זה פשוט עצוב

בהחלט עצוב...

פעם שאלתי רב, מה בעצם הסיפור?... למה זה כל כך מסובך? למה יש כל כך הרבה מסורבות גט?.. והוא ענה לי שבדיוק כפי שאי אפשר לאלץ מישהו להתחתן, וחתונה נעשית בהסכמה, ככה בדיוק גם גירושין.. בתשובתו בעצם הוא לא חידש כלום , אבל הוא גרם לי להבין מה עומד בבסיס ההלכתי של הקושי באילוץ לתת גט.. יכול להיות שבדברי הר"מ אני מדבר מחוסר ידע.. אבל למה אשה חילונית לפחות צריכה לעזאזל לעשות חשבון לרבנות , לפחות בנושא יציאות, בילויים, גברים..??... ולמה אי אפשר להגיש אולי בג"צ נגד הרבנות , לפחות במקרים מאוד קיצוניים.. הרי אשה עגונה , היא במידה רבה שבויה בידי הבעל/הרבנות ואיננה חופשייה לעשות כרצונה.. עם כל הכבוד להלכה ולמה שכתבתי בתחילת דברי, צריך לקבוע שכתובה למרות היותה מסמך הלכתי, היא חוזה לכל דבר ועניין, ובית המשפט יהיה מוסמך לדון בו או להתיר אותו גם ללא הסכמת שתי הצדדים.. נשים השיגו המון השגים מאז קום המדינה, אבל אחד הנושאים שבהם נשארו מאחור (ולא באשמתם) הינו נושא הגיטין..
 
מסכימה שעצוב... ולא מסכימה...

שכתובה (לפחות כמו שהיא נחתמת כיום) שניתן יהיה לדון בה בבית משפט אזרחי ולא דתי, החוזה הוא דתי, הוא נערך ע"י רבנים, הטקס נערך גם הוא על ידיהם בהסכמת שני בני הזוג מן הסתם ועם כל הזכויות שבאות בעקבות הכתובה, יש גם חובות וכמו כל הסכם שצריך לחשוב פעמיים לפני שחותמים עליו, גם פה. הכתובה למעשה באה להגן על האישה, שכן היא זכאית למזונות והיא זכאית להם רק מתוך הכתובה ולא משום חוזה אזרחי. וזה כמובן בהנחה שאין הסכם טרום נישואין אחר - מה שניראה שאין לרוב בנישואין ראשונים. הבעיה היא במקום אחר לדעתי - שאם זוג בוחר להתחתן בנישואין אזרחיים, הוא חייב להתגרש בגירושין דתיים, דרך בית הדין הרבני... ואז בעצם אם בעלה מטיל סנקציות על הגט, לא ניתן לחייב אותו בכתובה/במזונות עד לגט, כי אין כזו ולכן צריך להוציא את עניין בית הדין הרבני רק במיקרה וזוג מלכתחילה בחר להינשא בנישואין אזרחיים. לכן עד שיפרידו את הנישואין האזרחיים מהגירושין הדתיים - לכל אישה רצוי להינשא רק דרך הרבנות.
 
או.קיי אבל...

כמו שבית המשפט מתערב בנושאים שהכי מכריעים שיש.. לא רואה בעיה אם תהיה לו סמכות לדון גם במקרים קיצוניים במיוחד של יחסים שעלו על שירטון ולא נראה פיתרון באופק... נכון שהכתובה היא מסמך דתי, אבל היא חוזה לכל דבר, והרבנים הם דיינים שמקבילים לשופטים.. לרגע אני לא מציע שכל זוג שמתווכח על כבל מאריך ירוץ לבית משפט, אבל עם קצת ראש פתוח (שמן הסתם נוגד את ההלכה..) ורצון טוב, יהיה אפשר לפתור את בעיותיהן של אלה שמסורבות שנים לא מעטות.. שבת שלום.
 

