זה עצוב...
- פותח הנושא מלך123
- פורסם בתאריך
judy lotz aharonov
New member
תרשה לי להאמין שזכיתי ../images/Emo13.gif
שמע, אני מסכים איתך
חוץ מקטע אחד, איפה שאתה מתגעגע לימים שקורט קוביין אליל לי זה קצת מפריע כל הדבר שקורה סביבו, סך הכל הוא העלה את הרוק של שנות ה90 צעד אחד קדימה, זה ברור, אבל אליל? הדבר המצחיק הוא, שקורט עצמו היה בטוח שהוא אגדת רוק ובגלל זה הוא התאבד, אז בזמן שקורט מקבל בתחת בגיהנום, ה"זקנים חסרי הכבוד" חוגגים על המיליונים, גם החברים שלו מהלהקה. קיצר יצא פראייר
חוץ מקטע אחד, איפה שאתה מתגעגע לימים שקורט קוביין אליל לי זה קצת מפריע כל הדבר שקורה סביבו, סך הכל הוא העלה את הרוק של שנות ה90 צעד אחד קדימה, זה ברור, אבל אליל? הדבר המצחיק הוא, שקורט עצמו היה בטוח שהוא אגדת רוק ובגלל זה הוא התאבד, אז בזמן שקורט מקבל בתחת בגיהנום, ה"זקנים חסרי הכבוד" חוגגים על המיליונים, גם החברים שלו מהלהקה. קיצר יצא פראייר
M e n s R e a
New member
דעתי בדיוק כדעתך
וזה עוד יותר מתסכל בתור חבר בלהקת רוק כמו שציינת, שהסיכוי שלה להשיג חוזה פה בארץ די נמוך, אבל לכל נאד שיוצא מכוכב נולד יהיה כזה. אבל שמע, אין טעם לקחת את זה ללב, זה לא יועיל. אישית פשוט הפסקתי לשמוע רדיו. כמו עוד הרבה חובבי מוסיקה איכותית כמוני. ממליץ לך לעשות את אותו הדבר. לחנך את העולם יהיה קשה. אז עדיף להתעלם מהבעיה.
וזה עוד יותר מתסכל בתור חבר בלהקת רוק כמו שציינת, שהסיכוי שלה להשיג חוזה פה בארץ די נמוך, אבל לכל נאד שיוצא מכוכב נולד יהיה כזה. אבל שמע, אין טעם לקחת את זה ללב, זה לא יועיל. אישית פשוט הפסקתי לשמוע רדיו. כמו עוד הרבה חובבי מוסיקה איכותית כמוני. ממליץ לך לעשות את אותו הדבר. לחנך את העולם יהיה קשה. אז עדיף להתעלם מהבעיה.
צודק
אתה צודק, אבל למה זה ככה? למה אנשים לא מבינים את זה בעצמם? זה נכון שלכל אחד יש את הטעם שלו במוזיקה, אבל יש בעיה במשפט הזה, יש לך את הטעם שלך אבל אתה עדיין יכול להבין מה יכול להיות לא איכותי,נדוש וזול. בכל זאת זה הטעם שלך אבל אם אתה שומע את השירים האלה אפשר להבין שהשירים האלה חסרי כל משמעות. דרך אגב איזה דפוק זה שבקליפים של היפ הופ משום מקום בה איזו פרחה ומשתכשכת בראפר, זה פשוט אידיוטי...
אתה צודק, אבל למה זה ככה? למה אנשים לא מבינים את זה בעצמם? זה נכון שלכל אחד יש את הטעם שלו במוזיקה, אבל יש בעיה במשפט הזה, יש לך את הטעם שלך אבל אתה עדיין יכול להבין מה יכול להיות לא איכותי,נדוש וזול. בכל זאת זה הטעם שלך אבל אם אתה שומע את השירים האלה אפשר להבין שהשירים האלה חסרי כל משמעות. דרך אגב איזה דפוק זה שבקליפים של היפ הופ משום מקום בה איזו פרחה ומשתכשכת בראפר, זה פשוט אידיוטי...
