זה סיפורי

[הבודד כרגע]

זה סיפורי

אז ככה: בסופו של דבר אני מוצא את עצמי כותב בפורום פה, אני יכול לומר שקראתי הרבה מהודעות פה. אני מרגיש מאוד מאוכזב מחיי, אני כיום יודע שזה נובע מהבדידות והמחסור בקשר זוגי בחיי, מחסור באהבה ולכן מחסור במשמעות- וזה אחד הדברים הכואבים ביותר. לא יודע איך בדיוק נהפכתי לאחד שממש סוג של חולה במחלת הבדידות אבל קודם קצת על חיי, כיביכול הכל מצויין: בוגר מגמה ריאלית בתיכון, לוחם ומפקד ביחידה קרבית, לומד במוסד רציני תואר נחשב ומסיים בהצטיינות, עובד בחברה מובילה במשק ומשתכר לא רע בכלל, גם נוסע לחו"ל, רואה עולם.. אבל כל זה, בלי שהיה לי אף פעם קשר זוגי. הבדידות- מישהו אמר, מה שמפחיד בה זה שמתרגלים אליה, יודעים שהיא לא טובה, אבל מתרגלים. ובאמת ניסיתי לצאת למצוא את הסיבות לבדידות שלי, אולי זה שאין לי מספיק חברים (למרות שמה זה בדיוק לא מספיק), אולי זה בגלל שאני במעגל החברתי הנכון, אולי זה בגלל שאני לא מתחיל מספיק עם בחורות- כלומר משהו שטחי כזה. כל דבר שקשור בעולם הזה נורא קשה בשבילי וזה לא מסתדר לי עם איך שאני רואה את עצמי, כי אני לא רואה את עצמי ככשלון ואני דווקא חושב שיש לי רמת מודעות די גבוהה יחסית לאחרים. ועכשיו אני מסתכל קדימה, והכל נראה לי שעמום אחד גדול, יש טעם אמיתי לחיים בלי אהבה? אז הייתי בטיפול (אני למעשה עדיין) גם קונביונצאלי, וגם אלטרנטיבי. זה עדיין לא קידם אותי למטרתי. אני רואה את עצמי מקים משפחה, בית, גינה קטנה ומכונית.. אבל עדיין קשה לי לגשר על הפערים לחלום הזה.. לא יוצא לי להכיר כמעט, קשה לי להסביר למה זה קורה לי, כאילו שאני אוויר.

 

[miriblank]

כשאני קוראת את מה שאתה כותב

הי, כשאני קוראת את מה שאתה כותב " כיביכול הכל מצויין: בוגר מגמה ריאלית בתיכון, לוחם ומפקד ביחידה קרבית, לומד במוסד רציני תואר נחשב ומסיים בהצטיינות, עובד בחברה מובילה במשק ומשתכר לא רע בכלל, גם נוסע לחו"ל, רואה עולם.." , אני מבינה מזה שאתה בחור מצליח ברוב הדברים שאתה בוחר לעשות, ולמרות זאת אתה לא מצליח לזהות את מה שכבר השגת (כוונה להרגיש ולחוות את השג),זה כאילו שאתה רואה בעיקר את מה שעוד לא השגת או שאין לך. האם זה נכון? אתה אומר שאתה מאוד מאוכזב מחייך. לא ממש ברור לי האם זה באמת קשור לזה שאין לך קשר זוגי... אתה אומר כאן גם " כל דבר שקשור בעולם הזה נורא קשה בשבילי". למה אתה מתכוון כשאתה כותב את זה "כל דבר"? תוכל להסביר?

 

[הבודד כרגע]

אני אנסה להסביר

אני בהחלט מנסה לתעל את כל ההישגים שהשגתי ולתעל אותם גם למישור הזוגי, לצבור בטחון בתחום הזה. הבדידות היא קשה, הרצון בזוגיות הוא לא רק רצון מיני, הוא אצלי בעיקר רצון אינטלקטואלי- מישהי שאוכל לשתף אותה גם בדברים היומיימיים וגם בדברים הקשים, וכמובן להקשיב לה. להסתכל על אנשים שנמצאים בזוגיות מהצד ולראות עד כמה הם מאושרים ביחד ונראים טובים ביחד, אתה כבר מבין מה חסר לך. למרות שכבר יצאתי לכמה וכמה דייטים עדיין לא קצרתי הצלחות בתחום, אני משתדל להיות אופטימי למרות שזה ממש לא קל בשבילי. אגב, הייתי בעבר בכמה תקופות דכאוניות בעברי, ואני בהחלט מקשר את אותם למחסור בזוגיות.

