זה סיוט

C השעמום

New member
זה סיוט

איך אפשר לחיות ככה?! אני תקוע בבית של ההורים שלי בגיל 18, לא עושה צבא, לא עובד, אפילו לא יכול לענות לטלפונים בבית והכל בגלל הגמגום הזה. מילא אם זה היה רק גמגום, אבל זה יותר מזה. יש מילים שאני לא יכול להגיד אפילו שאני לבד. תמיד לפני כל משפט אני צריך להתרכז כמה שניות כדי שהוא ייצא בכלל, ועד שהוא יוצא אז בגימגום וגם אז לא תמיד אני מצליח להשלים את כל המשפט. אומרים לי "תתגבר על זה" איך אפשר להתגבר על דבר שאני לא שולט בו בכלל? למה אני צריך להלחץ כל פעם שמישהו פונה אליי? הכי מעורר רחמים היה כשאח שלי זכה באיזה כרטיסים לסרט ואף אחד לא היה יכול ללכת איתו, אז בסוף אני הלכתי כי גם ככה אני לא עושה כלום. אז אח שלי צריך לקנות בשבילי פופקורן וקולה? אח שלי צריך להתקשר להזמין מונית הביתה?! ילד בן 10 מסתדר יותר טוב ממני?!?! הרי אני זה שצריך לדאוג לו, לא הוא לי! אמא שלי צריכה להתקשר בשבילי לכל מקום? אפילו לריב עם אנשים אני לא יכול. אפילו בלישכת גיוס קיבלתי אישור מיוחד שאני יכול לבוא עם מלווה שיידבר במקומי. אפילו הדבר שנראה הכי פשוט לאנשים כמו לבקש מהמוכר סיגריות או להגיד את השם שלי, אני לא יכול. וזה משהו שאפילו הכי מפגר שאני מכיר יכול לעשות. מפגרים חיים יותר טוב ממני? כמה אפשר להיות תלוי באנשים אחרים? עד איזה גיל? בא לי לצעוק, בא לי לקלל, בא לי להגיד מה שבא לי, בא לי לדבר חופשי עם אנשים, בא לי לספר פעם אחת סיפור בלי שייתקע לי באמצע. בא לי לדבר בטלפון, פעם אחרונה שדיברתי בטלפון(אם אפשר לקרוא לזה "דיברתי" יותר נכון מילמלתי כמה מילים) זה היה לפני חמש שנים, לפני שהגמגום החמיר כל כך וגם רק בגלל שזאת הייתה אמא, וגם איתה קשה לי לדבר. בא לי להכיר, בא לי לצאת, בא לי לחיות לבד, בלי הורים בלי אחים בלי האינטרנט. אבל זה כבר לא ייקרה. אז נשאר רק לחכות למוות. אתם לא חייבים להגיב, וגם לא לקרוא את כל זה... כתבתי את זה יותר בשביל עצמי.
 

almonit23

New member
אני לא יודעת מה רמת הגמגום שלך,

אבל לא צריכים להימנע מלעשות דברים רק בגלל שאתה מגמגם. רשמת שאתה לא עושה צבא (כרגע) לא הבנתי אם בגלל שאתב מחכה לגיוס שלך או שקיבלת פטור בגלל הגמגום. יש תפקידים בצבא שלא דורשים דיבור אינטנסיבי , וחבל לפספס חוייה כזו רק בגלל הגמגום. מה גם שהרבה מגמגמים אומרים שבצבא השטף דיבור שלהם השתפר, בגלל שהכירו אנשים חדשים, ויכלו לשנות את סגנון הדיבור שלהם. אתה קצת מזכיר לי את עצמי לפני כמה שנים, גם אני הרגשתי שאני לא יכולה לענות לטלפונים, פחדתי להתקשר לאנשים זרים. לא הזמנתי אף פעם פלאפל... אבל בשלב מסויים הבנתי שאם אני לא אקח את עצמי בידיים אני לא אגיע רחוק ועשיתי כל מאמץ כדי כן לעשות דברים. אני לא אגיד לך שזה קל ועד היום יש דברים שאני נמנעת מלעשות, אבל חייבים לאזור אומץ וכן להתמודד. בהתחלה שדיברתי בטלפון גמגמתי מאד ,אבל היום אני מדברת ביותר שטף. לאט לאט מקבלים ביטחון ושטף הדיבור עולה. אגב, האם עברת טיפולים בעבר? האם הם עזרו לך? קיימים הקבה טיפולים שעוזרים לשפר את שטף הדיבור כך שהגמגום עדיין ישנו, אך הוא מפריע הרבה פחות.... מקווה שתשנה את גישתך לחיים... עדיף לעשות זאת כמה שיותר מוקדם.. אני מצטערת על השנים האבודות...
 

C השעמום

New member
נתנו לי פטור בגלל הגמגום.

