../images/Emo4.gifעצוב לי לשמוע
שבמשך שנים אתה שומע משפטים ומרגיש תחושות כגון: "זבל ב...", "לא מאמין בי" "הפסקתי לאמן", "פגע בי מאד" "הייתי זקוק לזה", "חסר כשרון", "עקום", "המאמן הכניס אותי לנישת הלא מוכשר,והלא טוב", "הוא לא יכול לראות אותי בדרגות גבוהות"..... כמובן שלסיפור יש שני צדדים,ואין לי מושג מי המאמן,ומדוע יש לך ולו כאלו קשיי תקשורת עצומים,אבל דבר אחד יש לי מושג: איך אתה כאדם,נמצא שנים במקום שאתה סופג כ"כ הרבה עלבונות? איך אתה נמצא במקום שאתה לא מוערך על פי דעתך לפי יכולותייך? איך אתה נותן לאדם שאתה טוען שאתה "מעריך אותו מאד" להתייחס אלייך כאל זבל? אתה מחפש כאן תשובה שלדעתי לא תקבל...לא תשנה את אותו מדריך לעולם!! לא מתקבל על הדעת בכלל שהוא מתייחס אלייך בצורה כזו,אבל ניחא שזה קורה..מדוע אתה נשאר שם? ואם אתה רואה שהוא כ"כ לא מעריך אותך..מדוע אתה מתעקש להשאר? אתה יודע,לפעמים אנחנו שמים לעצמנו מטרות בחיים שאנו רוצים להשיג,והולכים למטרה מסויימת,עוברים מכשולים קשים,מזיעים,מקדישים לה את המקסימום שאנחנו יכולים...אולם אנחנו שוכחים שלפעמים חשובה הדרך...ולא רק המטרה לה שאפנו..צא מהקבעון אליו נכנסת למרות ששנים נלחמת עבורו,ותראה מה אתה סופג..שום אדם בעולם..שום!! לא צריך לתת לך להרגיש את התחושה הנוראית שאתה חש בימים אלו...מצטערת שאתה מרגיש כך...ואני מאחלת לך להתחיל דרך חדשה מלאת אור,דרך חיובית גם אם היא לא מתוגמלת בפרסים/דרגות ושאר ירקות. אומנם דרך לא לה שאפת או ציפית לפני כמה שנים,אבל דרך שתוערך כאדם,שתאיר לך כל יום ביומו,ושתיתן לך להרגיש טוב עם עצמך - כי מגיע לך. בהצלחה בכל אשר תחליט