 

[miriblank]

מעניין אותי לדעת באיזה מסגרת משפחתית גדלת

מעניין אותי לדעת באיזה מסגרת משפחתית גדלת? מה היה קשר בין ההורים שלך לפי מה שאתה חווית? אנחנו לומדים על הזוגיות ממה שראינו בבית. זה מידע יחיד (אני מתכוונת מידע רגשי) שיש לנו על זוגיות ומשפחה, על תקשורת ואהבת בזוגיות עוד. זה מייצר בנו את הדפוסים שדרכם אנו מזמנים לחיינו את בת הזוג. אחר, אם לא אהבנו את מה שהיה בבית, כך אנחנו לומדים על שאפשר נוספות של התנהלות בזוגיות – אך מידע הזה נלמד (ז"א שהוא מאוחסן במערכת הגיונית). וזה מה שיוצר את הפער בין המצוי (הדפוס שלפיו אנחנו מתנהלים) לרצוי (ההבנה שמה שאנחנו רגילים עליו לא טוב של מה שאנו רוצים להשיג). חשוב לציין שכאשר אנחנו מתאבים זה תהליך רגשי ולא הגיוני. אשמח לדעת אם אתה מתחבר לזה. מה היה בביתך? האם אתה רוצה ליצור משהו שונה ממה שראית שם?

 

[הבודד כרגע]

מסכים עם מה שכתבת

אני יכול לומר שנעשו בעבר מחקרים שמצאו קשר בין זוגות שהתגרשו כאשר הם הגיעו מבתים להורים גרושים. כפי שכתבתי, לאחר שעברתי כבר תהליך ארוך של בדיקה בעברי, אני לא רואה קשר בין היחסים בין הוריי אליי לקשיים שאני אישית נתקל. הוריי מנהלים זוגיות שאני רואה כזוגיות טובה, הם נשואים עד היום ונשארים מאושרים. הם הורים טובים שיצרו לנו סביבת חיים טובה וחמה, ואני רואה בהם כמודל טוב, לכן אני לא רואה רצון ליצור משהו שונה.

 

[Asaf p]

הבודד כרגע, הדברים שלך מעלים

עד כמה זוגיות יכולה להוות נדבך של מימוש עצמי, כמקום משמעותי של ביטוי האישיות. בהעדרה החיים לעיתים מקבלים נופח של תחושת ריקנות, אפילו שאנחנו כן מצליחים לממש ולהביא את עצמנו לידי ביטוי בתחומים אחרים, כמוך. חז"ל היטיבו לתאר את ההרגשה הזו: "כל אדם שאין לו אישה, שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה, בלא שמחה" (יבמות ס"ב). כאן המקום גם לכתוב שלעיתים אנחנו צובעים אותה בתוך תוכנו בצבעים ורודים מדי, עד כדי כך שאנו מצפים ותולים בה דברים שבמציאות האמיתית היא לא יכולה לספק רק מעצם קיומה. ההתייחסות לדברים שלך יכולה להעשות בשני מישורים, מישור אחד יסייע לך להכיל את ההרגשה שאתה כותב שקשה לך לשאת. המישור השני יתמקד בצעדים מעשיים ופרקטיים, שעליך לעשות בחיי החברה היום יומיים שלך כדי לקדם אותך למטרה הזו. אתה כותב שהיית בטיפולים שונים שהתיימרו לסייע לך, כתבת שהם לא קידמו אותך למטרה אך לא ציינת מה הם כללו, במה הם התמקדו ואת טיבם. לגבי המישור השני, לא מספיק ברור מההודעה שלך באיזה שלב של ההיכרות אתה נתקע בדרך כלל. הדברים שאתה מכנה כ"שטחיים" אינם שטחיים כלל בעיני אם אתה רוצה לפגוש ולהכיר מישהי. אני יכול להעריך מהמידע שנתת שאולי אתה לא נוקט במספיק יוזמה על מנת להכיר ולהגיע לצד השני, יוזמה שהיא חיונית מהיותך גבר בתרבות שמצופה ממנו הרבה פעמים לעשות את הצעד הראשון ואולי קצת יותר מזה. וכאן אני רוצה להדגיש מההיכרות האישית שלי, שמישהו (על אחת כמה וכמה גבר), גם אם נחשב "שווה" ו"איכותי", יתקשה להכיר אם הוא לא ייזום או יהיה לפחות מעורה חברתית. הצעדים האלו הם קשים לעשות עבור מישהו שלא רגיל לעשות אותם, אבל זה נובע מהרגל. והרגל תמיד אפשר לשבור אם מספיק רוצים ומכירים בתוצאות השליליות שהוא מביא. היות וההודעה שלך הכילה מידע חלקי אני לא יכול להתמקד מספיק . אם תרצה להוסיף פרטים, יש לי הרגשה שתקבל עצות גם מאחרים, ובטוח שיהיו כמה טובות ותוכל להעזר בהן.