בלי שביקשתי בכלל... פשוט נתנו. ומה זה "לא צריך להמנע מלעשות דברים" את חושבת שאני נמנע בגלל שאני רוצה? אני מנסה כן לעשות, אבל זה לא מצליח כי המילים לא יוצאות. הלוואי שהייתי יכול לעשות הכל לבד. אני כל החיים שלי עובר טיפולים אבל זה לא עזר. בינתיים זה רק מחמיר.
 

shuky63

New member
אני יכול להבטיח לך שגמגום קשה הוא

לא גזרת גורל.אפשר לשפר אותו לגמגום בינוני או קל. אילו טפולים עברת עד היום? שמתי לב שדוקא מגמגמים קשים מגיבים טוב לטפולים אינטנסיביים של עיצוב שטף דיבור כי הטיפולים האלה דורשים הרבה תרגול והתמדה.כנראה הקושי הרב שהגמגום מסב לאותם אנשים נותן להם יותר מוטיבציה. בכל מקרה כמו שאמרתי אין שום סיבה לחיות עם גמגום שגורם לקשיים כה גדולים בתפקוד היום יומי. אנחנו פה בשביל ללוות אותך בדרך לחיים טובים יותר אם אתה יכול לתאר מה עשית עד היום כדי לשפר את הגמגום,נשמח לשמוע
 

C השעמום

New member
מה עשיתי...

כשהייתי ביסודי ניסו לעזור לי... לא הצליחו. אחר כך הייתה הפסקה של כמה שנים... בתיכון בערך התחילו שוב לטפל בי. לקחתי כדורים... שלא עזרו אגב... ועכשיו כבר נמאס לי מטיפולים שלא משנים שום דבר אז הפסקתי הכל.
 

shuky63

New member
תראה,כולם פה בפורום יודעים שאני לא

ממליץ על שיטת עיצוב שטף הדיבור בהדסה אלא רק במקרים של גמגום קשה שממש מונע כל תפקוד נסבל. אפשר לשלוט בגמגום.זה דורש עבודה קשה אבל אפשר. אם לא תרכוש לעצמך דרך לדבר יותר בשטף לא תוכל להתחיל להתנסות ולא תוכל לצאת ממעגל הקסמים שבו אתה נמצא. השבוע ביום רביעי יש הרצאה של המטפלות בהדסה על הטיפול שם.אני אשים עוד מעט הודעה עם כל הפרטים.קח את עצמך ותבוא לשמוע אותן ואם זה יראה לך, לך על זה.תשקיע ותרכוש כלים לשלוט לגמגום.רוב הסכויים שזה לא יוריד לך את החרדות מלדבר,אז תקח גם טיפול תרופתי להורדת החרדות(אני לקחתי שנים,זה לא בושה),תבוא למפגשי אמב"י ותתאמן בהרצאות מול קהל,וכך לאט לאט תצא מהחרדה האיומה שאתה שרוי בה מפני הדיבור. אתה יודע מה?אני מבטיח לך ממקרים שראיתי שעוד 30 שנה הגמגום יעבור לך בלי טיפול.אבל לא חבל על השנים שתפסיד?אתה חיב לאזור את כל כוחותיך ולהתחיל לעשות משהו.
 
כולם צודקים הטעות של המגמגמים

זה להיסתגר בבית בלא לנסות כלום.הפתרון לכל המעגל הזה זה לנסות לתרגל ולשפר לאט לאט את הדיבור אחרי שהדיבור יבוא יותר קל יהיה להתגבר על כל המחסומים.מה שקרה לך זה שאם הזמן התרגלת לדבר יותר גרוע במקום לנסות לדבר בצורה נכונה. אני אומר לך אל תתייאש יותר גרוע לא תוכל לרדת להיפך אתה יכול לעלות יום יום לשיא.הטעות שעשיתי אני זה להיסתגר בבית הבנתי שככה לא אצליח בחיים הדרך היחידה שהצילה אותי זה לצאת מהבית ולהילחם יום יום
 

shuky63

New member
לא,אין עדיין כדורים לטפול בגמגום

אבל יש כדורים שיכולים להפחית את החרדות שיוצר הגמגום ובכך לאפשר להיות יותר בשליטה על הגמגום להשתמש בטכניקה בצורה נכונה וכך לדבר יותר בשטף.
 

אורןן22

New member
לC השעמום

שמע לא יודע מה איתך אבל אחד הדברים היחידים שהגמגום תרם לי בחיים זה ההורדה בפרופיל בצבא. קח את זה בתור צ'ופר. אלא אם כן אתה מהמורעלים ...
 