הדעה שלי
למה אנשים לא מבינים את זה בעצמם? קודם כל, צריך להבין שלאנשים שונים יש דעות שונות... הסיבה שאנחנו אוהבים מוסיקה מסויימת מורכבת מהרבה מניעים, מודעים ולא מודעים. מוסיקה מזכירה לנו חוויות. מזכירה לנו את האח הגדול ששמע רוק כשהיינו קטנים וחשבנו שהוא מה זה מגניב... מזכירה לנו חוויות עם חברים, טיולים, משברים ומה לא... לסגנון של המוסיקה לדעתי יש הרבה פחות השפעה על כמה אנחנו אוהבים אותה ממה שאנחנו נוטים לחשוב... מי שכל החוויות בחיים שלו נקשרות עם, למשל, מוסיקה מזרחית: אז מה תגיד, שהוא פשוט לא מבין כלום במוסיקה? זה לא נכון. הוא חווה את המוסיקה באותה עצמה כמו מי ששומע רוק. הרגש הוא אותו הרגש ולדעתי זה מה שהכי חשוב. חוץ מהאנשים האלה, יש ציבור מאוד גדול, בעצם הרוב, שמוסיקה לא מזיזה אצלו הרבה דברים בנשמה. בשביל הציבור הזה- מוסיקה היא עוד אמצעי בידור, כמו טלוויזיה, כמו ספר. מוסיקה בשבילם היא דרך להעביר את הזמן כשעומדים בפקקים. לצידו קיים עוד ציבור: 'המאזינים האופנתיים' שיקשיבו לכל דבר כל עוד זה באופנה. מוסיקה בשבילם זה כמו, נגיד, בגדים. בשבילם לשמוע רדיו זה כמו להסתכל בקטלוג האביב של רשת אופנה- הם שומעים רדיו כדי להיות בעניינים. שני סוגי המאזינים האלה הם בסופו של דבר מהווים את המאזינים הכבדים לגלגל"צ ומוסיקה 24. בגלל שהחיבור שלהם למוסיקה חלש יותר, אז אפשר לעצב את הדעה שלהם על מוסיקה בקלות- בעלי תחנות הרדיו מחליטים איך תעוצב הדעה של הציבור הענק הזה. הם לא חושבים שהם ישפיעו על ה'הארדקור' של המאזינים, וזה לא משנה אם אנחנו מדברים על מטאליסטים, על ג'אזיסטים, חובבי מוצרט או על מכורים לשירי אירוויזיון. הם מכוונים אל הציבור האדיש, ומעצבים את הדעה שלו כרצונם. מה שבאמת מטריד אותי, זה שנדמה לי שבשנים האחרונות הטעם של הציבור האדיש הזה מעוצב משיקולים כלכליים. חברות התקליטים ותחנות הרדיו מקדמות סגנונות מוסיקליים שזול להפיק אותם. השירים שמגיעים למקומות הראשונים במצעדים שייכים ל'מולטי-טאלנטים', כלומר דוגמנים ודוגמניות בלי טיפת כשרון עם קשרים בחברות התקליטים. המסחור הזה הוא לדעתי סכנה גדולה לכל התרבות שלנו, בגלל שיש ציבור כ"כ גדול שמסכים לקבל כל דבר ששמים לו ברדיו (אני לא רוצה להישמע מזלזל באף אדם, אבל זאת עובדה שיש אנשים שיותר אכפת להם מה הם שומעים וכאלה שפחות אכפת להם). אז אתה שואל למה ההיפ-הופ נהיה פופולרי כ"כ? אם אתה שואל אותי, בשנים הראשונות שלו זה היה משהו שאמנם ממש לא קולע לטעם שלי אבל אני מוכן להודות שהיה בפריצה שלו משהו עוצמתי, שבא מהרחובות. חברות התקליטים, כמו תמיד, זיהו את זה ודחפו את הז'אנר למרכז בעקבות הואקום שנוצר אחרי קריסתו של הגראנג'. עד כאן הכל לגיטימי... מה שקרה אח"כ זה שחברות התקליטים גילו שזה מאוד זול להפיק אמני היפ-הופ. בטח בהשוואה להשקעה שצריך להשקיע באמני רוק מתקדם, נגיד, או בסוגים מסויימים של מטאל. בגלל זה הם פשוט ממשיכים לדחוף את זה לכולם, עד לרמה שאפילו המאזינים ששמעו היפ-הופ כשהוא פרץ כבר אומרים לך שהז'אנר הזה צריך להיכחד... כדי לסכם: הכל אינטרסים. הכל ממוסחר. הכל כלכלה. זה לא צריך להיות ככה ואסור שזה יהיה ככה .