Jen74

New member
עד כמה שאני זוכרת אני לא חתמתי

על הכתובה שלי. הכתובה הוא מסמך שנערך בין החתן לבין הרב המקדש כאשר אבי החתן ואבי הכלה משמשים כעדים וכן עד נוסף שמגיע עם הרב. החתן חותם על הכתובה, קובע את הסכום ומתחייב לזכויות ולחובות המופיעים בכתובה. האישה תחת החופה בזמן הקידושין מקבל את כתובתה. האישה כלל לא צד בחוזה הזה שנקרא כתובה.
 
נוכחותך שם היא הבעת ההסכמה...

טבילתך יום לפני במקווה בכדי להגיע לחופה טהורה... היא חלק מתהליך הסכמתך. פנייתך לרבנות וטירחתך על הוצאת תעודת רווקות - היא חלק מתהליך הסכמתך. הכתובה היא לא תעודת הסכמה - היא ההתחייבות של בעלך כלפייך, למצב שיום אחד תריבו והוא יישכח את חובותיו כלפייך... אז יש בידייך מסמך להזכיר לו. אם היית חותמת על הכתובה... היו עוד מחייבים אותך במזונותיו - אז תודי לאל שאת לא חותמת על מסמך שכזה.
 

חזקוש

New member
חוק הסמכת בתי הדין הוא חוק חילוני

מקור המצב שבענייני נישואין וגירושין דן בית דין דתי וכך הוא בכל העדות שבארץ החוק הוא מאז השלטון העותומני וכלה במשטר המנדט הבריטי והמשיך כחוק אף במדינת ישראל. אכן כל פס"ד הן בבית משפט והן בב"ד אי אפשר להכריח לקיים החלטה אך אפשר להעניש על אי ביצועו ובזינו בענישה ממונית או מאסר ולעתים אף הענישה אינה מועילה. בתי הדין לא עוברים רענון מסיבות של אתנן פוליטי. אתנן זה בא דווקא מצד שתי המפלגות החילוניות שהיו בשלטון הליכוד והעבודה אלו המפלגות שאפשרו לקבוצה הקיצונית יותר בפרשנות ההלכה להשתלט על מנגנוני והרכבי בתי הדין. יש פתרון הלכתי לכפיית הגט הפתרון הוא בכך שבמעמד הכתובה יינתן שטר הסמכה לבתי הדין על שני הצדדים להתיר את הנישואין וכך במקרה של החלטה על כפיית גט על אחד מבני הזוג יוכל בית הדין להפקיע את הנישואין לאלתר. חזקי
 

magic40

New member
את התימני ההוא שמת בכלא בן 90

לא אשכח בחיים ישב בכלא בגלל סירוב גט והיא השתחררה ממנו רק כשמת
 
אולי זה טמטום.....

אולי אני טועה... ואולי מכמה סיבות.... הראשונה והגדולה מכולן היא שאני גבר ולא אישה! קשה לי מאוד לדמיין מצב שמישהו כופה עליך להישאר נשוי לו אך ברור לי שזה קיים. קשה לי להבין מדוע יש גופים כמו הרבנות שאמורים להגן על הדת ולא על הבעל, אך ברור לי שגם זה קיים (לצערי). אבל יש פתרון ! הפתרון הוא לספר שזנית, הלוא אישה נשואה מותרת רק לבעלה ובמקרה שהיא זנתה היא אסורה על בעלה (ועל בועלה כמובן) והוא יחוייב!!!!!!!!! לתת גט. אחזור שוב לפני שכולן פה קורעות אותי לחתיכות.... אני גבר אז אולי אני לא מבין את המניעים של אישה לא לעשות דבר כזה. אך אם החופש כה חשוב לך ואת רוצה להיפטר ממטרד מגעיל שמנסה לכפות עצמו עליך... למה לא ? בלי אלימות אני מבקש!
 
אגב... הכרתי מישהי...

