ר אנונימית
New member
זה עוד לא קרה לי...
מעשה שהיה כך היה...
אני בת 25, יוצאת עם גברים כל חיי, היה לי מקרה של נשיקה עם בחורה כשהיינו שיכורות לפני 3-4 שנים, אבל דבר לא מעבר.
התאמנתי עד גיל הצבא באופן קבוע בספורט כלשהו, ואיתי התאמנה מישהי שהינו ממש צמד חמד בזמנו, והעברנו את הזמן בים ים ים של צחוקים. מאז שהפסקתי להתאמן איבדנו קשר, ולאחרונה חזרנו לדבר, ונפגשנו מספר פעמים.
הפגישות שלנו תמיד הכי פתוחות שיש, אני מוצאת את עצמי מדברת איתה על כל דבר שבעולם, כיף וזורם, ותמיד יש על מה לדבר. כשעלה הנושא האם היא יוצאת עם מישהו היא אמרה לי שהיא יצאה עם מספר בחורות וכרגע היא לבד. הייתי בשוק מהפתיחות שלה לנושא, ומצאתי אותי משתפת אותה לגבי אותה נשיקה, ודיברנו גם על המיניות שלנו ועד כמה החברה נוטה לתייג ספורטאיות ככאלה או אחרות. כמובן כמו שבטח דמיינתם, עברה לי בראש המחשבה עלי ועליה, והנה ההזדמנות שלי לבדוק מה אני והאם אני.. ומצאתי את עצמי מאותו מפגש ראשון חושבת עליה ונדלקת עליה יותר ויותר. תאמת דיי נבהלתי מזה, ולא הבנתי מה זה אומר, אבל הרשתי לעצמי לזרום עם העניין, ותהיתי לעצמי רבות אם היא חשבה עלי כך גם כן, לאור זה שאנחנו מאז מדברות יום יום בהודעות ונפגשות כל שבוע בערך (נפגשנו שלש פעמים, כל פעם 4-5 שעות!),היא מבחינתה לא יזמה שום מגע פיזי, ואני נותרתי מבולבלת, עד שהחלטתי להיות ישירה ולספר לה מה אני מרגישה. בפגישה האחרונה (השלישית), שאלתי אותה אם היא חשבה עלינו, ואמרתי לה שאני כן. היא ענתה לי שהיא תיארה לעצמה שזה חלף בראשי, כיוון כל מה שסיפרתי לה. בהתחלה היא גמגמה, אבל בסוף ביקשתי שהיא תהיה ישירה עם זה ואני אתמודד לפה או לפה.. היא טענה שהיא תקועה על האקסית שלה, מלפני שנה וחצי, ושהיו אנשים אחריה, אבל לא משהו רציני כי היא עדיין תקועה עליה. היא אמרה לי שאם יקרה משהו ביננו היא יודעת שזה יהיה רציני, וכרגע בגלל האקסית זה לא יקרה. אמרתי לה שאני מכבדת את מה שהיא אמרה. הייתי מאוכזבת ממש. פעם ראשונה בחיי שאני שמה את הלב שלי על השולחן ואומרת קחי! ועוד לבחורה! שזה גם לא היה לי, ונחלתי אכזבה קשה. המשכנו את הערב כרגיל. היא באמת נהיתה חברה טובה וחבל לי לאבד אותה, אז דיי זרמתי איתה, ואנחנו מדברות מאז כרגיל גם אחרי הפגישה.
אני לא יודעת מה לעשות. היא לא יוצאת לי מהראש. מרגיש לי שאם יקרה משהו איתה זה יהיה סוף סוף קשר רציני ואמיתי כי יש לי חיבור מטורף איתה. ואם היא לא רוצה אז למה היא ממשיכה ליזום איתי קשר כזה הדוק? היא אמרה לי לא אבל מרגיש לי קצת כאילו כן, או שאני סתם מדמיינת.
לא בטוחה מה אני שואלת, אולי לעצה מה ואיך להתנהג ולעשות הלאה, אולי אם כדאי לי לנסות ליזום שוב ולהלחם עליה עוד, או לא יודעת מה.