למה אנשים לא מבינים את זה בעצמם? קודם כל, צריך להבין שלאנשים שונים יש דעות שונות... הסיבה שאנחנו אוהבים מוסיקה מסויימת מורכבת מהרבה מניעים, מודעים ולא מודעים. מוסיקה מזכירה לנו חוויות. מזכירה לנו את האח הגדול ששמע רוק כשהיינו קטנים וחשבנו שהוא מה זה מגניב... מזכירה לנו חוויות עם חברים, טיולים, משברים ומה לא... לסגנון של המוסיקה לדעתי יש הרבה פחות השפעה על כמה אנחנו אוהבים אותה ממה שאנחנו נוטים לחשוב... מי שכל החוויות בחיים שלו נקשרות עם, למשל, מוסיקה מזרחית: אז מה תגיד, שהוא פשוט לא מבין כלום במוסיקה? זה לא נכון. הוא חווה את המוסיקה באותה עצמה כמו מי ששומע רוק. הרגש הוא אותו הרגש ולדעתי זה מה שהכי חשוב. חוץ מהאנשים האלה, יש ציבור מאוד גדול, בעצם הרוב, שמוסיקה לא מזיזה אצלו הרבה דברים בנשמה. בשביל הציבור הזה- מוסיקה היא עוד אמצעי בידור, כמו טלוויזיה, כמו ספר. מוסיקה בשבילם היא דרך להעביר את הזמן כשעומדים בפקקים. לצידו קיים עוד ציבור: 'המאזינים האופנתיים' שיקשיבו לכל דבר כל עוד זה באופנה. מוסיקה בשבילם זה כמו, נגיד, בגדים. בשבילם לשמוע רדיו זה כמו להסתכל בקטלוג האביב של רשת אופנה- הם שומעים רדיו כדי להיות בעניינים. שני סוגי המאזינים האלה הם בסופו של דבר מהווים את המאזינים הכבדים לגלגל"צ ומוסיקה 24. בגלל שהחיבור שלהם למוסיקה חלש יותר, אז אפשר לעצב את הדעה שלהם על מוסיקה בקלות- בעלי תחנות הרדיו מחליטים איך תעוצב הדעה של הציבור הענק הזה. הם לא חושבים שהם ישפיעו על ה'הארדקור' של המאזינים, וזה לא משנה אם אנחנו מדברים על מטאליסטים, על ג'אזיסטים, חובבי מוצרט או על מכורים לשירי אירוויזיון. הם מכוונים אל הציבור האדיש, ומעצבים את הדעה שלו כרצונם. מה שבאמת מטריד אותי, זה שנדמה לי שבשנים האחרונות הטעם של הציבור האדיש הזה מעוצב משיקולים כלכליים. חברות התקליטים ותחנות הרדיו מקדמות סגנונות מוסיקליים שזול להפיק אותם. השירים שמגיעים למקומות הראשונים במצעדים שייכים ל'מולטי-טאלנטים', כלומר דוגמנים ודוגמניות בלי טיפת כשרון עם קשרים בחברות התקליטים. המסחור הזה הוא לדעתי סכנה גדולה לכל התרבות שלנו, בגלל שיש ציבור כ"כ גדול שמסכים לקבל כל דבר ששמים לו ברדיו (אני לא רוצה להישמע מזלזל באף אדם, אבל זאת עובדה שיש אנשים שיותר אכפת להם מה הם שומעים וכאלה שפחות אכפת להם). אז אתה שואל למה ההיפ-הופ נהיה פופולרי כ"כ? אם אתה שואל אותי, בשנים הראשונות שלו זה היה משהו שאמנם ממש לא קולע לטעם שלי אבל אני מוכן להודות שהיה בפריצה שלו משהו עוצמתי, שבא מהרחובות. חברות התקליטים, כמו תמיד, זיהו את זה ודחפו את הז'אנר למרכז בעקבות הואקום שנוצר אחרי קריסתו של הגראנג'. עד כאן הכל לגיטימי... מה שקרה אח"כ זה שחברות התקליטים גילו שזה מאוד זול להפיק אמני היפ-הופ. בטח בהשוואה להשקעה שצריך להשקיע באמני רוק מתקדם, נגיד, או בסוגים מסויימים של מטאל. בגלל זה הם פשוט ממשיכים לדחוף את זה לכולם, עד לרמה שאפילו המאזינים ששמעו היפ-הופ כשהוא פרץ כבר אומרים לך שהז'אנר הזה צריך להיכחד... כדי לסכם: הכל אינטרסים. הכל ממוסחר. הכל כלכלה. זה לא צריך להיות ככה ואסור שזה יהיה ככה .