אורןן22

New member
ועוד משהו

תאמין לי שהמצב שלי לא יותר טוב משלך והגמגום שלי לא פחות קשה אולי אפילו יותר (כן תאמין ! ) וכל מה שאמרת שקורה לך קורה גם לי בדיוק חוץ מהבדל קטן, שאני --טיפה-- פחות מתבייש לגמגם, לדוגמא בלישכת גיוס הלכתי לבד מה אכפת לי לגמגם שעה /לכתוב לה על דף 80 אחוז מהשיחה אצל המשקית גיוס אחרי שאני יצא מהחדר אני לא יראה אותה יותר, ורק אני והיא בחדר. זה צריך להיות הקו מחשבה שלך. וחוץ מזה מה אני יגיד לך החיים חרא, מי שיגיד לך שהם טובים שקרן. איזה מעודד אני :\
 

אורןן22

New member
כמו 80 אחוז מיושבי הפורום

כבר הייתי אצל מיטב הקלינאים. או אם לנסח את זה אחרת: בזבזתי את מיטב כספי.
 

harar8

New member
אף פעם לא הייתי אצל

קלינאים, בעצם אף פעם לא היית גם בטיפול בגלל הגמגום.
 

omadawn

New member
אני מאמין שרובנו עברנו תקופות קשות

בחיים. בגילך הצעיר, גם אני עברתי יותר ממשבר אחד. זה מתחיל ברחמים עצמיים, נמשך בבכי אל תוך הלילה ונגמר בהסתגרות מפני חברים ובשנאה עצמית. זה טבעי, זה קורה, זה לא חייב להיות. אחרי כמה תקופות כאלה, אתה מבין שהשד לא נורא כל כך, באופן הדרגתי מתחיל לחיות שוב, לא מסרב לפגישות, מגיע רגוע ככל האפשר לשיחות (ראיונות עבודה וכו'), וגם הטלפון כבר לא נראה מפחיד כל כך. בשלב מסויים הבנתי, שאם אנשים מבינים אותי בכל זאת, סימן שהגמגום שדימיינתי היה מוגזם. עם הזמן גם הבטחון העצמי עולה. אז אולי המצב שלך כרגע נראה לך רע (ואולי אתה צודק), אבל בחייאת, אל תמנע מעצמך את החיים. גם אם אתה מגמגם, שיזדיינו כולם! מי שלא רוצה לשמוע שילך, מי שצוחק יקבל בעיטה לפרצוף (אם אתה אלים) או התעלמות מוחלטת וחיוך מתריס (אם אתה חכם). אלה החיים שלך, זה מה יש, ועם זה מסתדרים!
 

GUY639

New member
עצה אחת מעשית ופתח לתקווה.

אני גם מגמגם, אבל באופן די קל. העצה שלי בשבילך היא פשוט להתעלם מזה. אתה מבין - בכל דבר שאתה עושה, אתה צריך לחשוב - "מה יוצא לי מזה?" - כלומר - מה יוצא לך מרחמים עצמיים? לאן זה מוביל אותך? אז אני יודע שקשה, אבל רחמים עצמיים לא יעזרו לך בשורה התחתונה בכלום. אתה פשוט צריך להפסיק לחשוב על זה, ואם אתה מגמגמם - תתעלם מזה, אל תתייחס לזה - הגימגום ככה לא ייפסק אני סבור, אבל תדירותו תפחת משמעותית אם לא תתן לו משקל - במקרה שלי זה עבד. בנוגע לעובדה שצריך הרבה לדבר ולכן קשה לך לעשות דברים - העולם מתקדם לא במודע לטובתנו. אתה יכול להשתמש היום להרבה דברים באינטרנט ובאי-מייל - כולל לשלם חשבונות לבנק, לדחות תאריכי גיוס, להזמין כרטיסים לקולנוע (אבל תצטרך להזמין אותם בקופה כנראה..) ועוד.. לדבר עם חברים אתה יכול גם באי.סי.קיו\מסנג'ר או ב-SMS, וגם יש את האופציה של הפקסים. מכל זה מה שיתפוס בעתיד הקרוב הכי חזק זה האינטרנט והאי-מייל, תוכל לעשות הרבה פעולות בכתיבה ומבלי לדבר. אבל בשביל להפחית את הגימגום - כי אני לא יודע איך אפשר להפסיק אותו לגמרי (אם הייתי יודע לא הייתי מגמגם עוד) - תחשוב פחות על הנושא, ותפסיק עם הרחמים העצמיים. אם מה שאתה עושה לא מועיל לך - אל תעשה אותו.
 

shuky63

New member
אני לא יודע אם להמנע מדיבור ולהחליף

אותו בשמוש ב EMAIL ICQ ןSMS זה כל כך טוב כי כך מנציחים את הבעיה של חוסר יכולת לתקשר ויש דברים שחיבים לעשות בדיבור. חוץ מלהוריד את הגמגום מקשה לבנוני קל אפשר גם ללמוד ולהתחזק ממגמגמים קשים(ופגשתי כמה כאלה בחיי)שלא סוגרים את הפה.רק תן להם להרצות בפני קהל. לא פוחדים להרים טלפון לשום מקום למרות שלוקח להם הרבה זמן להגיד את מה שהם רוצים.וב99% מהמקרים מקשיבים להם בסבלנות עד הסוף.
 
למעלה