שלהם/שלהן בבפנוכו של אחת מערי יו"ש יום-יום, ויש רבים. יכול להיות שכל מה שתואר לעיל קטן עליך. יכול להיות שאתה במצבים דומים לא מניד עפעף וישן ממש כמו בנופש באיים הקריביים. כל הכבוד. יש כאלה שמשום מה הדברים האלה מלחיצים אותם, ושדר של מצוקה מחייל כזה מצריך לעיתים התערבות. אף אחד כאן לא מטלפן ליחידה של בנו על בסיס יומי או שבועי. מדובר באירועים חד פעמיים. אני מקווה שיש בך מספיק רגישות כדי להבין את הרקע הזה, ואני מבקש ממך, אישית, שתשמור את הגבורה לעצמך, ותחדל לזלזל בהורים שחושבים שיש להם סיבה טובה לדאוג. אני מברך אותך על כניסתך לפורום, ומקווה שתמשיך לשתף אותנו בהצלחה של בנך, בלי הצורך לזלזל באחרים.