בעיקר על הפילוסופיה שלך אני חולק
הסיבה שאנחנו אוהבים מוסיקה מסויימת מורכבת מהרבה מניעים, מודעים ולא מודעים. מוסיקה מזכירה לנו חוויות. מזכירה לנו את האח הגדול ששמע רוק כשהיינו קטנים וחשבנו שהוא מה זה מגניב... מזכירה לנו חוויות עם חברים, טיולים, משברים ומה לא... אני לא מבין למה אתה לוקח דבר כל כך פשוט, קל ותמים ומנסה לסבך אותו, אני שומע מה שנשמע לי טוב, לא בגלל שאח שלי הגדול שומע (למען האמת, אני די סולד ממה שהוא שומע), לא בגלל שחברים שלי שומעים (אממ כנ"ל) וכד'. בקשר לעניין החוויות, ברור שיש למצב רוח השפעה על מה שאתה שומע, אבל אני לא חושב שחוויה חד-פעמית או זיכרון אחד רחוק הוא זה שקובע את טעמך המוזיקלי בעתיד, כלומר, חברה שלך עזבה אותך, אני מניח שאתה לא תלך לשמוע את i feel fine של הביטלס, אבל זה גם לא מה שיגרום לך לאהוב ג'אז, לדוגמא. לסגנון של המוסיקה לדעתי יש הרבה פחות השפעה על כמה אנחנו אוהבים אותה ממה שאנחנו נוטים לחשוב... למרות שאני אוהב לחשוב על עצמי כאדם בעל ראש פתוח ואני יודע שאני שומע הרבה סגנונות שונים, יש ז'אנרים שאני פשוט מתרחק מהם כמו מאש, ככה שאני נוטה לחשוב שיש לסגנון המוזיקה השפעה לא קטנה על כמה אנחנו אוהבים אותה. מי שכל החוויות בחיים שלו נקשרות עם, למשל, מוסיקה מזרחית: אז מה תגיד, שהוא פשוט לא מבין כלום במוסיקה? זה לא נכון. הוא חווה את המוסיקה באותה עצמה כמו מי ששומע רוק. הרגש הוא אותו הרגש ולדעתי זה מה שהכי חשוב. עוד פעם העניין של החוויות...זה עניין של טעם גרידא, הוא אוהב יותר מזרחית מרוק, לשאול 'למה?' ולחפש לכך סיבות זה כמו לשאול למה יש אנשים שאוהבים תרד ויש כאלה שלא. יש ציבור מאוד גדול, בעצם הרוב, שמוסיקה לא מזיזה אצלו הרבה דברים בנשמה. בשביל הציבור הזה- מוסיקה היא עוד אמצעי בידור, כמו טלוויזיה, כמו ספר. מוסיקה בשבילם היא דרך להעביר את הזמן כשעומדים בפקקים. לצידו קיים עוד ציבור: 'המאזינים האופנתיים' שיקשיבו לכל דבר כל עוד זה באופנה. מוסיקה בשבילם זה כמו, נגיד, בגדים. בשבילם לשמוע רדיו זה כמו להסתכל בקטלוג האביב של רשת אופנה- הם שומעים רדיו כדי להיות בעניינים. שני סוגי המאזינים האלה הם בסופו של דבר מהווים את המאזינים הכבדים לגלגל"צ ומוסיקה 24. סלח לי על הקטנוניות, אבל לפי מה קבעת שבשביל רוב הציבור מוזיקה היא דרך להעביר את הזמן בפקקים? גם בקשר למשפט ש"יש אנשים שיקשיבו לכל דבר כל עוד זה באופנה", יש לי השגות, מי קובע מה האופנה? גלגל"צ? אתה חושב שאם גלגל"צ יתחילו לשדר שירים של soil work לצורך העניין, המאזינים הקבועים של "רוני סופרסטאר" ישארו על אותה תחנה?
