where to now
New member
זה סתם עצלנות?
שלום.
אני רוצה לנסות לתאר בעיה שיש לי כבר זמן רב מאוד.
קשה לי "לקום ולעשות" דברים. אם זה דברים שדורשים ממני לצאת ו/או לדבר עם אנשים אז זה עוד יחסית מובן, יש לי מידה מסוימת של חרדה חברתית.
אבל זה כולל גם דברים שלא דורשים ממני הרבה מעבר ללשבת מול המחשב ולהתרכז. אני סטודנט, וצריך ללמוד עכשיו למבחנים. אם אני לומד עם אנשים אז אין בעיה, אבל לבד אני לא מצליח להתחיל בכלל.
זה לא רק הלימודים. כרגע אני במין מצב רוח כזה שכמעט כל דבר שאני חושב שאני צריך לעשות (בעתיד הקרוב) נראה לי כמעט בלתי אפשרי. וזה כולל גם דברים שאני רוצה לעשות, לא רק דברים ש"צריך" לעשות.
לפני הלימודים הייתי בטיפול כמה חודשים. המטרה העיקרית שלי הייתה לטפל בעניין הזה של החוסר עשייה והדחיינות (כמובן שעלו עוד דברים במהלך הטיפול). אם זה בעקבות הטיפול או בלי קשר, הצלחתי להירשם ללימודים, והיו עוד דברים שהצלחתי לעשות, אבל זה לא הספיק כדי ליצור הקלה כללית.
אני כן מסוגל לעשות דברים, אחרת לא הייתי מתחיל את הלימודים בכלל, וכנראה שגם את הטיפול לא הייתי מתחיל. אבל תמיד מגיע שלב שהכל מרגיש יותר מדי. זה יכול לקרות דווקא בזמנים שהעומס יורד.
שלום.
אני רוצה לנסות לתאר בעיה שיש לי כבר זמן רב מאוד.
קשה לי "לקום ולעשות" דברים. אם זה דברים שדורשים ממני לצאת ו/או לדבר עם אנשים אז זה עוד יחסית מובן, יש לי מידה מסוימת של חרדה חברתית.
אבל זה כולל גם דברים שלא דורשים ממני הרבה מעבר ללשבת מול המחשב ולהתרכז. אני סטודנט, וצריך ללמוד עכשיו למבחנים. אם אני לומד עם אנשים אז אין בעיה, אבל לבד אני לא מצליח להתחיל בכלל.
זה לא רק הלימודים. כרגע אני במין מצב רוח כזה שכמעט כל דבר שאני חושב שאני צריך לעשות (בעתיד הקרוב) נראה לי כמעט בלתי אפשרי. וזה כולל גם דברים שאני רוצה לעשות, לא רק דברים ש"צריך" לעשות.
לפני הלימודים הייתי בטיפול כמה חודשים. המטרה העיקרית שלי הייתה לטפל בעניין הזה של החוסר עשייה והדחיינות (כמובן שעלו עוד דברים במהלך הטיפול). אם זה בעקבות הטיפול או בלי קשר, הצלחתי להירשם ללימודים, והיו עוד דברים שהצלחתי לעשות, אבל זה לא הספיק כדי ליצור הקלה כללית.
אני כן מסוגל לעשות דברים, אחרת לא הייתי מתחיל את הלימודים בכלל, וכנראה שגם את הטיפול לא הייתי מתחיל. אבל תמיד מגיע שלב שהכל מרגיש יותר מדי. זה יכול לקרות דווקא בזמנים שהעומס יורד.