זה נראה לי חשוב !

[סאביבית]

זה נראה לי חשוב !

מחר בשעה 14:00 תתקיים הפגנה של אומני ישראל נגד הקיצוץ בתרבות. הקיצוץ השלישי במספר בתקציב התרבות, שגם ככה אינו מזהיר, יפגע עד מאוד בכל התרבות הישראלית על כל גווניה: בתיאטראות, בהופעות, בספריות במוזיאונים ובכל מה שקרוי תרבות. ההפגנה תצא מכניסת האמנים ב"הבימה", תהייה מאין מסע לוויה לתרבות הישראלית ותעבור ברוב מרכזי התרבות בעיר. מי שיכול להגיע - אנא ממכם. אני אהיה שם.

 

[גרי רשף]

את נפשי אני שם בכפי../images/Emo22.gif

אינני יודע כמה זמן יקצב לי בבית דין של מטה לאחר שאומר את דברי הכפירה שלהלן: לקצץ בתקציב ולא להותיר מאומה. ככל שהזמן עובר אני מגלה דמיון רב יותר ויותר בין הממיתים עצמם באוהלה של תורה לממיתים עצמם באוהלה של תרבות. לא הכל אותו הדבר והסימטריה אינה מושלמת, אבל הדמיון עדיין קיים. תרומה לחברה: אלה וגם אלה בטוחים שבזכות המעטים שעוסקים במה שהם עוסקים- כל העם יוצא נשכר. נניח שאני לא לומד תורה ולא הולך לתיאטראות, אך מכיוון שיש מיעוט שכן עוסק בזה, לטעמם גם אני יוצא נשכר. שרות בצהל: אלה גם אלה רואים בעיסוקם אמתלה להשתמטות משרות צבאי. נכון שלא כולם, אבל היקף התופעה מדאיג, ותמיד ניתן לנקות את המצפון בתואנה ש"הרבה יותר קשה ללמוד תורה / לעסוק באומנות מאשר להיות צנחן". עבודה: אלה גם אלה רואים בעבודה "רגילה" פחיתות כבוד, ויעדיפו להתבטל מאשר "להתבזות" בעבודת כפיים. יחס למדינה: אלה גם אלה לא בדיוק אוהבים את המדינה הציונית או הפאשיסטית (איש איש לשיטתו) שמממנת את בטלנותם, דואגים להשתלח בה בכל הזדמנות, ולבסוף דורשים שכר כפנחס. ההכללות שלי מוגזמות כמובן: לא כל האומנים השתמטו מצהל וגם לא כל תלמידי הישיבות, לא כולם שונאים את המדינה ולא כולם בטלנים. אני מדבר על הלכי רוח שיותר מדי רווחים בחוגים הנ"ל והופכים לאיזו נורמה. לתרבות יש ערך מוסף לאדם ולחברה בזכות אנשים שקוראים ומנגנים ויוצרים להנאתם, לצד זה שהם חיים ועובדים ומתפרנסים. בערך כשם שלעיסוק בספורט יש ערך מוסף מכך שרבים יעסקו בספורט בשעות הפנאי- איש איש על פי יכולתו, ולא מתוצאה זו או אחרת שהוצאנו (או לא) במשחק אמש נגד נבחרת צרפת. הכסף שמגיע לאומנים או לספורט הממוסחר מכספי המדינה אינו מקנה לאיש מאיתנו נפש בריאה או גוף בריא. אינני אדם דתי ולכן אינני רואה ערך יחודי בלימוד תורה, אבל כנראה שלו כן הייתי- הייתי רואה חובה לעצמי ללמוד תורה בשעות הפנאי ולא לצפות שמישהו יעשה את זה בשבילי..

 

[שושן פרא]

אתה איש אמיץ ../images/Emo140.gif

ובהשראתך אשים גם אני את נפשי בכפית, ואעיר, שלא מיכלאנג'לו ולא מוצארט חיו על הקופה הציבורית.