הסיבה שאנחנו אוהבים מוסיקה מסויימת מורכבת מהרבה מניעים, מודעים ולא מודעים. מוסיקה מזכירה לנו חוויות. מזכירה לנו את האח הגדול ששמע רוק כשהיינו קטנים וחשבנו שהוא מה זה מגניב... מזכירה לנו חוויות עם חברים, טיולים, משברים ומה לא... אני לא מבין למה אתה לוקח דבר כל כך פשוט, קל ותמים ומנסה לסבך אותו, אני שומע מה שנשמע לי טוב, לא בגלל שאח שלי הגדול שומע (למען האמת, אני די סולד ממה שהוא שומע), לא בגלל שחברים שלי שומעים (אממ כנ"ל) וכד'. בקשר לעניין החוויות, ברור שיש למצב רוח השפעה על מה שאתה שומע, אבל אני לא חושב שחוויה חד-פעמית או זיכרון אחד רחוק הוא זה שקובע את טעמך המוזיקלי בעתיד, כלומר, חברה שלך עזבה אותך, אני מניח שאתה לא תלך לשמוע את i feel fine של הביטלס, אבל זה גם לא מה שיגרום לך לאהוב ג'אז, לדוגמא. לסגנון של המוסיקה לדעתי יש הרבה פחות השפעה על כמה אנחנו אוהבים אותה ממה שאנחנו נוטים לחשוב... למרות שאני אוהב לחשוב על עצמי כאדם בעל ראש פתוח ואני יודע שאני שומע הרבה סגנונות שונים, יש ז'אנרים שאני פשוט מתרחק מהם כמו מאש, ככה שאני נוטה לחשוב שיש לסגנון המוזיקה השפעה לא קטנה על כמה אנחנו אוהבים אותה. מי שכל החוויות בחיים שלו נקשרות עם, למשל, מוסיקה מזרחית: אז מה תגיד, שהוא פשוט לא מבין כלום במוסיקה? זה לא נכון. הוא חווה את המוסיקה באותה עצמה כמו מי ששומע רוק. הרגש הוא אותו הרגש ולדעתי זה מה שהכי חשוב. עוד פעם העניין של החוויות...זה עניין של טעם גרידא, הוא אוהב יותר מזרחית מרוק, לשאול 'למה?' ולחפש לכך סיבות זה כמו לשאול למה יש אנשים שאוהבים תרד ויש כאלה שלא. יש ציבור מאוד גדול, בעצם הרוב, שמוסיקה לא מזיזה אצלו הרבה דברים בנשמה. בשביל הציבור הזה- מוסיקה היא עוד אמצעי בידור, כמו טלוויזיה, כמו ספר. מוסיקה בשבילם היא דרך להעביר את הזמן כשעומדים בפקקים. לצידו קיים עוד ציבור: 'המאזינים האופנתיים' שיקשיבו לכל דבר כל עוד זה באופנה. מוסיקה בשבילם זה כמו, נגיד, בגדים. בשבילם לשמוע רדיו זה כמו להסתכל בקטלוג האביב של רשת אופנה- הם שומעים רדיו כדי להיות בעניינים. שני סוגי המאזינים האלה הם בסופו של דבר מהווים את המאזינים הכבדים לגלגל"צ ומוסיקה 24. סלח לי על הקטנוניות, אבל לפי מה קבעת שבשביל רוב הציבור מוזיקה היא דרך להעביר את הזמן בפקקים? גם בקשר למשפט ש"יש אנשים שיקשיבו לכל דבר כל עוד זה באופנה", יש לי השגות, מי קובע מה האופנה? גלגל"צ? אתה חושב שאם גלגל"צ יתחילו לשדר שירים של soil work לצורך העניין, המאזינים הקבועים של "רוני סופרסטאר" ישארו על אותה תחנה?