דתיה שפשוט הודיעה לרבנים שיש לה צרכים ואם לא ייחייבו אותו לתת לה גט, החטא עליהם ושיהיו מודעים - חייבו אותו לתת לה גט. - אמיתי לחלוטין. אישה שמקבלת מזונות אישה מבעלה - אין לה שום אינטרס לספר שזנתה כיוון שהיא עלולה להפסיד את הכנסת הקבע. אגב, ככה קיבלתי גט אחרי שלוש וחצי שנים תוך חודשיים - הוא שמע שאני יוצאת עם מישהו כבר שנה ומשהו ובדיוק הכרתי את אותו בחור למשפחה שהם ב'מיקרה' שכנים של ההורים של הגרוש, הנ"ל התקשר לצעוק עלי שאני עדיין נשואה לו... ושהוא ילשין עלי לרבנים... אז הודעתי לו 'תודיע למי שאתה רוצה, הדבר היחיד שיקרה שיהיה אסור לי להתחתן עם אותו בחור וגם ככה אין לי כוונה כזו ואותך ייחייבו לתת לי סופסוף גט'... אחרי חודשיים הייתי גרושה רישמית - אם הייתי יודעת קודם...
 
אחלה פתרון לא ?

האם אגב מזונות הוא מה שישאיר אישה בנישואין ? אם כן אז.... שלא תלין על כלום! אם כסף חשוב לה יותר מחירותה... נגמרו לי המילים!
 
יש נשים שחשוב להם...

להמשיך לחיות ברווחה כלכלית... ואולי זה מתוך נקמה - לקחת לו את הכסף... יש שנישאות מלכתחילה בגלל שהוא בעל ממון ואז מגלות שבכסף לא קונים הכל... אני לא יודעת מה יותר גרוע. אולי יש גם שיקולים אחרים שקטונתי מלשפוט נשים במצבן. אולי בפורום הזה לא, אבל אני בטוחה שיש לא מעט נשים וגברים שחיים בכלוב של זהב ואולי גם מתוך בחירה/נוחות/מראית עין... מה יותר גרוע? - לא יודעת. כמה פעמים בחיים שמעת - 'עזוב אותך אהבה - עם אהבה לא הולכים למכולת', 'תמצא לך אחת זקנה עשירה וערירית...' או משהו בסגנון... כולנו שומעים את זה ומפנימים לאט לאט.
 
מגעיל כמה שאת צודקת.

לא אחת אנשים נישאים מתוך תאוות ממון, צודקת, אך אין זו הכוונה במקרה זה. פה מדובר על מסורבת גט שסבלה שנים רבות. מה הבעיה תגידי שזנית וזהו! לא קרה לי מעולם שמישהי ניסתה לכפות עלי את הקשר אך אם מישהי הייתה מנסה וזה היה גורם לי סבל, הייתי עושה הכל! כדי לא לסבול. אגב עם אהבה באמת לא הולכים למכולת אך החיים זולים יותר - ראשית אוכלים פחות - פרפרים בבטן. יוצאים פחות לבילויים - המון זמן במיטה. פחות כסף מבוזבז על מכון כושר - לא צריך יש איך להוציא אנרגיה. וכו' וכו' וכו'.
 
גם לי יש סיפור

כשבת דודה שלי הייתה ברבנות היא אמרה : אם לא תתנו לי היום גט אני טסה לחבר שלי לשעבר ומזדיינת איתו! תעשו מה שאתם רוצים, אמרה ונפנפה בכרטיס טיסה. (גם ככה היא התכוונה לטוס אליו ולהז.... איתו) באותו יום!!!! ממש!!!! קיבלה גט. כל הכבוד.
 

jdpworld

New member
חושב שזה מתאר הדעה הכללית...

"היה היתה אשה לגמרי רגילה שנישאה לאיש לגמרי רגיל (רק עקשן, קמצן ואלים)", השאר פרטים שיהיה גם ספור. נותנים להם הכוח יום יום דרך אמונות תפלות ורשלנות אישית,,,אחר כך מיללים על התוצאות.
 
מזעזע, לא רק עצוב!

יצא לי לראות על המסך הקטן את התמוטטות העצבים שקיבלה
(בבית הדין הרבני
)ועוד סופר בכתבה על הרבה מראות כאלו שם... מאחלת בכל ליבי שבנותיי לא תרצנה להתחתן כך.(מוסד ארור)טעות שעושים בנישואים ראשונים. כחילונית גמורה,אני לא רואה שום עניין וטעם להתחבר אליהם(
) כדי להיות מאוחר יותר חלילה כבולה עי גבר חיים שלמים עד שיתרצה .... זו פגיעה בזכות הראשונית של האדם ביקום ~ החופש שלו ~ אבל יש מי שמטפל בכך היום שלא כמו פעם ויש תביעות חמורות כנגד גברים מהסוג הזה גם אחרי 19 שנה!
מזעזע!
 