 

[אלעד2]

ועוד נקודה:

בעיניהם של רבים מיוצרי "התרבות", התרבות העברית בת אלפי השנים בה עוסקים לומדי התורה איננה שווה כלום. זה דבר שלא יאמן. כתב לפני כמה זמן סופר אחד מאמר על זה שאין שום יצירה בהתנחלויות, כאשר האדם צר האופקים הזה לא מסוגל לתפוס שהיצירה הענפה בעולם התורה שמצויה גם בהתנחלויות היא בכלל בגדר תרבות. אולי הוא אינו מודע לכך אבל אם זה כך זה רק מחזק את השאלה. "לו לא נתקיים בנו עושר הכתב הגדול -רק כתבי הקודש בלבד- דיינו באלה בלבד עוד לאלפי שנות נפש נעלות!" (אצ"ג)

 

[אני יונתן]

אמיץ כנופל על חרב

אכן, התרבות העברית אינה זקוקה לתקציב כלשהו על מנת להתפתח. אך עליה לדעת שראוי לפנק אותה מכל צד, כמו מלכת דבורים

 

[שירה בלטר]

כמה מילים, להשלים את שנאמר:

באופן אישי אני מסתייגת מאד מהשתמטות של אמנים מהצבא- אני חושבת שאם נקבע בחוק מינימום של תרומה מן הסוג הזה, כולם צריכים לשאת בעול באופן שווה ככל הניתן. מנגד, יש לזכור שלעיתים קרובות, תרומתו הלאומית של אמן שנוסע ללמוד בחו"ל (במקום להתגייס) תהיה גדולה לאין ערוך מאשר תרומתו במסגרת הצבא, כך שיש לשקול זאת. עוד דבר שצריך לזכור הוא שכאשר מדובר באמנים בשטח הקלאסי, שנתיים-שלוש שנים של הפסקה מן הנגינה יכולות להכריע את הכף. (תלוי באיזה כלי!) [מצד שני- למי 'כפת שיעודך הוא להיות אמן רציני כשהמדינה שלך בצרות?) הדברים הם לא עד כדי כך חד-משמעיים...

 

[hillelg]

סיפרתי לשירה

על סיפור שקראתי איפשהו, על מאיץ חלקיקים חדש שנחנך בארה"ב, במעמד סנטור וכו' וכו'. במהלך הטקס החגיגי, פנה המנחה למנהל המקום בבקשה שיסביר במטותא לאדון הסנטור, כיצד יתרום המאיץ החדש לבטחונה של ארצות הברית של אמריקה. לקח המנהל את המיקרופון, ואמר: "אדוני הסנטור, מאיץ החלקיקים הזה לא יתרום דבר לבטחון המדינה. הוא הסיבה שבגללה שווה בכלל לשמור עליה". אני אוהב להביא את הסיפור הזה כמשל לכל מיני דברים. לימוד תורה הוא אחד מהם, והשאלה מה תורמת נצרים (למשל) לבטחון המדינה הוא עוד אחד. ~ הלל, הפנאט עם המדים ~

 

[עינת הדבש]

מלים כדרבנות ומשפטים כקפודים!

 

[תופס עוגב]

מוצארט חי על קופת המדינה.

וחלק גדול מהמלחינים המפורסמים חיו על "קופת המדינה" - קריא - או שחיו על חשבון הכנסיה, או שחיו על חשבון אציל זה או אחר. עבדו כאמנים ששולם להם שכר הוגן (פחות או יותר). לומר שהרעיון של "חיים על חשבון המדינה" הוא חדש - זו אמירה שיש בה מן ההתעלמות מן ההסטוריה. השאלה כמובן למה קוראים "חיים על חשבון המדינה". אבל אף אחד לא מתכוון שאמנים יקבלו משכורות כדי שיוכלו ליצור בשקט - בלי שיעבדו. מדובר על זה שאמנים יקבלו סיוע מהמדינה - כך שעבור אמנותם הם יקבלו שכר שאפשר לחיות ממנו. אני לא בא לטעון שאומנות חשובה מאוכל או משלווה לנשים מוכות. אבל אני משער שאנחנו מסכימים שחינוך צריך להיות בשורה הראשונה של העדיפויות. חינוך למה? חינוך לתרבות שנמצאת בהקפאה? חינוך לתרבות שמתה? חינוך לתרבות של אחרים? אם אנחנו רוצים חינוך לתרבות שלנו, אנחנו צריכים לדאוג שהתרבות הזאת תמשיך להתקיים. לומר שמדובר בחבורה של עצלים שעושים להנאתם ובטעות גם אחרים נהנים מהיצירה - זו אמירה שיש בה התכחשות לכך שחלקים נכבדים בתרבות שלנו, שמשפיעים על חיינו יומיום, הם תוצרים של אותם הדברים שהיו מי ש"יצרו אותם להנאתם" וכו'. למה אנחנו צריכים תרבות בכלל? אפשר לחיות מצויין גם בלי מוסיקה. אפשר לחיות גם בלי ספרות ואפשר לחיות גם בלי ציור, תאטרון, מחול וכו'. או שאולי ה"אומנים" הם בסה"כ אלה שמנגנים להם להנאתם, כמו כל אחד אחר שלמד לנגן, רק שהם מוכשרים בניפולציות - כך שישלמו להם עבור זה? ואפילו. אם כך, מישהו צריך ללמד את תינוקות בית רבן לנגן, אחרת - מנין יפליאו אלה לנגן כמו אותם מאחזי אזניים? גם כדי להכשיר מורים לנגינה - צריך לתמוך באומנות. ואם איננו מסכימים, זה בסדר, אני רגיל לא להיות חלק מהקונצנזוס.