לא פילוסופיה, פסיכולוגיה ../images/Emo13.gif
ואני מתאר לעצמי שאם למדת קצת פסיכולוגיה פעם אז אתה לא החזקת יותר מדי מפרויד, למשל...
כן, לדעתי חוץ מהמניעים המוסיקליים המודעים יש הרבה דברים שמושכים אותנו לסגנון, ללהקה ואפילו לשיר מסויים שאנחנו לאו דווקא מודעים אליהם. קצת קשה לקבל את זה, אני יודע, בכלל יש לי דעות קצת קיצוניות בנושאים האלה, אני חושב שאנחנו כבני אדם הרבה פחות מודעים לסיבות של הפעולות שלנו ממה שאנחנו אוהבים לחשוב. לפי מה קבעתי את הדעה שלי על המאזינים של גלגל"צ? פשוט מאוד. אני לא מצליח להבין איך לבן אדם יכול להיות טעם מוסיקלי מגוון עד כדי כך שהוא יכול להכיל גם אהוד בנאי, גם איציק שמלי, גם אוונסנס וגם שאקירה. והסיבה היא שפשוט הם לא מתחברים למוסיקה בצורה חזקה כ"כ. אני לא מזלזל בהם, זו פשוט עובדה. כמו שאני, למשל, אם אני אלך למוזיאון לאומנות קלאסית אני אעבור ואסתכל על התמונות, אתרשם, אבל ממש לא יצרום לי לעבור מציורי רנסאנס של דה-וינצ'י לציורים סוריאליסטיים של דאלי. אני מתאר לעצמי שאדם שמחובר לזה קצת יותר לא יצליח להבין איך אני יכול לאהוב את כל התמונות האלה. וכן, אני חושב שגלגל"צ יכול למכור לציבור שלו כמעט כל דבר, כל עוד המעבר יהיה הדרגתי מספיק. תסתכל איך שבתקופה האחרונה ההיפ-הופ הישראלי מת והחליפו אותו כל מני מסיקות וכורמיות, ואותו קהל ממשיך ושומע את אותה התחנה ונהנה...
ואני מתאר לעצמי שאם למדת קצת פסיכולוגיה פעם אז אתה לא החזקת יותר מדי מפרויד, למשל...
פסיכולוגיה, פילוסופיה ושאר ירקות../images/Emo3.gif
ואכן, לדעתי חוץ מהמניעים המוסיקליים המודעים יש הרבה דברים שמושכים אותנו לסגנון, ללהקה ואפילו לשיר מסויים שאנחנו לאו דווקא מודעים אליהם. קצת קשה לקבל את זה, אני יודע, בכלל יש לי דעות קצת קיצוניות בנושאים האלה, אני חושב שאנחנו כבני אדם הרבה פחות מודעים לסיבות של הפעולות שלנו ממה שאנחנו אוהבים לחשוב. לדעתי אנשים כן מודעים לבחירות שלהם, לסיבות לפעולות שלהם... אבל תראה, אתה כותב בעצמך שיש לך דיעות קצת קיצוניות בנושא, אולי גם לי, רק מהצד השני, שנסכם בזאת את הנושא?