 

[יעל ניסן]

לא יודעת אם שמת לב

אבל אתה כורך שיעמום, בדידות, טעם לחיים ביחד - ובצדק. הכל מתחיל ונגמר בערך שאתה שם על העניינים החשובים בחייך. לא ערך כספי, אלא ערך במובן של מה חשוב, מה בעדיפות. אם הישגים אקדמיים, מקצועיים וכלכליים הם סוג של עדיפות - הרי שהשגת אותם. יש אנשים שיותר קל להם להיתפס לעדיפויות במישור האינסטרומנטלי מאשר במישור הרגשי. מזלך שיש לך גם את הכישורים לתמוך בעדיפויות הללו. יכולת באותה מידה לשים אותם בעדיפות ובכל זאת לא להיות יכול להשיג את ההישגים שהשגת, הלא כן? עכשיו אתה חסר את היכולת לתת עדיפות לזוגיות... ונשאלת השאלה למה. - מהן אותן מטרות שאתה רוצה להתקדם לקראתן ולא מצליח? האם הן במישור של בית-גינה-מכונית (אינסטרומנטלי) או משהו אחר? - האם אתה שואל אם יש טעם לחיים בלי אהבה מתוך שאתה יודע אהבה מהי או מתוך שאינך יודע אבל רק משער? - על אילו פערים אתה מתקשה לגשר? - מהי זוגיות בעיניך? [וליתר דיוק, מה היית רוצה מזוגיות שאינו בא לידי ביטוי בבית גינה ומכונית]

 

[הבודד כרגע]

אני מרגיש לעיתים

כאילו איחרתי את הרכבת.. יש הרבה תקופות שאני מרגיש כמו בשיר של מאיר אריאל- "שוב אני מוצץ גבעול תחת גשר מט לנפול כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת.. " אנשים מתקדמים בחייהם, מתחתנים, מקימים משפחה, אני מתקשה אפילו להכיר בחורות חדשות, בקושי יוצא לדייטים.. זוגיות בשבילי זה שיתוף, זה אהבה, זה קשר עמוק, אלה בעצם הדברים שחסרים לי כרגע..

 

[יעל ניסן]

כשאני קוראת

שזוגיות זה "שיתוף, אהבה, קשר עמוק" וכד' זה סיסמאות בשבילי. אין לי מושג למה אתה מתכוון כשאתה אומר את המלים הללו. לכן קשה הרבה פעמים לייעץ בהתכתבות. המחשבות שלי בנושאים אלו של קשר אנושי (חברי, זוגי, או כל קשר אחר) הם שמאוד קל להגיד "אין לי מה [שנדמה לי] שיש לזוג ההוא שנראה מחייך בפארק". גם קל מאוד לתלות את כל שק התלונות על הדבר האחד שאין לך ולספר לעצמך את הסיפור שאם רק היה לך X כבר לא היו לך כל התלונות הללו שיש לך בשק. אז זהו שהחיים הם לא ככה. כדי לחוות אהבה בזוגיות צריך שתהייה בך אהבה לחלוק. כדי להיות בקשר זוגי צריך לדעת להיות בזוג, כדי שיהיו לך חברים צריך לדעת להיות חבר. אני מאוד מקווה שבטיפול אתה גם לומד איך להיות את כל הדברים הללו שאתה רוצה שבת הזוג תביא לקשר - עוד לפני שבכלל יש קשר.

 

[הבודד כרגע]

לא מבין

איך לדעת להיות בזוג, אם אתה לא בזוג. אם אתה לבד. אל תצפי ליותר מסיסמאות מאדם שלא היה מעולם בזוגיות- יש דברים שחייבים לחוות אותם בעצמך כדי לדעת מה הם באמת בשבילך. אגב, בדבריי דיברתי על הקשבה מהצד שלי, דיברתי על שיתוף, שיתוף זה של שני הצדדים. ברור שלא הכל ורוד בזוגיות, תלוי איזו זוגיות, תלוי באיזה שלב בחיים.. אבל בכל זאת, אני חושב שרוב האנשים יסכימו שזוגיות עדיפה על הלבד. בקשר לחברים: מסכים עם דברייך, כדי להיות חבר תהיה חבר. יש אנשים שמעדיפים להתבודד, אני אישית לא מאלה. אני אוהב שיש אנשים סביבי ואני חושב שאני חבר טוב.