 

[סאביבית]

יש צדיק בסדום!

הייתי קצת מופתעת... אנחנו פה שאמורים להיות מעודדי התרבות, מוכנים לותר על הנתח שלה בעוגה. לפי דעתכם יש מקום למוזיאונים, תיאטראות, אופרה וספריות רק אם הם רווחים? כלומר רק לעשירים? האם למוזיאון או ספריה שלוקחים רק תשלום עממי אין זכות קיום ? התרבות מקבלת כבר כיום כלום תקציב וגם את זה מקצצים. אם אתם רוצים מספרים אז תקציב משרד התרבות היה 400 מליון שקל וירד ל 270 מליון תוך פחות משנה. תקציב התרבות קוצץ הרבה מעבר לקיצוץ הכללי של כל המשרדים. לשם השוואה תקציב החינוך בשנת 2002 הוא 23 מליארד(!!!). לא שילדים רעבים, נשים מוכות, בטחון, חינוך, ואהבה לא חשובים, אבל גם זה חשוב! לבחורי הישיבות יש 30+ ח"כים ששומרים על האינטרסים שלהם ומי שומר על האינטרסים שלנו?(שלי לפחות, אני צרכנית תרבות על כל גווניה ורוצה שזה ימשיך ככה) בכלל כל ההשוואה הזאת - בואו נשווה עד הסוף (וסליחה מראש על ההכללה) : כל אמן, בגיל 18 יגיע ללשכת הגיוס ויצהיר על עצמו "אומנותי אומנותי". בתמורה הוא יהיה פטור משרות ויוכל ללכת ללמוד את האמנות כאשר מדינת ישראל תתן לו 1500 שקל בחודש הקצבה. כמו כן מדינת ישראל תתקצב את בתי הספר למשחק ובתי ספר לאמנות לפי ראש בתקציבי ענק. אני קניתי. שורה תחתונה - נכון להיום יש עשרות מוזיאונים קטנים וגדולים, סיפריות ציבוריות, תיאטראות ואולמות מופעים (כן, כמו צוותא ותמונע) שבסכנת סגירה ב -1 ליוני שנה זו, אם לא יקרה משהו. נכון להיום מבוטלים כל אירועי התרבות שקשורים למשרד התרבות. עלי זה לא מקובל.

 

[אוֹחַ]

מדהים איך ששתי הקבוצות נתלות

בטיעוניהן אחת על השניה... ובסה"כ ההתנהלות הפנימית, בשתי הקבוצות, היא די דומה - מי שגורף את הכסף הגדול אלו הגורויים, ואילו המאמינים הקטנים חיים בלי גרוש על התחת...

 

[תופס עוגב]

אם תקרא את מה שכתבתי כיאות

לא תמצא את ההתלות הטיעונים עליה דיברת. כמי שמכיר לא מעט מהנעשה מאחורי הקלעים - תקציבים וכו' לפרוייקטים ומוסדות, לא נותר לי אלא לומר שטיעוניך בדבר גריפת הכסף ע"י ה"גורו", גם היא לא ממש אמינה. אני לא בא לומר שאין אמנים שחיים טוב, אני בא לומר שגם אלה שחיים טוב - לא עושים את זה על חשבון מישהו אחר. בד"כ ד"א, הם גם לא אלה שתרמו תרומה משמעותית מבחינה אומנותית, אבל זה כבר נושא אחר.