לפי מה קבעתי את הדעה שלי על המאזינים של גלגל"צ? פשוט מאוד. אני לא מצליח להבין איך לבן אדם יכול להיות טעם מוסיקלי מגוון עד כדי כך שהוא יכול להכיל גם אהוד בנאי, גם איציק שמלי, גם אוונסנס וגם שאקירה. והסיבה היא שפשוט הם לא מתחברים למוסיקה בצורה חזקה כ"כ. אני לא מזלזל בהם, זו פשוט עובדה. על המדף שלי יש פולק לצד רוק כבד, בלוז לצד רוק מתקדם וכו'. האם ע"פ הגיוון על המדף אפשר להניח שאין לי טעם ודיעה על מה שאני שומע? או שאני לא מתחבר למוזיקה בצורה חזקה? כמו שאני, למשל, אם אני אלך למוזיאון לאומנות קלאסית אני אעבור ואסתכל על התמונות, אתרשם, אבל ממש לא יצרום לי לעבור מציורי רנסאנס של דה-וינצ'י לציורים סוריאליסטיים של דאלי. אני מתאר לעצמי שאדם שמחובר לזה קצת יותר לא יצליח להבין איך אני יכול לאהוב את כל התמונות האלה. אבל האם אתה תאהב את כל מה שאתה תראה? לי אין קשר לציור, לא בחיי היומיום ולא בכלל, אבל אם אני אכנס לתערוכה או מוזיאון, אני בהחלט יכול לאהוב משהו אחד ולסלוד מהאחר ואני מאמין שכולם ככה, גם אתה
וכן, אני חושב שגלגל"צ יכול למכור לציבור שלו כמעט כל דבר, כל עוד המעבר יהיה הדרגתי מספיק. תסתכל איך שבתקופה האחרונה ההיפ-הופ הישראלי מת והחליפו אותו כל מני מסיקות וכורמיות, ואותו קהל ממשיך ושומע את אותה התחנה ונהנה... "הציבור מטומטם והציבור ישלם"? אם אותם חבר'ה ששמעו היפ הופ ונהנו, שומעים כעת את ה"מסיקות" ו"כורמיות" ונהנים, אולי זה פשוט אומר שהם אוהבים את אלה ואת אלה? אני לדוגמא לא סובל לא את זה ולא את זה, אז אם אפשרי לסלוד משני אלה, בטח זה אפשרי גם לאהוב אותם... אני מתקשה להאמין שלגלגל"צ יש כל כך הרבה השפעה על אנשים, אני חושב שברגע שאנשים ישמעו בגלגל"צ משהו שהם לא אוהבים, הם יעבירו לתחנה אחרת , לא חסרות כאלה...
ואכן, לדעתי חוץ מהמניעים המוסיקליים המודעים יש הרבה דברים שמושכים אותנו לסגנון, ללהקה ואפילו לשיר מסויים שאנחנו לאו דווקא מודעים אליהם. קצת קשה לקבל את זה, אני יודע, בכלל יש לי דעות קצת קיצוניות בנושאים האלה, אני חושב שאנחנו כבני אדם הרבה פחות מודעים לסיבות של הפעולות שלנו ממה שאנחנו אוהבים לחשוב. לדעתי אנשים כן מודעים לבחירות שלהם, לסיבות לפעולות שלהם... אבל תראה, אתה כותב בעצמך שיש לך דיעות קצת קיצוניות בנושא, אולי גם לי, רק מהצד השני, שנסכם בזאת את הנושא?
וול, אתה ממש מחזיק מבני אדם...
אחרי שיצא לי לשמוע מהרבה אנשים בתגובה ל"מה אתה אוהב לשמוע?", את התשובה "גלגל"צ" או "הכל הולך" (לפעמים מוסיפים עם זה איזה "חוץ ממזרחית"). אני יכול לומר לך שיש מספיק אנשים בארץ הזו ששומעים מוזיקה כרקע ולא כמשהו מעבר, ככה, פשוט, בלי הרבה פילוסופיה או פסיכולוגיה מסביב, אנשים יכולים להיות מאוד מודעים או לא מודעים להחלטות שלהם אבל זה לא ישנה את העובדה שיש כאלה שיחליטו להעמיק את העניין שלהם במוזיקה ויש כאלה שישימו את זה כדי להעביר את הנסיעה לעבודה. לגבי הטענה שלגלגל"צ אין השפעה כזו על אנשים, אז לפי דעתך גם ל MTV אין ולא היתה השפעה על אנשים מעולם?
אחרי שיצא לי לשמוע מהרבה אנשים בתגובה ל"מה אתה אוהב לשמוע?", את התשובה "גלגל"צ" או "הכל הולך" (לפעמים מוסיפים עם זה איזה "חוץ ממזרחית"). אני יכול לומר לך שיש מספיק אנשים בארץ הזו ששומעים מוזיקה כרקע ולא כמשהו מעבר, ככה, פשוט, בלי הרבה פילוסופיה או פסיכולוגיה מסביב, אנשים יכולים להיות מאוד מודעים או לא מודעים להחלטות שלהם אבל זה לא ישנה את העובדה שיש כאלה שיחליטו להעמיק את העניין שלהם במוזיקה ויש כאלה שישימו את זה כדי להעביר את הנסיעה לעבודה. לגבי הטענה שלגלגל"צ אין השפעה כזו על אנשים, אז לפי דעתך גם ל MTV אין ולא היתה השפעה על אנשים מעולם?