ביפו

New member
אותי - זה מצחיק , עד

דמעות. כן deena קראתי את הכתבה, ולא מצאתי בה כל הקבלה למציאות של 2006. ההסתמכות על "כרגיל" ו"באופן לא רגיל" - עם המנטרא- נקראו אצלי כ"הצגה פמיניסטית גרועה" של השנים 1980-1995. הבנתי את "הקטע" שלא הבאת אף לא פרור מתחושותייך על הכתבה/הכותבת ותפקידה. עליכם/ן מראה שעל הקיר, טליה בת ואוהב לבשל- ממש מתפלא אני. כמי שעבר "על בשרו" דיונים של "הליכי גיושין" ברבנות ובבימ"ש אזרחי - מחוזי בת"א של 1981-1984 , וחברות בארגונים של "השבת זכויות האב במשפחה" - עד 1994 , נראה לי כי לא לשווא - הגיבו על הכתבה במעט יותר מיממה - מעל לשבעים מגיבים. תוכלו לקרוא את תגובתי בגוף התגובות לכתבה - בכינויי -savpap שם. תגיעו - דרך הקישור של deena . חשבתי שאתם עברתם גט, או תהליך של גט וגירושין, וזה לכל מי שבקהילה הזו, כמוני. נכון - אני פרוד מאשתי כבר 25 שנה - אך איני יכול למר כי אשתי - היא דווקא זו "המסורבת גט" אלא ההיפך הוא הנכון. זו הגברת - שאינה מכבדת את הצו הרבני של חיוב הגירושין, וטוענת "שהתחרטה על הסכמתה להסכם הגט", עוד בטרם יבשה עליו הדיו... מידע וניסיון שלי וןאלפי אחרים, וממה שלמדתי מעורכי דין - רגיל שבית הדין נוטה לצד האישה, וזאת מעצם החיוב שלא ליצור ממזרים ביהדות. כך גם כל החוקים המאפשרים לאישה בדיוני הגט: 1. דיון במעמד צד אלד(שלה). 2. חיוב הגבר אף שלא בנוכחותו - במניעת יציאה מהארץ. 3. ביטול דרכון הבעל ואפילו זכויות שזכה להן בעבודתו. 4. אי אכיפת האישה להחזיר כספי "מזונות הילדים ביתר" - דבר שבפועל הוא פרה ופעולה בלתי חוקית בעליל של חוקי ההוצאה לפועל. 4. חיוב הגבר במאסר ושלילת אשרחותו - וכמו שהוזכר כאן , המקרה המפורסם של יחיה התימני. כבר כמה שנים - שקיימת הפונקציה של בימ"ש "לענייני משפחה" שהוא חלק מבימ"ש השלום(וערכאת הערעור שמעליו היא בימ"ש המחוזי), וכן קיימת חפיפה של כל בתי המשפט/דין בארץ - לאותם החוקים ולמשרד אחד - בידי שר המשפטים... כך שלדעתי - זה מצחיק לטעון שאשה היא "ברגיל" מופלית לרעה באיזשהוא בימ"ש בארץ. וזה לא מצחיק אותי בכלל - שכתבה את הכתבה אשה שמעצם היותה"טוענת רבנית" במקצועה וחברותה הארגונית - היא עצמה מנועה מלייצג לקוחותיה בימ"ש "לענייני משפחה" כיום ישנו גם מעמד חדש - של "מגשר/ת" שמרבים להשתמש בו בהליכי גירושין...
 
אני קוראת את התגובה שלך

ולא ממש הצלחתי להבין... בלבלת אותי לגמרי. כבר כתבתי שבית הדין הרבני והכתובה בעצם באים להגן על האישה ולכל אישה עדיף להינשא דרך הרבנות. לא הבנתי מדבריך - שאתה סותר אותי... ואולי אני טועה, אשמח להסבר נוסף
 
למעלה