דבר ידוע,
רבים מאיתנו (אצלי לפחות זה כך) מגיבים על תנודות רגשיות באוכל. זה לא זר לאף אחד - כשתינוק בוכה מה אמא עושה? נותנת לו במבה.. מנחמת אותו.. כשילד מרגיש לבד ובוכה ולא נותן לאמא שלו ללכת מהגן, היא נותנת שוקולד, וכשהיא רוצה להראות עד כמה היא אוהבת היא עומדת ומטגנת לו שניצלים או אופה עוגה (או שניהם ועוד) כך שחיבור של אוכל עם רגש הוא לא דבר זר.. צריך רק לא לפחד להבין וללמוד מאיפה בא הנאחס, ולנסות להתמודד עם זה בלי לאכול. אולי זה לא מצליח פעם, פעמיים, מיליון פעם, אבל בפעם המיליון ושש, זה מצליח. מניסיון.
