זה עצוב...

[Anuerysm]

המגניבים יותר, כותבים על הדברים

שעושים להם את החיים או לוקחים הכל בהומור כמו המי למשל בשירם "you better you bet"

 

[המטופל]

ממש לא

קחי לדוגמא מלא להקות שרוב השירים שלהם(ממש הרוב) בכלל לא קשורים על אהבה, הם יכולים להיות ביקורת, הם יכולים לצחוק על איזה משהו שהלהקה חוותה או בכלל, זה יכול להיות על חוויות שאתה עובר(לרוב לפחות אחד מחברי הלהקה) זה יכול להיות סתם על נושא שאפשר להרכיב ממנו אחלה מוסיקה, זה יכול להיות על משהו שמעצבן אותך, זה יכול להיות על משהו שאתה אוהב ויש עוד מלא שאין לי כוח לציין. כל הלהקות שלא כותבות הכל על שירי אהבה הם הוכחה חיה וגם הלהקה שלי, הבטחנו לעצמנו שיהיה לנו מעט שירים כאלה ויש לנו רק אחד!

 

[Anuerysm]

אנלא חושב שזה ממש קשור לזה שכותבים

על אהבה, זה יותר איך שכותבים עליה, למשל, אם נינט תשיר שיר אהבה של לד זפלין כמו Thats the Way, תאמין לי שתבחין בהבדל

 

[הוד11]

הרוק מראה דעיכה בשנים האחרונות

כנראה שהאלבום ה"גדול" האחרון כלומר אלבום שייזכר עוד הרבה שנים היה או קיי קומפיוטר של רדיוהד ואולי גם קליפורניקיישן של הרד הוט צ'ילי פפרס. לא נורא, הרוק דעך גם בסוף שנות השבעים שהיה איזה "מהפכת פאנק" של איזה שנה והדיסקו שלט. גם בשנים 96-2001 להזכירכם הרוק גסס והמושל בכיפה היה הטראנס שגם מת ובשנים האחרונות היה ההיפ הופ שגם מראה סימני חרחור ואולי זו שעתו של הרוק לפרוץ

 

[oneman2]

הרוק דעך בשנים 96-01?

אני מזכיר לך שעיקר הקריירה של ברי סחרוף הייתה בשנים האלה, והמדינה הייתה מוצפת בלהקות רוק מכל סוג וצבע (היהודים, מוניקה סקס וכו'- אמנם רובן לא היו טובות במיוחד לדעתי, בלשון המעטה, אבל לפחות בארץ הרוק פרח בשנים האלה.)

 

[M e n s R e a]

זהו, כמו שאמרת

אומנם רובן לא היו טובות במיוחד. זה לא חוכמה שהסצנה מוצפת בזבל (וסליחה על ההכללה, זה רק לצורך העניין, לא כל הלהקות היו כאלו), זה לא רק הכמות, זה גם האיכות.