 

[יעל ניסן]

לאור השרשור

אני רק יכולה להגיד שכנראה יש פער בין איך שאתה תופס את עצמך לאיך שאחרים (יותר נכון, אחרות) תופסים. כמו שאתה מציג את עצמך, אתה עושה את כל הדברים הנכונים ובכל זאת שום דבר לא מתפתח - ואין לך מושג למה. גם לי אין מושג למה לכן אני משערת שיש משהו שאתה עושה (או לא עושה) שאינך ער לו או מודע לו.

 

[הבודד כרגע]

יעל..

את מנסה להבין אותי בכלים פשוטים מדיי, המשפטים שאת כותבת הם כלליים מאוד ומזכירים דברים שקואוצ'רים למיניהם אומרים לכל מיני תחומים שונים ומשונים (את קאוצ'רית נכון?). אני מאוד מקווה שאת ערה לזה. לא הצגתי את עצמי כאחד שעושה את כל הדברים הנכונים, אף אחד לא עושה את כל הדברים הנכונים.. הצגתי את הבעיה שאני מרגיש במשך השנים, את הבדידות שיש לי.. כל הניסיונות לסמן מטרות, להגדיר זוגיות כמטרה כדי להגדיר מה אני רוצה, הם אולי מתאימים לנושאים אחרים בחיים, אבל לא לזה, היי אני בעצמי יכול להיות קאוצ'ר בתחומים אחרים, אבל אני לא. ובכל מקרה, תודה על עזרתך

 

[יעל ניסן]

אז זהו,

שלא. כלומר רוב שעות היממה אני לא מאמנת. אני מרפאה בעיסוק, אם אתה חייב לדעת. מזה יותר מ-20 שנים במקצוע שמתוכם כמחצית בתחום הפסיכיאטרי, ומחצית בתחום שיקום נפגעי ראש. אימון עבורי הוא רק כלי, אחד מיני רבים ואני לא מגדירה עצמי כמאמנת בחיי המקצועיים. יודעת לאמן ומשתמשת בכלי הזה כשנראה לי לנכון. אם נשמע לך כללי מדי - אין מנוס. אי אפשר להיכנס לעובי הקורה בהתכתבות. אני בכל מקרה לא יכולה. קשה מאוד בלי להכיר את האדם לרדת לרזולוציות של טיפול אלא רק להישאר בגדר ייעוץ... ויעוץ, כמו יעוץ כזה בהתכתבות רק יכול לתת כיוון אבל לא לפתור בעיות של שנים. יכול להיות שהכיוון הזה לא נשמע לך או לא מתאים לך - סבבה. לא קרה כלום. ממשיכים.

 

[נגהE]

בדידות חברתית וזוגית

מנקודת מבט שלי אתה בר מזל...כי אתה לא בודד גם חברתית. אני בתקופה כזאת בחיים....לא בטוחה שזאת תקופה

 

[סינתטית אפריורית]

תשובה פרקטית.

קודם כל: אני מצטערת על תחושותייך. יכולה להבין אותך. מעבר לזה, לא ממש ניחנתי בסגולות פסיכולוגיות כדי לפשפםש בנבכי או נימי נפשך ולנסות לעזור לך מהאספקט הזה, אבל אני בטוחה שישנם כאן רבים וטובים שיעשו זאת . אני באה להציע לך אופציות אופרטיביות שסביר להניח שייראו לך מלאכותיות והן אכן בהתחלה כאלו וגם די מבאסות מבתחילה, אבל הן עוזרות: אתה כמה לקשר זוגי כמו שהבנתי אותך, מדוע שלא תתחיל בנטוורקינג רציני על מנת לשווק את עצמך למין השני? : יציאה לפיק-אפ ברים, הכרויות דרך הרשת, רישום לפנויים, פנויות וכדומה. יש כיום מגוון מאוד רחב (גם בעקבות הטכנולוגיה המתפתחת) להיכרויות שונות ומגוונות. אני יודעת שזה נשמע אולי בעל קונוטציות שליליות שאינן עוזרות לדימוי העצמי (משהו בסגנון: "אני? אני לא צריך את הדברים הללו, אין לי בעיה של תדמית אישית או להכיר בחורות") ובכל זאת: לעיתים אתה הולך במטרה לחפש אתונות ומוצא מלוכה (מצטערת על הקונוטציה השוביניסטית מה: מתנצלת לכל פמניסטית באשר היא, כולל אני) .

