אני אגיב על חלק מהדברים .
כמו שרואים בחתימה שלי, או מניחים ממנה אני די מטורף על נירוונה, ובכלל אני אוהב כל מה שקשור בעשור קודם ומאוחר יותר. העניין שקורט קוביין היה אליל הוא נכון, כי אז הרוק היה העיקר, בסוף ה-80' הוא די מת, מה שנתן את הדחיפה לגראנג', ואחרי שקורט התאבד\נרצח\מה שתרצו, הרוק די מת, ממש ממש ממש לא מת לגמרי, אבל אין להקה שהיא "וואו!" מעל כולם, או אליל רוק אחד, כוכב רוק נצחי, שמרגישים שוואלה, זה מיוחד, זה חדש. אז נקווה שמתישהו הרוק שוב יחזור לקידמת הבמה, אולי אפילו עם משהו חדש (ואני לא מדבר על לינקין פארק Oם ) שבאמת יהיה איכותי... נכון לעכשיו המוזיקה היא עדיין איכותית, אבל אני לא יודע איך להגדיר... לפי דעתי הכל די יבש... יצא מזה הטעם... זאת התייחסות לרוק כמובן... בנוגע למוזיקה בכלל אני לא ממש יודע... אבל כל הפופ וזה.. שמעתי מישהו אומר פעם שאנשים כמו קוביין, לנון, הנדריקס וכו' יזכרו בסוף, ולא את אלה שנראו יפה ורקדו בקליפים. פשוט נכון...