מעריכה את כל מי שקרא עד לפה, ואת מי שיתן עצה. תודה
מעשה שהיה כך היה...
אני בת 25, יוצאת עם גברים כל חיי, היה לי מקרה של נשיקה עם בחורה כשהיינו שיכורות לפני 3-4 שנים, אבל דבר לא מעבר.
התאמנתי עד גיל הצבא באופן קבוע בספורט כלשהו, ואיתי התאמנה מישהי שהינו ממש צמד חמד בזמנו, והעברנו את הזמן בים ים ים של צחוקים. מאז שהפסקתי להתאמן איבדנו קשר, ולאחרונה חזרנו לדבר, ונפגשנו מספר פעמים.
הפגישות שלנו תמיד הכי פתוחות שיש, אני מוצאת את עצמי מדברת איתה על כל דבר שבעולם, כיף וזורם, ותמיד יש על מה לדבר. כשעלה הנושא האם היא יוצאת עם מישהו היא אמרה לי שהיא יצאה עם מספר בחורות וכרגע היא לבד. הייתי בשוק מהפתיחות שלה לנושא, ומצאתי אותי משתפת אותה לגבי אותה נשיקה, ודיברנו גם על המיניות שלנו ועד כמה החברה נוטה לתייג ספורטאיות ככאלה או אחרות. כמובן כמו שבטח דמיינתם, עברה לי בראש המחשבה עלי ועליה, והנה ההזדמנות שלי לבדוק מה אני והאם אני.. ומצאתי את עצמי מאותו מפגש ראשון חושבת עליה ונדלקת עליה יותר ויותר. תאמת דיי נבהלתי מזה, ולא הבנתי מה זה אומר, אבל הרשתי לעצמי לזרום עם העניין, ותהיתי לעצמי רבות אם היא חשבה עלי כך גם כן, לאור זה שאנחנו מאז מדברות יום יום בהודעות ונפגשות כל שבוע בערך (נפגשנו שלש פעמים, כל פעם 4-5 שעות!),היא מבחינתה לא יזמה שום מגע פיזי, ואני נותרתי מבולבלת, עד שהחלטתי להיות ישירה ולספר לה מה אני מרגישה. בפגישה האחרונה (השלישית), שאלתי אותה אם היא חשבה עלינו, ואמרתי לה שאני כן. היא ענתה לי שהיא תיארה לעצמה שזה חלף בראשי, כיוון כל מה שסיפרתי לה. בהתחלה היא גמגמה, אבל בסוף ביקשתי שהיא תהיה ישירה עם זה ואני אתמודד לפה או לפה.. היא טענה שהיא תקועה על האקסית שלה, מלפני שנה וחצי, ושהיו אנשים אחריה, אבל לא משהו רציני כי היא עדיין תקועה עליה. היא אמרה לי שאם יקרה משהו ביננו היא יודעת שזה יהיה רציני, וכרגע בגלל האקסית זה לא יקרה. אמרתי לה שאני מכבדת את מה שהיא אמרה. הייתי מאוכזבת ממש. פעם ראשונה בחיי שאני שמה את הלב שלי על השולחן ואומרת קחי! ועוד לבחורה! שזה גם לא היה לי, ונחלתי אכזבה קשה. המשכנו את הערב כרגיל. היא באמת נהיתה חברה טובה וחבל לי לאבד אותה, אז דיי זרמתי איתה, ואנחנו מדברות מאז כרגיל גם אחרי הפגישה.
אני לא יודעת מה לעשות. היא לא יוצאת לי מהראש. מרגיש לי שאם יקרה משהו איתה זה יהיה סוף סוף קשר רציני ואמיתי כי יש לי חיבור מטורף איתה. ואם היא לא רוצה אז למה היא ממשיכה ליזום איתי קשר כזה הדוק? היא אמרה לי לא אבל מרגיש לי קצת כאילו כן, או שאני סתם מדמיינת.
לא בטוחה מה אני שואלת, אולי לעצה מה ואיך להתנהג ולעשות הלאה, אולי אם כדאי לי לנסות ליזום שוב ולהלחם עליה עוד, או לא יודעת מה.
מעריכה את כל מי שקרא עד לפה, ואת מי שיתן עצה. תודה