 

[הבודד כרגע]

done that

יצאתי להמון ברים וכמובן שנרשמתי לאתרי הכרויות באינטרנט.. ואפילו הכרתי ויצאתי עם כמה בנות משם.. עדיין לא העלתי כלום בחכתי.. אני משתדל להחזיק בתקוה למרות שזה לא קל..

 

[Asaf p]

הטיפ שלי

במקום לראות לנגד עינייך את השאיפה הסופית, ולהשתדל להחזיק בתקווה (וזה באמת לא קל), הוא להסתכל על הפעולות הקטנות - בכלל על כל צעד או פעולה שעשית שמקדמת אותך לשם , כל דייט למשל, אפילו אם זה לא היה זה מבחינתך, הוא צעד בכיוון שמקדם אותך . ולכן אתה יכול לרשום אותו לעצמך כהצלחה קטנה. תתעודד מההצלחות הקטנות, מכל יוזמה, מכל צעד שאתה יודע שאתה מצליח ליישם בדרך לשם, במקום למדוד את מקומך אל מול המקום הסופי אליו אתה שואף. זה יכול לשפר לך את ההרגשה. בהצלחה.

 

[גרא.]

הבודד כרגע,דומה כי כבר הכל נאמר,ובכל זאת,עוד

כמה מילים.דומה,על רקע הנתונים הגבוהים שלך,כפי שתארת אותם,כי באיזה שהוא מקום,יש לך רמת ציפיות גבוהה מדי,לא רק מקשר זוגי,אלא ובעקר מהדפוס שלו.יתכן שזה נובע מחוסר נסיון,יתכן כמו במקרים רבים, וזה עך סמך נסיוני,עקב חסך במיומנויות תקשורת בינאישית,ברמה של אחד לאחת,לא מנקודת המבט הצבאית הפיקודית.אלא ברמה העיניים שלך ושל זו האחת האפשרית.בשביל להגיע לקשר זוגי,יש צורך גם להשקיע,לא רק לשקף את הצורך.מעשית,להבנתי,חפש לך סדנא לטיפול קבוצי המתמקדת בנושאים כמו אימון לרגישות, ומיומנויות תקשורת.קבוצה היא כר נוח ללמידה,אבל יותר מזה,זירת אימון הדדי בין חבריה.מצב המאפשר התנסות ביצירת קשרים,מעבר למיידי ולמתבקש,קבלת משוב,והתמודדות עם כשלונות תקשורתיים.

 

[הבודד כרגע]

תודה על תשובתך

לא הבנתי כמה דברים שכתבתי, אם תוכל להבהיר. -למה התכוונת ברמת ציפיות גבוהות מהדפוס (אני מניח שאתה מתכוון למילה האנגלית pattern) של קשר זוגי. -איך בדיוק הקשר נקודת המבט הצבאית הפיקודית קשורה לעניין. -למה התכוונת שיש צורך להשקיע ולא רק לשקף את הצורך. להצעתך להצטרפות לסדנה לטיפול קבוצתי, היכן ניתן למצוא סנדנאות שכאלה? שוב תודה על עזרתך.

 

[גרא.]

הבודד כרגע,אפשר להניח,ואולי דווקא אתה אינך

כזה,כי לנוכח הנתונים הטבעיים הגבוהים שלך,כפי שפרטת חלק מהם,רמת הציפיות שלך מבת הזוג,עשוייה להיות דומה.רבים מחפשים/מבקשים את הדומה להם,חלק דווקא את השונה.אם הצפייה שלך היא למצוא בת זוג ברמתך שלך,במידה מסויימת,זו גישה סלקטיבית,המקשה על מציאת בת זוג.שכן,יש צורך לעשות לא מעט סיבובי הכרויות,עד שמוצאים את האחת איתה אפשר לממש את הפנטזיות של הקמת בית,משפחה שלושה ילדים וכלב...בצבא,יש היררכיה,והתקשורת בדרך כלל היא חד כיוונית.מפקד מוריד הוראות,בכל מיני תחומים ולרוב אינו פתוח למשא ומתן על דרישותיו.זה מה שנקרה,לדבר בגובה העיניים,מה שאינך יכול לעשות באינטראקציה בינאישית,בתהליך הכרות,וודאי שלא בחיזור.בלהשקיע,כיוונתי בפשטות,ללמוד לתקשר בצורה בינאישית רגישה שלא במערך חד כיווני,אלא דיאלוג שווה כוחות.לכן המלצתי על השתתפות בסדנא כזו ומצ"ב קישור שיוכל לעזור לך למצוא קבוצה מתאימה.