 

[שושן פרא]

לדעתי, בסדום

הרשעים נהנו יותר

 

[Idan91]

עד ש ../images/Emo157.gif

שני המלאכים החביבים הכו אותם בסנוורים. אוי, זה בדיוק כמו בשיר של דליה רביקוביץ' ששלי שמה פה ליום האהבה (או בזמן אחר, אני לא יכולה לזכור ה כ ל).

 

[שושן פרא]

"על חשבון אציל זה או אחר" ../images/Emo141.gif

הבאתי בין מרכאות מובאה מדבריך, שמרמזת לאופן שבו, לדעתי, צריכה האמנות להיתמך. אם "אציל זה או אחר" (ובאנלוגיה לימינו, מיליונר זה או אחר) רוצה לתמוך באמן מסוים, שהאמנות שלו אינה ריווחית, אחלה. זה לא "קופה ציבורית" בעיניי. לכן הבאתי כדוגמא את מוצארט. אין לי בעיה גם שמוסדות וולונטריים יממנו מחיה לאמנים, ומי שזה לא מתאים לו, שלא יהיה חלק מאותם מוסדות וולונטריים ולא ישלם את חלקו. לכן הבאתי כדוגמא את מיכלאנג'לו, שאכן התפרנס גם מהכנסיה (אם כי בעיקר ממשפחת מדיצ'י הפלורנטינית). אז מסתבר, שגם בלי תמיכה ממשלתית, לא נגיע למצב שלא תהיה לנו אמנות ולא תהיה לנו תרבות. אני אומר לך בכנות: כצרכן תרבות בעצמי, יש לי בעיה עם פרנסה מכספי משלם המסים, שאנוס לשלם את המסים האלה. וברשותך, לא אתייחס לעניין אמנים וורסוס אברכים, שכבר דשנו בו כאן הרבה.

 

[ספלינטור]

מי אמר שאציל זה מיליונר?

לדעתי אציל מקביל בימינו לראש עיריה - אם אינני טועה, חלק מההון של האצילים נעשה ע"י גביית מיסים מנתיניהם, אז זה כן סוג של כספי ציבור. גם הכנסיה לא היתה בדיוק מוסד וולנטרי (שוב, אם אינני טועה) - כל מי שהיה באיזור נתבע לשלם את חלקו. דוגמא מצונית וקלאסית לעומת זאת היתה יכולה להיות הרמב"ם שלא חי על חשבון הציבור ואף חינך לכך.

 

[שושן פרא]

אני אמרתי ../images/Emo13.gif

לגבי חלק מהאצילים בחלק מהארצות, מה שאתה אומר נכון. אבל לגבי בית מדיצ'י (שתמך במיכלאנג'לו, ליאונרדו וברונלסקי), הם התעשרו ממסחר עם המזרח. אגב, הם קודם היו עשירים, רק אחר כך קיבלו (קנו?) את תואר הדוכסות שלהם. לגבי בית אסתרהאזי, שתמך במוצארט ובהיידן, אני לא בטוח. מכל מקום, זו הייתה משפחה עירונית, כך שמסופקתני אם היו להם נתינים. ולגבי הרמב"ם, אינני יודע אם ניתן לכנותו "אמן". אם כן, אז זו אמנם דוגמא טובה לחיזוק הטיעון שלי.

 

[תופס עוגב]

שוש אני מתפלא עליך

גם מלכת אנגליה עשירה למרות שאין לה נתינים היום. היא לא נהייתה עשירה מהשמים. מסחר עם המזרח באותם ימים היה מסחר בעבדים/שליחת אוניות שיעשקו את החבר'ה במזרח, אניות שאוכלסו ע"י מלחים שלרוב היו עבדים או נתינים שהוכרחו לצאת למסעות. לא היה הון פרטי, כפי שאנו רואים אותו היום, לפני 300 שנה.

 

[שושן פרא]

גם עשירי ימינו מרוויחים מסחר עבדים

עבדי ההייטק, למשל

 

[תופס עוגב]

שוש יקירי, גם בתקופת מכלאנג'לו

וגם בתקופת מוצארט, האצילים - היו המדינה. הכסף היה של האצילים. המדינה היתה שייכת להם. היה נסלל רחוב - אם איזה אציל רצה בכך. כספה של האצולה - היה כסף שמקורו בעבודת הצמיתים או מאוחר יותר - בכספי מיסים כבדים. מקומה של הכנסיה - לא היה שונה בהרבה. כך שכספי אצילים או כספי הכנסיה בתקופות שהזכרת הם כספי ציבור.