וול=Well או Welsh?../images/Emo13.gif
יודע מה? גם אני עונה "הכל" לשאלה "מה אתה שומע?" טוב לדעת שזה לא בגלל שאני באמת אוהב את זה אלא בגלל שלא אכפת לי, תודה על ההבהרה.
לא כתבתי שכולם צריכים לשמוע מוזיקה 24 שעות ביממה, לדעת לקטלג אותה לשנים וז'אנרים ובאיזה סולם היא מנוגנת, אני רק כתבתי שגם בלי זה, אנשים יודעים מה הם אוהבים ומה לא. אם הם שומעים משהו, זה בגלל שהם נהנים ממנו, אילולא הם היו נהנים, הם היו מעבירים תחנה. לגביי MTV , הייתה השפעה, היא הכירה לאנשים מוזיקה אבל היא לא אילצה אותם לאהוב שום דבר, גם ערוצי מוזיקה לא חסר, אם מישהו לא אוהב את החרא בMTV, הוא יכול להעביר לחרא אחר, נפלאות הטלוויזיה הרב ערוצית
יודע מה? גם אני עונה "הכל" לשאלה "מה אתה שומע?" טוב לדעת שזה לא בגלל שאני באמת אוהב את זה אלא בגלל שלא אכפת לי, תודה על ההבהרה.
M e n s R e a
New member
נכון
יש כאלה, והם כנראה הרוב, שלא ממש משנה להם מה הם שומעים. מה שאותי מעצבן זה כשהם מתחילים להווכח שזה יפה, ואומרים-מה, לכל אחד יש את הטעם שלו. לכל אחד יש את הטעם שלו זה משפט שישמע רציני יותר אם מי שיאמר אותו ניסה באמת כל מני סגנונות, ואז החליט שהוא הכי אוהב לשמוע שירי פגוטיזם שנכתבו לבוגר כוכב נולד. מכיוון שאין זה המצב, הסלוגן הזה נהיה קצת חסר טעם.
יש כאלה, והם כנראה הרוב, שלא ממש משנה להם מה הם שומעים. מה שאותי מעצבן זה כשהם מתחילים להווכח שזה יפה, ואומרים-מה, לכל אחד יש את הטעם שלו. לכל אחד יש את הטעם שלו זה משפט שישמע רציני יותר אם מי שיאמר אותו ניסה באמת כל מני סגנונות, ואז החליט שהוא הכי אוהב לשמוע שירי פגוטיזם שנכתבו לבוגר כוכב נולד. מכיוון שאין זה המצב, הסלוגן הזה נהיה קצת חסר טעם.
M e n s R e a
New member
כי מה שהוא אומר זה נכון
יש הרבה שלא טורחים לשמוע את כל הסגנונות, אלא שומעים רק את מה שגלגל"צ/MTV זורקים להם. מה שאני אומר זה, שקודם כל כאלה אנשים לא יכולים לבוא ולנהל ויכוח נורמאלי על מוסיקה, וכשהם אומרים-זה מה שאנחנו אוהבים, ברור שזו זכותם, רק שהם לא מנהלים דיון מושכל, כי הם לא בדיוק מכירים עוד הרבה דברים. וכן, זה נשמע מוזר אולי, לנהל דיון על מוסיקה, כי יש אנשים שאהבה למוסיקה נראית להם אינסטינקט. אבל בעצם זה בין היתר מה שאנחנו עושים בפורומים, לא?
יש הרבה שלא טורחים לשמוע את כל הסגנונות, אלא שומעים רק את מה שגלגל"צ/MTV זורקים להם. מה שאני אומר זה, שקודם כל כאלה אנשים לא יכולים לבוא ולנהל ויכוח נורמאלי על מוסיקה, וכשהם אומרים-זה מה שאנחנו אוהבים, ברור שזו זכותם, רק שהם לא מנהלים דיון מושכל, כי הם לא בדיוק מכירים עוד הרבה דברים. וכן, זה נשמע מוזר אולי, לנהל דיון על מוסיקה, כי יש אנשים שאהבה למוסיקה נראית להם אינסטינקט. אבל בעצם זה בין היתר מה שאנחנו עושים בפורומים, לא?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.